כך מטלטלת תימן הענייה את מחירי הנפט בעולם

המשבר בתימן מגיע לשיא בימים אלה עם ההתערבות הצבאית הערבית במדינה, אולם לא מדובר במשבר חדש. תימן היא המדינה הערבית הענייה ביותר באזור המפרץ, מדינה נחשלת הנתונה זה שנים למאבקי כוחות פנימיים, שחלקם נגזרים ממאבקי הכוחות האזוריים. תימן הפכה מזמן לבסיס חשוב של ארגון אל־קאעדה, למרות מאמצים אדירים של האמריקאים - בשיתוף פעולה עם צבא תימן - לפעול שם נגד רשת הטרור. באחרונה דווח כי גם אנשי דאעש חדרו לתימן והם מתכוונים להכריז בקרוב על הקמת אמירות אסלאמית שם, בדומה למצב בסוריה ובעיראק.

השינויים האזוריים בעקבות "האביב הערבי" רק העמיקו את הקרעים בתימן, שחדלה לתפקד כישות מדינית וכלכלית קוהרנטית. בשל מיקומה האסטרטגי, הסלמה חמורה נוספת יכולה להוביל להשלכות משמעותיות על הכלכלה העולמית.

הקרב על המיצרים

המאבק בתימן הוא בעל פוטנציאל נפיץ עבור כלכלת העולם. מאז החל המשבר בתימן יש כל העת רחש על אפשרות שהמורדים החות'ים, בהוראה מטהרן, ינסו להשתלט על מיצרי באב אל־מנדב שנמצאים בשליטה חלקית של תימן (ומהצד השני על ידי ג'יבוטי ואריתראה), ולשבש שם את התנועה הימית. מיצרים אלה, שמצד אחד נשלטים על ידי תימן ומצד שני על ידי ג'יבוטי ואריתראה, מחברים את תעלת סואץ עם הים הערבי. זהו מעבר ימי רב־חשיבות לתנועת הסחר העולמית. יש הערכות כי חלק ממטרות המבצע הערבי בתימן נובע מהצורך למנוע שיבושים בתנועת המכליות דרך המיצרים. דרך באב אל־מנדב עוברות כ־4 מיליון חביות נפט ביום בדרכן לשווקים באירופה. בשנים האחרונות עברו במיצר כ־25 אלף ספינות בשנה - כ־7% מתנועת הסחר הימית העולמית. כבר כיום החות'ים שולטים בנמל מוח'א הסמוך למיצרים האסטרטגיים. לכן בד בבד עם תחילת ההפצצות מערכה האחרונה בתימן בהנהגת הסעודים שלח הצבא המצרי מספר ספינות קרב לעבר מיצרי באב אלמנדב, בכדי לאבטח אותם. לכל ברור כי פגיעה במיצרים תוביל מיידית לזעזועים בשוק הנפט העולמי.

גם התקדמותם של החות'ים לעבר הגבול הסעודי והתנגשויות על הקרקע יכולים ליצור חשש בקהילה הבינלאומית לגבי יציבות סעודיה, שחקנית המפתח בשוק הנפט העולמי. את ההשפעה ניתן היה לראות כבר ביום הראשון של המבצע הסעודי, כשמחיר הנפט זינק ב־4%.

הפגנה אנטי־סעודית בתימן צילום: אי פי איי

תנועת החות'ים נולדה מתוך האוכלוסייה הזידית (השיעית) של תימן. לא מדובר בגוף חדש, אלא בתנועה שהוקמה ב־1992 על ידי חסן אל־חות'י, ומכאן גם שמה. מקורה של התנועה בצפון תימן, מאזור סעדה, מעוז השיעים במדינה.

במקור הוקמה תנועה זו במחאה למה שראו השיעים כהזנחתם ודחיקתם לשוליים על ידי השלטון המרכזי והסוני בצנעא. מאז העימותים בין החות'ים לצבא התימני היו עניין שבשגרה, ולא זכו לתהודה תקשורתית עולמית.

נשיא תימן הקודם עלי סאלח לא היסס לשלוח את צבאו להתעמת עם החות'ים, ובאחת התקריות ב־2004 חוסל מייסד התנועה השיעית. ב־2009 נוצר גם עימות מוגבל בין הצבא הסעודי לחמושי החות'ים. לא בכדי בתחילת 2011, כשהחלו ההפגנות נגד השלטון של עלי סאלח במסגרת "האביב הערבי", יצאו החות'ים בראש המחנה וכמה חודשים מאוחר יותר חגגו את הדחתו של סאלח כמה חודשים מאוחר יותר. צחוק הגורל הוא שכיום, ארבע שנים לאחר שפעלו להדחתו, ישנה ברית הדוקה בין תומכי סאלח לחות'ים, העושים יד אחת כנגד הצבא התימני וכנגד הצבאות הערביים. סאלח, שבעבר היה בן ברית של סעודיה, הפך מאוס בעיני ריאד.

