עימות עם ישראל ישקם כלכלית את חיזבאללה

השנים האחרונות לא היטיבו עם מצב המזומנים בחשבונות של ארגון חיזבאללה הלבנוני. בנקודת הזמן הנוכחית שקוע ארגון הטרור השיעי עד צוואר בבוץ הסורי ולכך יש משמעויות כספיות אדירות. עם המצב הכלכלי הלא מזהיר של הפטרון מטהרן והגברת המאמץ האמריקאי (והאירופי, גם אם הוא לא מספק) נגד מקורות המימון של ארגוני הטרור, ובכלל זה חיזבאללה, ניתן להבין את המצב העדין שבו נמצא מנהיג הארגון חסן נסראללה בימים אלה.

ואולם, לא כדאי לבנות על הבוץ הכלכלי שיפחית את רצונו של חיזבאללה לצאת לעימות עם ישראל כרגע. בעבר כבר נוכחנו לדעת כי השיקולים של ארגוני הטרור לא תמיד מסתדרים עם התיאוריות והערכות המודיעין בצד שלנו.

חייל או"ם על רקע תמונה של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה צילום: איי אף פי

בעשרת הימים האחרונים גברה בצורה ניכרת המתיחות מול חיזבאללה בגולן ובגבול לבנון בעקבות חיסול בכירי הארגון וגנרל איראני. בחיזבאללה אמרו כי ישראל עומדת מאחורי החיסול וחצתה קו אדום, והארגון איים להגיב בתקיפות. אתמול נפלו בגולן שתי רקטות שנורו מסוריה, וגורמים במערכת הביטחון אמרו כי מאחורי הירי הזה עומד חיזבאללה, אך לכל ברור כי זו לא התגובה המשמעותית שמכין חיזבאללה בעקבות החיסול.

בדרך כלל ארגוני הטרור יוצאים נשכרים פיננסית מעימותים עם ישראל. כך קרה לחיזבאללה אחרי מלחמת לבנון השנייה, אז איראן הרעיפה על נסראללה וחבורתו מאות מיליוני דולרים, נוסף לתרומות נכבדות מגורמים אחרים בעולם הערבי. כך אירע גם לחמאס בכל העימותים האחרונים עם ישראל.

עם זאת, כשנסראללה צריך לקבוע מה תהיה התגובה מול ישראל לאחר החיסול של בכירי חיזבאללה בקוניטרה, יש לנגד עיניו עוד שיקולים כבדי משקל לא פחות.

מקורות המימון

האיראנים משקיעים פחות

הדיווחים על הידוק החגורה בחיזבאללה גברו בחודשים האחרונים. חיזבאללה אינו רק ארגון צבאי, אלא גם גוף שמעניק שירותים לאזרחים השיעים בלבנון. לא בכדי נאמר עליו לא פעם שהוא מדינה בתוך מדינה. לפי הערכות כלכלנים בלבנון, הוצאות התפעול של חיזבאללה בתחום האזרחי נאמדות בחצי מיליארד דולר בשנה. סכום זה כולל בין השאר את התשלומים של הארגון לפוליטיקאים, לאנשי תקשורת ולשאר גורמים בלבנון, כדי שיפעלו ברוח הארגון בתחום השפעתם.

המנהיג הרוחני של איראן עלי חמינאי צילום: רויטרס

חלק משמעותי בעוגת התקציב של חיזבאללה מגיע מאיראן, אבל לא ניתן לזלזל במקורות ההכנסה של הארגון מפעילותו מחוץ ללבנון ובעיקר באפריקה ובדרום אמריקה, שם הוא פעיל כשותף של מאפיות הסמים המובילות.

לתקציב מאיראן שני מקורות. הראשון הוא תקציב מיוחד שמגיע מלשכתו של המנהיג העליון עלי חמינאי. זה תקציב נפרד שאינו בפיקוח ממשלת איראן או הפרלמנט, ואנשי חמינאי יכולים לקבוע את הסכום שיועבר לחיזבאללה על פי שיקוליהם בלבד.

מקור המימון השני הוא ממשלת איראן והמוסדות הקשורים בה. התקציב האיראני כולל את ההקצבות הללו לחיזבאללה (אם כי לא במפורש), והעברת הכספים היא באחריות משרד החוץ האיראני. בשנים האחרונות ההקצבות לחיזבאללה באפיק זה ירדו - לא רק בשל המצוקה הכלכלית של שלטון האייתוללות, אלא גם בשל הצורך הדחוף יותר לתמוך במיליציות נוספות כמו אלה שנלחמות בעיראק נגד דאעש או מיליציית חותי (ארגון אנצאר אללה), שהשתלטה באחרונה על חלקים נרחבים בתימן ומכונה חיזבאללה של תימן.

יש הערכות שונות בנוגע לשווי הסיוע שאיראן העבירה לחיזבאללה בשנים האחרונות, והן נעות בין 100 ל־200 מיליון דולר בשנה. לאור התנאים הנוכחיים נראה כי בשנה־שנתיים האחרונות הנתון קרוב יותר לגבול התחתון, כלומר 100 מיליון דולר ואולי אף פחות מזה.

מסע הלוויה של מפקד בחיזבאללה צילום: רויטרס

בשבועות האחרונים דווח בתקשורת הלבנונית כי חיזבאללה העביר למקורביו תשלומים בשטרות דולר ישנים, והם כבר פירשו זאת כהוכחה לעצירת זרם הדולרים מאיראן, כיוון שאלה הגיעו בדרך כלל בשטרות חדשים.

