"רוסיה מצפה שהאירופים יבלעו את הצפרדע האוקראינית"

יום לאחר פקיעת האולטימטום שהציבה, אוקראינה הודיעה אתמול על מבצע צבאי מוגבל למיגור החמושים הפרו־רוסים שהשתלטו על בנייני הממשל בערי מזרח המדינה בשבוע האחרון. עם זאת, נשיא אוקראינה המכהן, אולכסנדר טורצ'ינוב, נקט לשון זהירה והבהיר כי מדובר במבצע "אחראי ומאוזן", שנועד "להגן על אזרחי אוקראינה". ההתנהלות האטית והזהירה הזו מאפיינת את כל הצדדים המעורבים במשבר באוקראינה שהחל בנובמבר אשתקד - רוסיה, האיחוד האירופי, ארה"ב וכמובן אוקראינה עצמה.  

סימן נוסף לכך שמדובר במשבר שאינו הולך להסתיים בקרוב ניתן אולי למצוא בעולם הדימויים המשמש את המעורבים בנעשה: אחרי "הברווז הגרעיני" של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, חיות המשק חוזרות להעשיר את השפה הדיפלומטית.

צילום: ABACA

"זה נראה דומה מאוד למה שקרה בקרים, ואם זה נראה כמו סוס והולך כמו סוס, אז כנראה זה סוס", תיאר שר החוץ ההולנדי פרנס טימרמנס את התפתחות האירועים במזרח אוקראינה, בכינוס שרי החוץ של האיחוד האירופי שנערך בלוקסמבורג שלשום.

רוצים אוטונומיה, לא סיפוח

למרות האצבע המאשימה כלפי רוסיה, שלפי דבריו של טימרמנס, מלבה את העימות בין הכוחות הפרו־רוסיים במזרח אוקראינה לבין הממשלה המרכזית בקייב, באיחוד האירופי לא ממהרים להכביד את עול הסנקציות על מוסקבה ולא פרסמו שום הצהרה מפורשת בנושא.

בארה"ב, מנגד, שוקלים צעדים נוספים שעשויים להגביר את הלחץ על רוסיה, אך לא פירטו מהם. הנשיא ברק אובמה שוחח בטלפון ביום שני עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "הנשיא הבהיר שהנתיב הדיפלומטי עודנו פתוח, אבל הצעדים של רוסיה אינם מועילים למאמצים הדיפלומטיים לפתרון המשבר", מסר הבית הלבן.

ככלל, תמונת מעורבותה של רוסיה בנעשה באוקראינה אינה חד משמעית כפי שסבורים במערב.

"לא הייתי מייחסת חשיבות רבה למה שהרוסים אומרים עכשיו, הרי פוטין אמר שהוא לא הולך לכבוש את קרים ולספח אותה, והוא לא עמד במילתו. מנגד, להאשים אך ורק את הקרמלין זה גם לא נכון", מסבירה לכלכליסט דר' הלנה יעקבלב־גולני, מומחית למדיניות החוץ של רוסיה הפוסט־סובייטית מבית הספר ליחסים בינלאומיים ע"ש מונק באוניברסיטת טורונטו. "חלק מהאנשים באמת רוצים שינוי, - הם מרגישים שהזכויות שלהם כרוסים, והם רואים את עצמם כך - עלולות להיפגע אם הממשלה בקייב תהיה פרו־מערבית".

היבט נוסף של המשבר באוקראינה, שאותו רואה יעקבלב־גולני באופן שונה מהדיפלומטים של המערב, הוא ההשוואה בין האירועים שהתרחשו בקרים והובילו לסיפוח חצי האי לרוסיה לבין המתרחש במזרח אוקראינה. יעקבלב־גולני מצביעה על נקודות השוני בין שתי נקודות העימות.

"המהלך הנוכחי נועד למנוע בחירות לנשיאות אוקראינה, או לפחות להצהיר עליהן כמהלך לא חוקי. אם יישפך דם של ה'רוסים' במזרח אוקראינה, תהיה לרוסיה עילה להתערבות גלויה באזור".

אלא שיעקבלב־גולני סבורה שהרכב האוכלוסייה במזרח אוקראינה יקשה על מוסקבה לחתור לסיפוח אזורים במזרח אוקראינה. "רוב האנשים שם, אפילו המיעוט הרוסי, לא רוצים להצטרף לרוסיה. הם כן רוצים יותר זכויות ואפילו אוטונומיה", היא מסבירה. "האירועים שאנחנו רואים הם דרך עבורם להרוויח נקודות במשא ומתן עתידי מול השלטון המרכזי בקייב".

לשיטתה של יעקבלב־גולני, גם רוסיה לא תמהר לספח את דרום ומזרח אוקראינה. "פוטין יעדיף שהאזורים האלו יהיו אוטונומיים או חלק מפדרציה עצמאית יותר, אבל לחבר את השטחים האלו לרוסיה יהיה דבר מאוד קשה לביצוע".

שאלה של כסף

המגמה הזו עולה בקנה אחד עם מדיניות החוץ הרוסית מאז התפרקות ברית המועצות. "מאמצע שנות התשעים, רוסיה חותרת לכונן מה שנקרא 'אימפריה לא רשמית'", מסבירה יעקבלב־גולני, "היא רוצה להשפיע באמצעות כלים פוליטיים או כלכליים מבלי לשלוט דה־פקטו במדינות סמוכות - הרוסים מעדיפים לקרוא לזה אימפריה ליברלית".

המשבר באוקראינה הבהיר שמדיניות החוץ הרוסית הזו של בעשורים האחרונים נשאה פרי. "הצד השני של המטבע בחזון האימפריה הליברלית הוא הפיכתה של רוסיה למעצמת־על אנרגטית. רוסיה מספקת כ־30% מהאנרגיה של אירופה", מדגישה יעקבלב־גולני, שמזכירה כי התלות האירופית בגז הרוסי כבר העניקה להם ניצחון בפעם הקודמת שאחת משכנותיה קרצה מערבה. "רוסיה רוצה לשמור על יחסים טובים עם אוקראינה, והם מצפים שהאירופים יבלעו את זה וימשיכו הלאה, כפי שראינו בגיאורגיה ב־2008".

יעקבלב־גולני מעריכה שלא ניתן לזלזל בכח העמידה של רוסיה בסנקציות שהוטלו עליה לאחר סיפוח קרים בחודש שעבר. "ההשפעה של הסנקציות תורגש רק בעוד שנתיים־שלוש", היא מסבירה, "אבל אנחנו כבר רואים מדיניות אגרסיבית יותר של מוסקבה כלפי גורמי אופוזיציה. בשורה התחתונה, יכולת העמידה של רוסיה היא שאלה של כסף, ואת זה יש לה".