בספטמבר 2014, ככל הנראה בהוראה מטהרן, השתלטו החות'ים על צנעא, בירת תימן, ובעצם הפכו לשליטי המדינה. הניסיון להשתלט על עדן, העיר השנייה בגודלה, היה בגדר הקש ששבר את גב הגמל וגרר את ההתערבות הערבית הנוכחית.

פיצוץ מאגר תחמושת בעדן צילום: איי אף פי

החות'ים פועלים לפי מודל החיזבאללה בלבנון. גם השם הרשמי שאימצו לעצמם, אנסאר (תומכי) אללה, מזכיר את חיזבאללה (מפלגת האל). כמו חיזבאללה, החות'ים נשענים על סיוע מאיראן, הן מבחינת אמצעי לחימה והן מבחינת מזומנים. באחרונה נמסר על ידי גורמי אופוזיציה כי האיראנים התחייבו להעביר סיוע של כ־2 מיליארד דולר לחות'ים כדי לבסס את מסעם להשתלטות על תימן. הסיוע מאיראן מגיע הן ממוסדות הממשלה, אך גם מארגונים דתיים וארגוני צדקה העוסקים באיסוף תרומות. ההערכות הן כי הכספים המגיעים מאיראן לחות'ים מסתכמים בכמה מיליארדי דולרים בשנה.

כמו כן משיגים החות'ים כספים ממקורות תימנים: בין היתר גובה הארגון 20% מהכנסתם של השיעים במדינה כמס מיוחד עבור המוג'אהידין. מאז ההשתלטות על צנעא הכפיפו החות'ים את הבנק המרכזי ושאר משרדי הממשלה והחברות הציבוריות למטרותיהם. ההשתלטות על צנעא גם הובילה לנפילת ציוד צבאי רב שסופק על ידי ארה"ב לצבא תימן כשלל בידי החות'ים. שווי הציוד מוערך ב־2 מיליארד דולר לפחות.

כרגע לא נראה שהחות'ים סובלים ממצוקה כספית - לפני ימים אחדים הם הציעו פרס בשווי של 20 מיליון ריאל (כ־93 אלף דולר) למי שיביא מידע ללכידתו של הנשיא התימני המכהן עבד רבו מנסור האדי, שנמלט מהמדינה.

המשק התימני קרס

האירועים מאז מהפכת 2011, וביתר שאת מאז השתלטות החות'ים על צנעא בספטמבר 2014, הביאו את המשק התימני לקריסה מוחלטת, כשגם קודם לכן הוא לא נהנה מעדנה לקריסה מוחלטת. לפי הערכות זהירות, שיעור האבטלה במדינה עומד על יותר מ־60%, לעומת 25% לפני פרוץ המהומות בפברואר 2011. כ־54% מתושבי תימן (כ־12 מיליון נפש) חיים מהכנסה של פחות מדולר ביום. 45% מתושבי המדינה נתקלים בקושי בהשגת שתייה ומזון על בסיס יומיומי.

חייל בצבא תימן שתומך במורדים צילום: אי פי איי

ההידרדרות הביטחונית הביאה לביטול פרויקטים, ומשקיעים, בעיקר מערב הסעודית, הודיעו על הפסקת ההשקעות במדינה. סביר כי הכספים הסעודים מתימן יעברו עתה למצרים. סיוע מחו"ל והשקעות של מדינות המפרץ הם שניים מאבני היסוד בתימן, בנוסף למגזר האנרגיה. לפי הערכות, ההשקעות מהמפרץ מהוות כ־70% מכלל ההשקעות בתימן, כשבראשן ההשקעות מסעודיה בגובה 3–4 מיליארד דולר.

בדו"ח האחרון של הבנק המרכזי של תימן כבר ניתן היה לחוש את ההידרדרות. לפי הדו"ח, הכנסות הנפט של תימן ירדו בכ־37% בשנת 2014 והסתכמו ב־1.67 מיליארד דולר. הממשלה נאלצה להוציא כ־2 מיליארד דולר על יבוא נפט ומוצריו כדי לעמוד בביקושים. למרות שתימן אינה נחשבת ליצרנית גז ונפט מובילה, מגזר האנרגיה תורם כ־25% לתמ"ג התימני.

החשש הוא כי המלחמה הנוכחית תביא למחיקת המעט שעוד נותר מהמשק התימני. כך למשל, השתלטות החות'ים על העיר תעז, בירת התעשייה התימנית, הביאה לשיתוקה המסחרי. בעיר ישנם מפעלים בהשקעה כוללת של מיליארד דולר והם סיפקו תעסוקה לכ־25 אלף איש.

דורון פסקין הוא מנהל מחלקת המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)