הפעילות הכלכלית

חיזבאללה מפעיל רשת חנויות

מלבד בתמיכה מאיראן, לחיזבאללה יש מנגנון איסוף תרומות יעיל למדי בתוך לבנון ומחוצה לה. בתוך לבנון יש שני גופים הפועלים ללא לאות להתרמת כספים מהאוכלוסייה השיעית בעיקר: הרשות לסיוע להתנגדות האסלאמית ואגודת אימדאד. ארגונים אלה מגייסים את הכסף במזומן, בייחוד באירועים חשובים כמו ארוחות המפסיקות את הצום בימי חודש הרמדאן. מאחר שהכסף נאסף במזומן ובתוך לבנון, קשה לרשויות ולסוכנויות המודיעין להתחקות אחר הסכומים.

בשנים האחרונות, ובייחוד מאז מלחמת לבנון השנייה, הרחיב חיזבאללה את אימפריית העסקים שלו בלבנון. בהוראת נסראללה הוקם מדור כלכלה והשקעה בארגון, שבמשך הזמן הצליח להקים פרויקטים כלכליים בעיקר באזורים השיעיים של לבנון. בין השאר מפעיל הארגון רשת חנויות, משקיע בפרויקטי נדל"ן ובנייה ועוסק ביבוא של מוצרים שונים.

מקור הכנסה לא פחות חשוב של חיזבאללה הוא הפעילות בחו"ל. גם כאן ניתן לחלק את הפעילות לשני מסלולים: האחד הוא תרומות של סוחרים ואנשי עסקים לבנונים בפזורה והשני הוא פעילות מסחרית של חיזבאללה בחו"ל (אמריקה הצפונית והדרומית, מערב אפריקה, אסיה ואוסטרליה), ובייחוד הברחת סמים ויהלומים וסחר ברכבים גנובים. ההכנסות מפעילות זו מגיעה לקופת חיזבאללה באמצעות רשת ענפה להלבנת כספים שפועלת בלבנון ומחוץ לה.

הלחימה בסוריה

להרוגים יש מחיר כלכלי כבד

דומה כי חיזבאללה היה יכול לקיים את עצמו בצורה טובה מבחינה כלכלית אלמלא ההתערבות שלו בלחימה בסוריה. אמנם איראן דואגת לספק חלק מהציוד והתחמושת הדרושים, אולם מדובר בהוצאה גדולה ובהיערכות לוגיסטית צבאית שחיזבאללה לא חווה כמותה עד כה.

לפי הערכות בלבנון, בשטח סוריה נמצאים כיום כ־5,000 לוחמי חיזבאללה. את כל אלה צריך לצייד, לחמש ולכלכל על בסיס יומי, ומדובר בהוצאה שמגיעה לכמה מיליוני דולרים בחודש. בלבנון הועלו הערכות כי מדובר בהוצאה של 10–20 מיליון דולר בחודש, אך נראה כי הערכות אלה קצת מופרזות.

יתרה מזאת, המלחמה בסוריה אילצה את חיזבאללה לשנות היערכות ביטחונית ומודיעינית בלבנון, דבר שהצריך השקעה לא מבוטלת.

עם זאת, נראה כי מה שמקשה על הארגון להתמודד עם ההוצאות המאמירות הוא המחיר האנושי הכבד של המלחמה בסוריה.

בניסיון להשקיט את הקולות הפנימיים במחנה השיעי המתנגדים להרפתקה בסוריה החליט נסראללה על "פיצוי" נכבד של 50 אלף דולר לכל משפחה שיעית שאיבדה את בנה בלחימה בסוריה. כמו כן, הובטח למשפחה כזו שתקבל בית במקרה שלא היה בבעלותה כזה עד מות בנה.

חיזבאללה לא מפרסם רשמית את מספר ההרוגים שלו בסוריה, אך הערכות זהירות מדברות על מאות רבות של לוחמים שנהרגו שם. מדובר לפיכך בנטל של עשרות מיליוני דולרים על קופת הארגון המידלדלת.

תוכנית הקיצוצים

המשכורות עוכבו ונחתכו

במהלך 2014 התקשה הארגון לשלם משכורות בזמן, דבר שחולל תרעומת בשורותיו. אז החליטו ראשי הארגון לממש תוכנית נרחבת לקיצוץ בהוצאות.

חרב הקיצוצים הונפה בראש ובראשונה מעל הענף האזרחי של חיזבאללה. מי שסבלו בעיקר הם בעלי הברית בלבנון מחוץ לשיעה, שזכו בימים של שגרה ל"שימון" כספי מצד הארגון השיעי. אבל לא רק הם.

כך למשל, 220 אנשי הדת החברים ב"מועצת החכמים" של הארגון קיבלו את ההודעה כי שכרם החודשי יקוצץ מ־600 דולר ל־400 בלבד. דוגמה זו ממחישה שגם חיסכון של כ־40 אלף דולר בחודש על מה שלא יורה הוא משמעותי בימים אלה עבור נסראללה וחבר מרעיו.

לכך יש להוסיף הוראות מהנהגת התנועה להילחם בכל דרך אפשרית בבזבוזי הכספים ומעשי השחיתות שאפיינו את חיזבאללה בשנים קודמות.

לסיכום, חיזבאללה מצוי בימים אלה במצוקה פוליטית וארגונית קשה. מלחמת האזרחים בסוריה - על כל השלכותיה האזוריות - יצרה מציאות שונה מזו של 2006 ומלחמת לבנון השנייה.

מבחינה פיננסית ידעו נסראללה ואנשיו ימים יפים יותר, אבל במנותק מהשיקולים הצבאיים והפוליטיים דווקא עימות עם ישראל, מוגבל ככל שיהיה, יכול לאושש את קופת הארגון - בין שבאמצעות סיוע מאיראן ובין שבהתגברות זרם התרומות.

דורון פסקין הוא מנהל מחלקת המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)