על הכוונת של מפלגת סיריזה: הטייקונים, הבנקים והתקשורת ביוון

אחת המשימות המרכזיות שהגדירה לעצמה מפלגת סיריזה היא המלחמה בשחיתות השלטונית ביוון, שאפשרה לקבוצות קטנות להתעשר על חשבון הציבור.

בעיני שר האוצר המיועד יאניס ורופקיס עיקר הבעיות הכלכליות מקורו בקשרים המסועפים בין הטייקונים, המגזר הבנקאי וגופי התקשורת. "מי שרוצה לפתור את הבעיות החברתיות־כלכליות במדינה חייב לטפל במשולש החטאים הזה", הסביר ורופקיס בראיון לערוץ 4 הבריטי בסוף השבוע. "אנחנו הולכים להשמיד את השיטה שבעזרתה האוליגרכים גנבו כסף מהציבור במשך עשורים".

דברים ברוח דומה השמיע מי שמיועד להיות השר לפיתוח כלכלי מטעם המפלגה, ג'ורג' סטאתקיס. "האוליגרכים נמצאים בראש סדר העדיפויות שלנו, וכך גם יהיה לאחר שנזכה בבחירות", אמר בראיון ל"פייננשל טיימס" מוקדם יותר החודש.

קרטלים שפוגעים בציבור

"הם יוצרים קשרים קרובים וישירים עם פוליטיקאים ועם התקשורת, אשר פגיעים מאוד לשחיתות", הסביר קווין פירסטון, פרופסור לכלכלה אירופית בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), בראיון ל"ניו יורק טיימס". לדבריו, מערכת הקשרים הזאת גורמת להיעדר תחרות שפוגע בכלכלה ומאפשר הפעלת קרטלים שמעשירים את האוליגרכים היוונים על חשבון הציבור.

ורופקיס סבור כי התופעה של הסטת משאבים ציבוריים לגופים פרטיים המשמשים כקבלני ביצוע של הממשלה היא הבעיה המרכזית של הכלכלה היוונית. "כשהמדינה רוצה לבנות כביש מהיר, היא משקיעה בו פי שלושה מעלותו האמיתית", מסביר ורופקיס. "המצב הזה חייב להשתנות".

בתוך כך, שתי עסקאות שעמדו במרכז תוכנית ההפרטה של ראש הממשלה היוצא אנטוניס סמאראס כבר נמצאות על הכוונת של הממשלה החדשה: עסקה בשווי של כמעט מיליארד יורו למכירת הזכויות לפיתוח אזור שדה התעופה הישן של אתונה למשקיעים ממדינות המפרץ, סין ויוון; ועסקה בשווי של יותר מ־1.2 מיליארד יורו להפעלת 14 שדות תעופה אזוריים. "העסקאות הללו טעונות אישור של הפרלמנט. נדאג שזה לא יקרה", אמר סטאתקיס ערב הבחירות.

אלכסיס ציפרס צילום: איי פי

"לאן הלך הכסף?"

מטרה נוספת שסימן ורופקיס היא ביצוע רפורמה במגזר הבנקאי. לדבריו, הבנקים ביוון פשטו רגל לאחר שכספי הציבור פשוט התאדו. "לאן הלך הכסף?", הוא תוהה.

ואולם, הדבק שמחבר את הגופים המושחתים הוא התקשורת היוונית, שלדברי ורופקיס משרתת את האוליגרכים ואת המגזר הבנקאי. "התקשורת שלנו פשטה רגל. היא לא מצליחה להישאר רווחית. אם כן, איך היא שורדת כל כך הרבה זמן?", הוא שואל. גם סטאתקיס כבר הודיע כי התקשורת על הכוונת. "הממשלה מחלקת זכויות שידור לחבריה הפוליטיים בחינם ומפריטה את כלי התקשורת. סיריזה תשים לזה סוף", הצהיר בראיון לעיתון "פייננשל טיימס" החודש.

חיזוק לטענותיהם של בכירי סיריזה אפשר למצוא במסמכים של שגרירות ארה"ב באתונה, שהדליף אתר ויקיליקס. "חברות התקשורת היווניות נשלטות בידי קבוצה קטנה של בעלי הון, שקשורים בקשר דם, נישואים ואף ניאוף לפוליטיקאים, לבכירי ממשל או לאנשי עסקים במדינה", נכתב במסמך שנחשף ב־2011.

אתגר נוסף הוא ביצוע רפורמה במערכת המיסוי. נושא זה צרוב היטב בתודעה של היוונים לאחר שבאוקטובר 2012 נחשף היקף העלמות המס במדינה במה שכונה אז רשימת לגארד.

כריסטין לגארד, לשעבר שרת האוצר של צרפת וכיום ראש קרן המטבע הבינלאומית, העבירה בקיץ 2010 לבכירי הממשל היווני מסמך שבו פורטו שמות של כ־2,000 יוונים שהחזיקו הון שחור בהיקף של מיליארדי דולרים בבנק HSBC בז'נבה.

שלטונות יוון לא עשו דבר עם המידע, ולמעט כמה מעצרים סמליים הם הניחו לכוכבי הרשימה להמשיך בפועלם. המידע הוסתר מהציבור בעזרת צווי איסור פרסום, עד שהעיתונאי קוסטאס וקסבניס חשף אותו באוקטובר 2012.

גם כאן תולה ורופקיס את הבעיה בקשרי הון־שלטון. "הבעיה ביוון איננה הימנעות מתשלום מסים, אלא חסינות מפני תשלום מסים. יש אנשים שקיבלו חסינות כזו באמצעות יצירת קשר עם השלטון", הסביר. "לזה אנחנו חייבים לשים סוף. חייבים לקדם מיסוי הוגן ושוויוני".