הרוסים לא נכנעים למשבר הכלכלי: "אוגרים מצרכים כמו בימי הקומוניזם"
המצב המידרדר והסנקציות שהטיל המערב גורמים לשינויים רבים בחיי היומיום ברוסיה. בעוד רוב האזרחים מרגישים שמצבם הורע, המתיחות הבינלאומית דווקא גרמה ללכידות נדירה בעם ולעמידת הציבור מאחורי העמדה הנצית של הממשל
אחרי שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין חתם באוגוסט על צו נשיאותי שאסר לייבא שורה של מוצרים ממדינות המערב, הוא הבטיח כי המהלך לא יגרום למחסור במצרכים על המדפים. בחודש שעבר כבר השמיע ראש ממשלתו דמיטרי מדבדב קולות אחרים.
- למרות הסנקציות: הקניון הגדול באירופה נפתח ברוסיה
- "המערב משתמש בסנקציות על רוסיה כדי לחולל בה שינוי שלטוני"
- הסנקציות של המערב הרסו לרוסים את הכריסמס
"לצעדים שנקטנו יש השלכות, חלקן שליליות. בלתי אפשרי להחליף את כל המוצרים שירדו ממדפי החנויות ברוסיה", אמר מדבדב במסיבת עיתונאים בעת ביקור במיאנמר.
הצעדים של פוטין באו בתגובה לסנקציות שהטיל המערב על המדינה בעקבות פעילות הצבא הרוסי באוקראינה וסיפוח חצי האי קרים. עבור הרוסים המתיחות הבינלאומית הגיעה בעיתוי גרוע במיוחד בעיצומה של האטה כלכלית שהחלה בשלהי 2013. עוד לפני ההודאה של מדבדב הרגישו האזרחים היטב את מה שפוטין ניסה לטשטש. המציאות היומיומית, שגם כך לא היתה קלה, נעשתה קשה אף יותר.
פרמזן תוצרת רוסיה
עדות בולטת לשינוי המהיר ניתן למצוא במידת זמינותן של גבינות היוקרה האירופיות. "יש מוצרים שפשוט נעלמו מהמדפים. גבינת פרמזן, למשל, שהיתה הבון־טון בעיר, כבר איננה", אומר ל"כלכליסט" סרגיי רודסב (41), סגן מנהל חברת בנייה גדולה בסנט פטרסבורג. דבריו של רודסב מעוגנים בנתונים: בשנת 2013 ייבאה רוסיה 257 אלף טונות גבינות מאירופה בשווי כולל של כמיליארד יורו. מאז אוגוסט האחרון פסק כליל היבוא של גאודה וקממבר, והגבינות נעלמו ממדפי המרכולים.
עם זאת, נראה כי הרוסים לא מתרגשים מהתופעה. "אפשר להסתדר בלי הדברים האלה", אומר רודסב, שנמנה עם המעמד הבינוני־גבוה ומעיד על עצמו כי הוא משתכר מעל לממוצע. לדבריו, המצב הכלכלי והמחסור במוצרים המיובאים השפיעו על חיי היומיום שלו, אך לא ממש פגעו בהם. "אנחנו קונים תוצרת מקומית. אמנם האיכות טובה, אבל מובן שזה לא אותו הדבר. אם הייתי רגיל לקנות גבינה צרפתית, עכשיו אני קונה מקומית", הוא מסביר. "גם רוסי יכול לייצר גבינת פרמזן. לא רוצים לסחור איתנו? אנחנו נלמד להכין גבינה טובה יותר, ואם אין קממבר, נאכל בורשט", הוא מכריז.
למרות המשתמע מדבריו של רודסב מעמד הביניים ברוסיה לא קיבל את הגזירות בשוויון נפש מוחלט. עוד לפני החרם הצטיידו הרוסים בכמויות אדירות של מוצרים מיובאים, והיקפי היבוא זינקו בהתאם. "המוצרים לא נעלמו בבת אחת. הבנו שייתכן משבר ביחסים עם המערב והתחלנו לאגור מצרכים. אולי זה הרגל מימי הקומוניזם", סיפר רודסב.
