המשבר הכלכלי גרם לממשלות אירופה להשקיע בערים חכמות

ערים גדולות באירופה מקדימות משמעותית ערים בארה"ב במאמצים להפוך לערים חכמות ויעילות, שמשלבות בתשתיות המוניציפליות שלהן טכנולוגיות מתקדמות - כך לפי הערכות אנליסטים שמסרו את הדברים ל"ניו יורק טיימס".

"אירופה אימצה את הנושא יותר מארה"ב", אמר באס בורסמה, מנהל בכיר בסיסקו שמתמחה במתן סיוע לערים בשדרוג תשתיותיהן. "תמיד דרושה שותפות בין המגזר הפרטי לממשלה, ואירופה עושה זאת טוב יותר".

המאמץ לקדם פרויקטי ערים חכמות נובע, בין השאר, מהמשבר הכלכלי המתמשך באירופה, שגרם לממשלות רבות למשוך משאבים מפרויקטי ענק של אנרגיה בת־קיימא ולהתמקד בפרויקטים שמקדמים חיסכון כספי, תוך שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. כך, למשל, בקופנהגן ובהמבורג פועלים לצמצום צריכת החשמל והמים באמצעות הוספת יכולות ניטור ובקרה לתשתיות העירוניות. מהלך שאפשר לבדוק כיצד מסופקים השירותים השונים והיכן ניתן לחסוך.

שדרות לה רמבלה, ברצלונה

עיר שנמצאת בחוד החנית של המעבר לתשתית חכמה היא ברצלונה. פחי האשפה העירוניים, למשל, מצוידים בחיישנים שמתריאים מתי יש לרוקנם, אפליקציית מובייל מאפשרת לנהגים למצוא את מקום החניה הקרוב ביותר, מערכת ההשקיה בפארקים מנטרת את הלחות של הקרקע ומפעילה ממטרות רק כשיש צורך בכך. מערכת השקיה זו עתידה לקצץ את הוצאות המים של העיר השניה בגודלה בספרד ב־25%. "הטכנולוגיות החדשות הללו חיוניות לאזרחים שלנו", אמר ראש עיריית ברצלונה חביאר טריאס ל"ניו יורק טיימס". "זה שינוי חשוב. אנחנו חייבים ליצור מערכת בת־קיימא".