המשבר ביוון
ורופאקיס: ההתנהלות של הנושים ביחס ליוון - "טרוריזם"
שר האוצר הגרמני: "לא נפקיר את העם היווני"; איגוד הבנקים מכחיש דיווח על כוונה לבצע תספורת של לפחות 30% בפקדונות בשווי של 8,000 יורו ומעלה; יום לפני משאל העם - בחנויות מדווחים על מחסור בסוכר ובקמח; ענף התיירות רשם 50 אלף ביטולים ביום בממוצע השבוע; ומהן המניות הפחות פגיעות מקריסה אפשרית בשווקים?
16:40 - הבנקים ביוון חוזרים ומכחישים את הדיווח שהם מתכננים "תספורות" לפקדונות של הציבור ביוון. במקביל - מצעדי תמיכה ביוון צפויים להיערך הערב בלונדון וליברפול בבריטניה ובאדינבורו בסקוטלנד. מצעדי סולידריות התומכים ב"לא" במשאל היווני כבר התקיימו אתמול בערים שונות ברחבי אירופה - בבריסל, פריז ורומא.
14:20 - "לא נפקיר את העם היווני", כך אמר שר האוצר הגרמני, וולפגנג שויבלה, בראיון ל"בילד" - זאת ללא קשר לתוצאות משאל העם שייערך מחר. שויבלה צופה מו"מ קשה עם יוון לאחר פרסום התוצאות, ולהערכתו החתימה על הסכם איתה לא תהיה מהירה. ולדבריו, "יוון היא חלק מגוש היורו. אין ספק בכך - בין אם היא תישאר עם היורו או בין אם לא תישאר איתו באופן זמני. רק העם היווני יכול לענות על כך, וברור שלא נפקיר אותו".
הוא גם העריך כי המשבר לא יתפשט באירופה, אלא באופן מוגבל. לדבריו, "גם במקרה של קריסה של כמה בנקים, סכנת ההתפשטות יחסית נמוכה. השווקים הגיבו באיפוק בימים האחרונים והדבר מראה כי אפשר לנהל את העניין". הוא צופה כי בתוך שנה אירופה תהיה חזקה ממה שהייתה טרם המשבר ביוון.
העיתון "בילד" נוקט עמדה סקפטית לגבי חילוצה של יוון ובסקר שערך בקרב קוראיו עולה כי כ-89% מתנגדים לסיוע נוסף למדינה זו.
13:45 - "טרוריזם" - כך מגדיר שר האוצר היווני, יאניס ורופאקיס, את התנהלות הנושים ביחס לארצו, וזאת בראיון לעיתון הספרדי "אל מונדו".לדבריו, "מה שבריסל והטרויקה (קרן המטבע הבינלאומית, הבנק האירופי המרכזי והאיחוד האירופי) רוצים זה הצבעת 'כן' כך שיוכלו להשפיל את היוונים. למה הם הכריחו אותנו לסגור את הבנקים? כדי להחדיר פחד באנשים. והפצת פחד מוגדרת כטרוריזם".
ורופאקיס אמר כי ללא תלות בתוצאות ההצבעה מחר, שלקראתו קוראת הממשלה לעם להצביע נגד הצעת הנושים להמשך הסיוע, ייפתחו שוב הבנקים יוון תגיע לבסוף להסכם עם נושיה. "אירופה זקוקה להסכם. יוון זקוקה להסכם. משמעות הדבר היא שנגיע להסכם", אמר ורופאקיס וחזר על התחייבותו להתפטר אם משאל העם יסתיים בהצעה בעד תנאי החילוץ.
13:40 - כלכלת אירופה תיפגע קלות אם יוון תעזור את גוש היורו, אך ההשלכות לגבי המדינה יהיו חמורות בהרבה, כך אמר שר האוצר האוסטרי, האנס יורג שלר, בראיון לאתר "די פרסה". לדבריו, "לאירופה יהיה קל להסתדר כלכלית, אך עבור יוון זה יהיה יותר דרמטי. הוא ציין כי יוון אכן תזדקק לסיוע הומניטרי במקרה של עזיבת היורו, אך טען כי החששות מהתפשטות העוני במדינה מוגזמים. "ישנה מלחמת תעמולה ביוון ומוגזם לחשוב שעל היוונים ייאלצו לחיות ברחוב ולא תהיה להם גישה לטיפול רפואי",אמר שלר.
ללא תלות בתוצאת משאל העם שייערך מחר ביוון, המדינה תצטרך לקיים משא ומתן לגבי תוכנית סיוע בעלת תנאים חדשים."יש ליצור תוכנית חדשה. הישנה מתה ולא ניתן להרחיבה. אולם יידרש זמן להתוות תוכנית חדשה וכן לא יהיה ניתן להעניק ליוון הלוואות נוספות ללא תנאים", אמר שלר.
12:00 - איגוד הבנקים ביוון מכחיש את הדיווח מאתמול בפייננשל טיימס לפיו צפויה תספורת של לפחות 30% על פקדונות הבנקים ששוויים מעל 8,000 יורו. לפי אותו דיווח מדובר בתרחיש אפשרי בהחלט עבור לפחות בנק אחד במדינה, אולם לדברי לוקה קסטלי, יו"ר האיגוד, מדובר בדיווח "נטול בסיס לחלוטין". לדבריו בראיון לרשת סקיי, ההנחה שרשויות המדינה יפגעו בפקדונות שייכת רק ל"תחום הדימיון". קסטלי אמר כי "אין תרחיש כזה עבור אף בנק ביוון, אפילו לא על הנייר". גם שר האוצר יאניס ורופאקיס הכחיש את הדיווח.
