"הגרמני והצרפתי לא ירגישו שיוון תצא מגוש היורו. ליוונים זה יכאב"

ממשלת יוון קיבלה הערב (א') החלטה דרמטית שלא לפתוח מחר (ב') את הבנקים ואת המסחר בבורסה, מחשש להסתערות המונית ומשיכה של פיקדונות שעשויה להביא לקריסת המערכת הבנקאית. ההחלטה התקבלה כ־48 שעות לפני מועד פירעון החוב של יוון לקרן המטבע הבינלאומית וסיום תוכנית החילוץ של המדינה.

הבנק המרכזי היווני הכריז היום כי “ננקוט בכל הצעדים הנחוצים כדי להבטיח יציבות פיננסית לאזרחי יוון בנסיבות הקשות הללו”. זאת בתגובה להחלטת הבנק המרכזי האירופי על הקפאת תקרת הנזילות למוסדות הפיננסיים ביוון, שעמדה נכון ליום שישי האחרון על 89 מיליארד יורו, שמעבר להם לא ייתן הבנק המרכזי האירופי סיוע לבנקים היווניים.

דיון בפרלמנט היווני צילום: אם סי טי

“האווירה שעלולה להתפתח, בלי כסף, בלי מימון, בלי אפשרויות, עם שסע בחברה בין פרו-אירופים לאנטי־אירופים, היא מתכון לאסון”, כך אומר בראיון ל”כלכליסט” אריסטידס חאציס, פרופסור לכלכלה ומשפטים באוניברסיטת אתונה, שמנהל בלוג פופולרי על המשבר היווני.

חאציס מותח ביקורת על החלטת ממשלת יוון ללכת למשאל עם על הצעת הנושים, מהלך שהביא לפיצוץ השיחות ולאווירת החירום שאפפה את יוון ואת כל גוש היורו. “זה הולך להיות משאל העם הגרוע בהיסטוריה”, הוא אומר. “אני לא מבין איך הם מתכוונים להוציא את זה אל הפועל תוך שבוע”.

“טעות בממדים היסטוריים"

חאציס לא מגלה אהדה רבה גם להצעת הנושים, שלו יוון תקבל אותה תביא לדבריו לתוצאות גרועות גם כן. “האסון יקרה בכל מקרה, אני רק מקווה שהוא לא יהיה גדול מדי”, מפטיר חאציס.

אריסטידס חאציס. "מתכון לאסון"

אף שההצעה היתה גרועה בעיניו, הוא מותח ביקורת על החלטת יוון לדחות אותה על הסף מבלי לדון בה. “זו הייתה טעות חמורה של ממשלת יוון, טעות בממדים היסטוריים”, הוא פוסק. “זו לא היתה הצעה סופית, אלא טיוטה. המתווה של הצנע הוא בעייתי, אבל ההצעה היוונית היתה גרועה יותר. היא התמקדה בהעלאת מסים, כשביוון יש גם כך בעיה חמורה של גבייה. כל מה שההצעה הזו היתה יוצרת היא מסיבה של העלמות מס ביוון, אז למעשה שתי ההצעות היו גרועות”.

“צריך לנהל מו”מ קשוח"

חאציס מתקשה להעלות על הדעת תרחיש גרוע יותר מיציאת יוון מגוש היורו. “הרבה אנשים לא מבינים שיציאה של יוון מגוש היורו אמנם תזיק לגוש היורו, אבל עבור יוון היא תהיה קטסטרופה. הגרמני, הצרפתי והספרדי הממוצע לא ירגישו את זה. היוונים ירגישו, וזה יכאב”, הוא מסביר. “מהלך כזה יפגע בחלקים החלשים ביותר בחברה. יוון לא מספקת לעצמה מזון, אנרגיה ותרופות והמוצרים הבסיסיים הללו הולכים לצאת מהישג ידם של העניים”.

שר האוצר היווני יאניס ורופקיס בדיון עם חברי פרלמנט ביוון צילום: אי פי איי

“כל פשרה היתה טובה יותר מכך. זו תהיה קטסטרופה לחברה היוונית”, מעריך חאציס. “הסיבה לכך היא שהכלכלה היוונית היא לא חופשית, יש בה חסמים גבוהים לכניסה, איגודים מקצועיים חזקים יותר מדי, אוליגרכיה שמוגנת על ידי הממשלה ומקצועות שסגורים לתחרות. באותו זמן יש 1.5 מיליון מובטלים במגזר הפרטי של־90% מהם אין גישה לקצבאות אבטלה”.

דווקא מסיבה זו, מסביר חאציס, צעדי הצנע כשלו. “למעשה, לא רק שהם היו כישלון, הם היו לא הוגנים כלפי החברה היוונית כי הם פגעו רק בסקטור הפרטי, באנשים ששילמו מסים”.

חאציס מגלה מעט אופטימיות, ומקווה שהממשלה תחזור בה מהחלטתה ללכת למשאל עם. אבל כדי שזה יקרה, הוא חושב שהנושים צריכים לפעול קודם. “אם המוסדות האירופיים יציעו הצעה טובה יותר, הממשלה תוכל להציג זאת לאזרחים כניצחון”, הוא אומר. “האלטרנטיבה היחידה שיש ליוון היא לנהל משא ומתן קשוח, אין לה אפשרויות ריאליסטיות אחרות”.

אפשרות אחרת שעומדת על הפרק, מסביר חאציס, היא הקמת ממשלה רחבה, שתחזור למשא ומתן עם הנושים. “תרחיש כזה יכול לקרות אם תוצאות משאל העם יהיו בעד ההצעה לנושים. הממשלה תיאלץ להתפטר ותוקם ממשלה חדשה, יחד עם מפלגת סיריזה שעכשיו בשלטון, שתחדש את המשא ומתן ותאמץ הסכם שיאפשר למדינה להתאושש”.

חאציס מסביר שעבור יוון קיים רק תרחיש חיובי אחד, שיכלול חזרה של ממשלת יוון לשולחן המשא ומתן והישארות של המדינה בגוש היורו. “כל תרחיש אחר הוא עגום”, הוא קובע.