אפקט עזה: ממשלת בריטניה בוחנת מחדש עסקאות מכירת נשק לישראל

הממשלה הבריטית תבצע בחינה מחודשת של עסקאות נשק בהיקף 8 מיליארד ליש"ט עם ישראל, זאת לנוכח הלחימה בעזה - כך דיווח היום (ב') העיתון הבריטי "גרדיאן". יחד עם זאת, שרים בממשלה אמרו שהם מסרבים לבטל את הרישיונות למכירת נשק לישראל באופן גורף, כיוון שהם מאמינים שיש לישראל "זכות לגיטימית להגנה עצמית".

העסקאות - בעיקר עסקאות לייצוא תוכנות הצפנה וציוד תקשורת, אבל גם כאלה לייצוא חלקי כלי נשק - ייבחנו לפי הודעת הממשלה באופן פרטני, כדי לוודא ש"לא ייעשה בהם שימוש לדיכוי פנימי או לליבוי של הסכסוך".

תקיפה ישראלית בעזה צילום: רויטרס

ממשרד ראש הממשלה דייויד קמרון אישרו כי הם מבצעים את הבחינה, זמן קצר לאחר שקמרון מסר את התגובה החמורה ביותר שלו למשבר עד כה, ואמר כי האו"ם צדק בהגדרה של הפצצות בתי הספר בעזה כ"זוועה מוסרית". קמרון גם הבהיר כי הממשלה הבריטית רואה בחמאס את האחראי להידרדרות הנוכחית.

"אנחנו בוחנים כרגע את כל אישורי הייצוא לישראל, כדי לוודא שהם הולמים", אמר דובר מטעם משרד ראש הממשלה לגרדיאן. הוא הוסיף כי "כל הבקשות לרישיונות ייצוא נבחנות באופן פרטני בהתאם לקריטריונים מחמירים. לא נוציא רישיון אם יש סכנה ברורה שהציוד עשוי להיות בשימוש לדיכוי פנימי, או אם יש סכנה ברורה שהוא ילבה או יאריך את הקונפליקט".

המפלגה הירוקה הבריטית קראה להטלת אמברגו נשק על ישראל, בטענה כי מכירה של חלקים צבאיים היא "לא פחות משערורייתית". קרוליין לוקאס, חברת פרלמנט מטעם המפלגה, אמרה "חייב להיות אמברגו מיידי על כל מכירות הנשק ושיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל". חבר הפרלמנט הדמוקרטי אנדרו ג'ורג' קרא למשלוח של ספינת הצי הבריטי לעזה, כדי להקל את הלחץ על המתקנים הרפואיים באזור. "ישראל ממשיכה להפציץ את עזה ולהגביל את הזרימה של מוצרים רפואיים חיוניים אליה. המשבר ההומניטארי בעזה הוא בלתי נסבל, יש שם אנשים שלא מצליחים לצאת וסיוע שכמעט ולא מצליח להיכנס". הוא הוסיף כי "בריטניה לא יכולה פשוט לשבת ולא לעשות כלום. בריטניה צריכה להיות בחזית התגובה ההומניטארית לאירועים הטרגיים בעזה".

בסוף החודש שעבר אמר טוביאס אלווד, שר החוץ החדש של בריטניה, כי "בריטניה לא מאמינה שהטלת אמברגו נשק על ישראל תתרום לקידום תהליך השלום במזרח התיכון. לכל המדינות, ובהן ישראל, יש זכות לגיטימית להגנה עצמית, והזכות להגן על אזרחיהן מפני התקפה. בעשותה כך, חיוני שכל הפעולות שנוקטת המדינה יהיו פרופורציונאליות, בהתאם לחוקי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ותוך הימנעות מפגיעה באזרחים".

לאחר מבצע עופרת יצוקה בשנת 2008 הודתה בריטניה כי ציוד שהיה בשימוש על ידי צה"ל הכיל כמעט בוודאות רכיבים שיוצרו בבריטניה. פעילים בקמפיין הנוכחי נגד ייצוא נשק לישראל מודאגים בעיקר מאישורי ייצוא בהיקף 42 מיליון ליש"ט שניתנו ל-130 חברות ביטחוניות בריטיות, בהן חברה המספקת רכיבים למזל"ט מסוג "הרמס" ואחרת המספקת רכיבים לטנקים.