"לונדון נמצאת בפוזיציה טובה להפוך למרכז יואן עולמי"

הערים הפיננסיות המרכזיות בעולם מנהלות בימים אלה תחרות על המטבע הסיני, היואן. זו שתנצח, תהפוך למרכז עולמי לסחר במטבע הסיני, ואלה שיפסידו עשויות לאבד מכוחן. בשנה האחרונה גדל נפח המסחר של היואן (רנמינבי, בשמו הסיני) מהמקום ה־20 בעולם למקום השמיני, והוא צפוי להפוך בשנים הקרובות למטבע רזרבה עולמי, כזה שנסחר בהיקפים הולכים וגדלים.

המגמה החלה ב־2005, אז החליטה סין להפוך בהדרגה את היואן למטבע שנסחר באופן חופשי. היום היא מאפשרת לבנקים בהונג קונג, בסינגפור ובלונדון לסחור בכמויות קטנות יחסית של המטבע. בשלוש הערים הללו וגם במרכזי בנקאות כמו לוקסמבורג, פרנקפורט ופריז מעוניינים ליצור שוק למסחר ביואן. העיר שתצליח למשוך אליה את הכמות הגדולה ביותר של הכסף הסיני תגזור קופון מהעמלות על העסקאות ומהבנקים הסיניים שיעברו אליה.

צילום: בלומברג

לונדון לא תוותר בקלות

היום (ב') חתם הבנק המרכזי של אנגליה על מזכר הבנות עם הבנק המרכזי של סין, הסכם שיהפוך את לונדון למרכז סליקה של היואן. "חיבורה של בריטניה לאחד האזורים הצומחים בעולם הוא חלק מרכזי בתוכנית הכלכלית שלנו", אמר שר האוצר של בריטניה ג'ורג' אוסבורן לקראת חתימת ההסכם. הבנק המרכזי של גרמניה חתם בשבוע שעבר על הסכם דומה.

מבחינת המיקום ואזור הזמן, להונג קונג ולסינגפור יש יתרון על לונדון כיוון שהן קרובות לסין. עם זאת לונדון, שבה מתקיים היום השוק הגדול ביותר לסחר במטבע זר, לא תוותר בקלות על המעמד לטובת עיר אחרת. כיום בנקים זרים מחזיקים בכ־30% (4 טריליון דולר) מהנכסים הבנקאיים בבריטניה - גבוה יותר מכל מדינה אחרת. אחרי בריטניה מדורגות בלגיה ולוקסמבורג, עם כ־15% כל אחת. בריטניה גם מחזיקה ב־30% מהפיקדונות במטבע זר בעולם.

למרות זאת, צפויה לה תחרות לא פשוטה עם ערים כמו הונג קונג וסינגפור, שקרובות יותר לסין. "לונדון נמצאת בפוזיציה טובה להפוך למרכז יואן עולמי", אומר ד"ר מייקל וונג, מומחה לבנקאות ולניהול סיכונים מאוניברסיטת סיטי בהונג קונג. וונג ערך את הספר "השקעה בשוקי מטבע אסייתיים חוץ־גבוליים: המעבר מדולר ליואן", שיצא בשנה שעברה. "בלונדון ישנם התשתית החוקית והטכנולוגית, כוח האדם והנוכחות של הבנקים הבינלאומיים. יש שם הכל", מסביר וונג.

"ליואן יש הרבה כוח קנייה בסין, אבל כאשר הוא נמצא בלונדון אי אפשר לקנות בו כלום. איש אינו מכיר במטבע הזה. כשאתה מחזיק ביואן אתה לא יכול להעביר אותו ישר לסין כדי לקנות סחורה. לא ניתן לממש את כוח הקנייה בקלות, בניגוד למטבעות כמו היורו והדולר. כרגע ההנפקה של נכסים ביואן היא מוגבלת".

צילום: Dillif

אם היא מוגבלת, מדוע צריך שוק יואן מחוץ לסין?