לא נעים, לא נורא
הממשל הרוסי החריג מהחרם מוצרים חיוניים שהיצרנים המקומיים פשוט לא מצליחים לייצר להם תחליף. "ישנם דברים כמו תחליפי חלב לתינוקות, שמאז ומתמיד היינו קונים רק ביבוא. הדברים הללו נשארו כפי שהיו. אין לכך תחליף", אומר רודסב. "אני מניחה שגם הממשלה מבינה שאי אפשר לגמול ילד ממזון שהוא רגיל אליו", מוסיפה אשתו טניה.
גם כשהוא מודה בקשיים, רודסב מדגיש כי אינו מרגיש שהמצב גרוע. "המחירים עלו, אבל רק של דברים שהם בגדר מותרות, שאפשר להסתדר גם בלעדיהם", הוא אומר ומדגים: "ויתרתי על שיפוץ בבית. אני לא אכניס את עצמי להוצאות מוגזמות בתקופה כזו". דברים ברוח דומה משמיע גם רון גנזר (39), ישראלי שעזב את הארץ לפני כשנתיים וכעת מתגורר במוסקבה ועובד שם בחברת הייטק. "מוצרים התייקרו, אבל לא הכל. מחירי מוצרי החשמל, למשל, עלו רק במעט ומחירי מצרכים אחרים לא השתנו", הוא מספר.
מכונית מקוריאה
במקביל לירידה בכוח הקנייה הביא המצב הגיאו־פוליטי לשינוי בהעדפותיו של הצרכן הרוסי. "לא מתאים לי שהכסף שלי ילך למדינות שמחרימות אותנו. זה משהו שאני שומע גם מכל החברים שלי", מספר רודסב. "אני רוצה להחליף רכב. בהתחלה חשבתי לקנות מכונית גרמנית, אבל עכשיו אני נעול על רכב קוריאני", הוא פוסק. "אני גם יודע שהמצב עם קוריאה יישאר יציב. מי שיש לו מכונית גרמנית היום, לא יודע אם יהיו לו חלקי חילוף מחר, הרי האספקה מגרמניה משובשת לגמרי".
המצב הביא לשינויים מרחיקי לכת גם בענף התיירות. מנתונים שפרסם מכון הסקרים IRG עולה שבכוונת 47% מהרוסים לוותר על נופש באירופה בסילבסטר. מנגד, ישנה עלייה בתיירות ליעדים קרובים יותר. "אני לא יכול להרשות לעצמי לטוס לאירופה, כי היורו עלה וטיול כזה יעלה לי הון תועפות", מסביר רודסב. "מנגד, אני כבר לא רוצה לטוס לאירופה. השנה טסתי לנופש בגיאורגיה, שם אנשים שמחים לראות רוסים".
בניגוד לתקווה של המערב כי הסנקציות יגרמו לציבור הרוסי להתקומם נגד פוטין, נראה שכרגע הן דווקא תורמות לפופולריות של הנשיא. לפי סקר שערך בחודש שעבר מכון המחקר לבאדה, אחוזי התמיכה בפוטין זינקו ל־79%, לעומת 53% לפני הפלישה לקרים.
גם תמיכתו של רודסב בנשיא גברה בעקבות ההתרחשויות. "פוטין הכריז על מלחמה בשחיתות, היוזמה הפרטית בעלייה, אנשים קונים תוצרת מקומית ותיירות הפנים בצמיחה. גלגלי השיניים נעים לכיוון החיובי", הוא קובע. לישראלי לשעבר גנזר דעה דומה. "הרוסים עומדים מאחורי פוטין כי הם בטוחים בצדקתם. הם כמו הישראלים של פעם. יש להם עמידות אדירה".