11:30 - בשווקים חוששים מפני יציאה אפשרית של יוון מגוש היורו ומההשלכות על המסחר במניות. כזכור, בורסת אתונה צפויה להיפתח מחדש ביום שני, לאחר שבוע שבו היתה סגורה - בדומה לבנקים במדינה. טים קרוקפורד, מנהל משותף בקרן Hermes Sourcecap Europe מסמן חמש מניות שלא צפויות להיפגע מקריסה אפשרית בשווקים: יצרנית הרכב הצרפתית רנו; יצרנית הציוד החשמלי מצרפת, לגראן (Legrand); יצרנית הציוד למעבדות מגרמניה, סארטוריוס (Sartorius) ; יצרנית ציוד המוליכים למחצה מהולנד, ASM; וספקית מידע האשראי האיטלקית סרוורד (Cerved Information Solutions ). "אנו ממשיכים לחבב את החברות הללו שהמציאו מחדש את קו המוצרים שלהן וקיזזו בהוצאות השוטפות שלהן, עם התמקדות ברווחיות שתוביל לגידול בהכנסות", כתב קרוקפורד בסקירה שצוטטה ב-CNBC.
09:05 - יממה לקראת משאל העם הגורלי ביוון, והמחסור בתרופות ובמזון במדינה הולך ומתגבר. כך גם לגבי ביטולי החופשות של התיירים, מה שמהווה פגיעה קשה עוד יותר בכלכלת המדינה המבוססת במידה רבה על תיירות. כזכור, הבנקים במדינה סגורים עד יום שני, ובשבוע החולף הוטלה מגבלת משיכה של עד 60 יורו ליום בכספומטים. איגוד הבנקאות מסר אתמול שרמת הנזילות תספיק עד מחרתיים (ב') בבוקר ויש לבנקים רזרבת ביטחון של מיליארד יורו. אולם המשמעות היא שנכון לעכשיו מדובר ב-90 יורו לנפש לאוכלוסיה בת 11 מיליון בני אדם, והבנקים יזדקקו בכל מקרה לסיוע מצד הבנק המרכזי של אירופה ללא קשר לתוצאות המשאל.
ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפריס, נאבק כעת על הישרדותו הפוליטית וערך אמש אסיפה כדי להעביר מסר, לפיו הצבעה נגד תנאי האיחוד האירופי לקבלת סיוע תאפשר לו לקיים משא ומתן עם נושיה של המדינה לשם ביצוע רפורמה תמורת חילוץ. גם תומכי ההצעה ערכו אסיפה נגדית.
הישרדותה של מפלגת השלטון, "סיריזה", שנוצרה לפני חמישה חודשים בלבד סביב מצע המתנגד לתוכניות הצנע למיניהם שנכפו על יוון, מוטלת בספק עתה - כשיוון סובלת מחוסרים במצרכים בסיסיים, כולל תרופות חיוניות, ומוצרי מזון כמו קמח וסוכר. "יש לנו חוסרים. נגמר לנו מלאי התירוקסין לטיפול בבלוטת התריס, ואם לא יהיה שינוי דרמטי, יהיו לנו חוסרים הרבה יותר גרועים בשבוע הבא", אמרה ל"גרדיאן" מרי פאפאדופולו העובדת בבית מרקחת בעיירה פלאקה.
גם האיים היווניים כמו מיקונוס וסנטוריני ספגו מכה קשה ומדווחים שם על מחסור במצרכי מזון בסיסיים. כמעט מחצית ממוצרי המזון והתרופות של יוון מיובאים, וכעת משהעברות הבנקאיות נאסרו, אין למשווקים יווניים אמצעי לשלם לספקים זרים.
באתונה השתרכו תורים ארוכים לפני כל מכשיר כספומט אמש וקחברות תעשייה הזהירו שההשבתה הכלכלית כבר גורמת לנזק לכלכלה המדינה. "הייבוא, הייצוא, המפעלים, החברות, ההובלה - הכול מושבת. הענפים היחידים שבהם נרשם ביקוש הם מזון ודלק", אמר ואסיליס קורקידיס, העומד בראש הקונפדרציה ההלנית למסחר. הוא אמר שבשבוע האחרון, ספגה יוון הפסדים של 1.2 מיליארד יורו ושיש להוסיף סכום זה לחבילת הסיוע שיוון תקבל. "גם בתרחיש הטוב ביותר, ייקח לנו חודשים להתאושש מהמכה שנגרמה עקב סגירת הבנקים וההגבלות על ההון. כעת, משקבעו את ההגבלות, ייתכן שהן יישארו אפילו שנה".
ענף התיירות – הענף המרכזי של הכלכלה היוונית – רשם השבוע ממוצע של כ-50 אלף ביטולים ליום של תיירים. קונפדרציית התיירות של יוון (SETE) מדווחת על ירידה של כ-40% בהזמנות במהלך הימים האחרונים.
ביום שני יערוך הבנק המרכזי של אירופה ישיבה ובה יחליט אם להגדיל את הסיוע ליוון. ראש איגוד הבנקאים ביוון לוקה קאטסלי אמר לכתבים: " יש לנו נזילות שתספיק עד ליום שני, אחרי כן נהיה תלויים בהחלטת הבנק המרכזי של אירופה".