"ישנן הרבה חברות סיניות שעובדות בחו"ל, והן ירצו לרכוש יואן מזרים כיוון שהן ירצו להחזיר אותו לסין, לשלם באמצעותו מס ולקנות סחורה. אם החברות הסיניות יורשו להחזיר את היואן לסין יהיה ניתן לממש את כוח הקנייה בקלות. השלטונות אפשרו לכמה חברות בשנג'ן ללוות יואן מחוץ לסין ולהשתמש בו. במקרה הזה, יש ערוץ שניתן להעביר בו את היואן. המרכז הזה הוא כמו שוק. השוק איננו בהכרח המקום שבו מייצרים את הסחורה, אבל כל הסוחרים והיצרנים מגיעים עם הטובין לשוק כדי לנהל סחר חליפין".

"באופן מסורתי, ללונדון יש תפקיד חשוב מאוד בדולרים שנסחרים מחוץ לארצות הברית, למשל עבור מדינות מזרח־תיכוניות שמפקידות את הדולרים שלהן בלונדון. הבנקים האמריקאיים בלונדון מכבדים את הדולרים הללו ומלווים אותם בחזרה לחברות אמריקאיות. אם היואן יהפוך למטבע שיכובד על ידי גורמים בינלאומיים - משקיעים מוסדיים, קרנות השקעה ממשלתיות וכו' - זה יתרום לסחר".

לדברי וונג, עם הסרת ההגבלות על היואן, יותר יצואנים סינים ירצו לקבל תשלום במטבע של מדינתם, וחלק מהמדינות שסוחרות עם סין יעדיפו גם לקבל תשלום במטבע הסיני. "בעבר הם עבדו בעיקר עם דולרים. לאחרונה הם מפסידים כסף כיוון שערכו של הדולר יורד. אם הם מתעקשים על קבלת תשלום ביואן, הרוכש מחוץ לסין יצטרך לאגור יואן. אם מדינה אפריקאית קיבלה הלוואה מממשלת סין, ההלוואה היא ביואן, כך שהמדינה צריכה לאגור יואן כדי לפרוע אותה. אם מדינה אירופית תרצה לקנות סחורה ממדינה אפריקאית, המדינה האפריקאית עשויה לדרוש תשלום ביואן, במקום בדולר או ביורו".

למה שמדינות יעבירו את רזרבות מטבע החוץ שלהן ליואן?

"הרבה מדינות מחזיקות את רזרבות מטבע החוץ שלהן בדולרים, אבל העובדה היא שבעשור האחרון איבד הדולר האמריקאי מערכו, ולכן כל הנכסים הדולריים ירדו גם הם. כתוצאה מכך הרבה מדינות החלו לגוון יותר באחזקות מטבע החוץ שלהן. הן מחזיקות רזרבות זהב, מגדילות את האחזקות ביואן. אם אנחנו צופים שהיואן יעלה בכ־20% בעשור הקרוב, זו תהיה השקעה טובה למדינות רבות".

ממשלת בריטניה מוכנה לעשות המון כדי להביא את הסינים ואת המטבע שלהם ללונדון. בסוף השנה שעברה יצאה לסין משלחת סחר ענקית בראשות ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, שהיתה לדבריו "משלחת הסחר הבריטית הגדולה ביותר לסין זה 200 שנה".

הרגולציה רוככה

בסוף פברואר פרסם הגוף המפקח על הבנקים בבריטניה (PRA) כללים שנועדו למנוע קריסה של בנקים זרים בלונדון בתקופה שאחרי המשבר הפיננסי. אולם, ככל הנראה הכללים הללו התגמשו, רוככו והותאמו למשיכת בנקים סיניים לבירה הבריטית.

לפי הבנק המרכזי, כיום פועלים 145 סניפים של בנקים זרים בבריטניה. הסניפים הללו אינם מפוקחים על ידי הרגולטור. הכוונה המקורית של הבנק המרכזי היתה לדרוש מהסניפים האלה להפוך לחברות־בנות ובכך לחשוף אותם לרגולציה בריטית ולעלויות גבוהות יותר.

סניפים של בנקים שלא יעמדו בדרישות עלולים להיסגר, אולם לפי הכללים הללו הרגולטור עשוי להקל על בנקים ממדינות שבריטניה חפצה ביקרן.