גל ההגירה משנה את פניה של אירופה: האם האיחוד יתפצל?
מאות אלפי המהגרים שנוהרים לאירופה לא מרתיעים את הקנצלרית אנגלה מרקל. אלא שבעוד מרקל איתנה בדעתה, חלק מהממשלות החלו לקצץ בהטבות הכלכליות כדי להפחית את כדאיות ההגעה אליהן
- מרקל: "הכלכלה שלנו בריאה, אין מגבלה למספר הפליטים שנוכל לקבל"
- יד קשה: בריטניה תסגור מסעדות שיעסיקו מהגרים לא חוקיים
- תוצרת פולין: שביתת המהגרים הראשונה בהיסטוריה הבריטית
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל צוטטה אתמול (שבת) באומרה כי לא תמנע מאף אדם להגיש בקשת מקלט. "גרמניה יכולה להתמודד עם שטף הפליטים גם מבלי להעלות מסים או לצאת ממסגרת התקציב", אמרה בראיון לעיתון גרמני.
אלא שחרף דבריה המעודדים של הקנצלרית, המשבר האנושי הציף לפני השטח את התנגשות האינטרסים הכלכליים והפוליטיים בין חברות האיחוד האירופי, שהתחדדו במשבר החובות של 2009–2008. האיחוד, שעדיין לא סיים ללקק את הפצעים מהמשבר היווני, נכנס למשבר הנוכחי עם רוב לימין השמרני בממשלות היבשת, שהתחייבו בפני מצביעיהן להגביל את ההגירה. לדעת מומחים, בטווח הארוך המשבר עלול להיות סימן דרך נוסף במסלול לפירוק האיחוד.
לפי נתוני ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM), מתחילת 2015 ועד לאוגוסט תועדה כניסתם של כ־350 אלף מהגרים ופליטים אל תוך גבולות האיחוד האירופי, מתוכם כ־107 אלף ביולי בלבד. זאת לצד עשרות אלפים שהגיעו אך לא תועדו ופליטים שהגיעו חוקית בתוכניות ייעודיות למדינות כבריטניה וגרמניה. לצורך ההשוואה, במהלך שנת 2014 כולה נכנסו לאירופה 280 אלף בלבד.
במובנים רבים שטף ההגירה הנוכחי הוא גל ההדף של מאורעות האביב הערבי שהתרחשו לפני כחמש שנים. אירועים אלה יצרו 16.7 מיליון פליטים הנמלטים על חייהם ועוד 33.3 מיליון איש ללא קורת גג. מתוך כלל המהגרים ומבקשי המקלט, הקבוצה הגדולה ביותר היא הסורים שנמלטים ממלחמת אזרחים במדינתם. אחריהם מגיעים האפגנים, העיראקים והאריתראים שבורחים מהאלימות בארצותיהם, אך רובם אינם זכאים למעמד של פליטים. הקבוצות הקטנות יותר הם מהגרים משלל מדינות אפריקה ובעיקר ניגריה, וגם צוענים מהארץ האירופית הענייה קוסובו.
רובם המוחלט של המהגרים ומבקשי המקלט מתחילת השנה הגיעו דרך יוון בשל הגבול היבשתי עם טורקיה והקרבה לאיים יווניים שמאפשרת הגעה גם בסירות דיג וגומי רעועות. המסע מלוב לאיי איטליה, לעומת זאת, ארוך ומסוכן בהרבה ואף גבה את מרב הקורבנות עד כה. באיטליה האריתראים הם קבוצת המהגרים הגדולה ביותר, ואחריהם הניגרים. ואילו ביוון הקבוצה הגדולה ביותר היא הסורים, ואחריהם האפגנים.
מדינות הפריפריה מתקשות להתמודד
המוקד של מאמצי ההגירה הם האיים במרכז הים התיכון השייכים ליוון ואיטליה. בשנים 2011–2014 עברו דרך איים אלה כ־160 אלף מהגרים בלתי חוקיים, ואילו השנה מספר המהגרים חצה את קו ה־100 אלף כבר ביוני. עם נחיתתם על חופי האיים, המהגרים שואפים להגיע ליבשת ומשם להמשיך צפונה. שאר המהגרים מגיעים בדרך היבשה דרך טורקיה ומשם למדינות הבלקן, עד להגעתם להונגריה - שהפכה בעל כורחה לדלת הכניסה לאיחוד האירופי.
פרדוקסלית, המדינות בקו החזית הן גם החלשות באירופה. "הן סובלות מצמיחה אפסית, אבטלה של מעל 10%, גירעון של יותר מ־4% מהתמ"ג ואוכלוסייה מזדקנת. הדבר האחרון שהן צריכות כרגע זה מהגרים ופליטים שצריך לדאוג להם ולתקצב אותם", אמר ל"כלכליסט" ד"ר עמנואל נבון, מומחה לדיפלומטיה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת תל־אביב, שחקר את התמודדותן של דמוקרטיות עם הגירה.
במציאות מורכבת זו מדינות דרום אירופה מנסות לקדם חלוקה שווה יותר בנטל ההגירה הבלתי חוקית עם חברותיהן מהצפון. כל הגורמים הללו יוצרים קרע עמוק בין מדינות שאמורות להיות שותפות לדרך. לדברי נבון, כרגע אין סכנה מיידית של התפרקות האיחוד, אך המצב בהחלט תורם לעלייה חדה בכוחן של המפלגות היורו־סקפטיות.
גרמניה הפכה ל"ארץ המובטחת" למהגרים
רוב רובם של המהגרים כלל לא רוצים להשתקע במדינות הפריפריה החלשות, אלא במדינות כגרמניה, בריטניה, שבדיה ואוסטריה. שבדיה מרוחקת יחסית ובריטניה מצליחה לחסום במעט את הכניסה אליה בזכות המכשול הגיאוגרפי, ולכן גרמניה ואוסטריה מוצפות במהגרים. "המהגרים מנסים כל הזמן לנוע למדינות האיתנות יותר מבחינה כלכלית, משום שהם מבינים ששם יצליחו לבנות לעצמם חיים יותר טובים", מסביר נבון.
גרמניה - שקיבלה השנה את המספר הרב ביותר של בקשות מקלט - היא היעד המבוקש ביותר, בהיותה הקטר הכלכלי של האיחוד האירופי, עם ביקוש רב לעובדי כפיים. גרמניה אינה המדינה היחידה שבה יוכלו המהגרים להיקלט בהצלחה, אך נוצרה לה תדמית כמעט מיסטית של "הארץ המובטחת" למהגרים ולפליטים, בין השאר מאחר שהסכימה הלכה למעשה להעניק מקלט לכל אזרח סורי. אומדנים אחרונים מעריכים כי כל גרמני חמישי הוא מהגר או בן למהגרים.
אל בריטניה נכנסו בשנה שעברה 560 אלף מהגרים, מתוכם 261 אלף שאינם אזרחי האיחוד האירופי. באוגוסט השנה מספר הנכנסים כבר הגיע לשיא ועמד על 636 אלף, מתוכם 284 אלף שאינם אזרחי האיחוד. ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, שנבחר השנה בין היתר בזכות עמדתו הנוקשה בנושא, מבקש להקטין את היקפי ההגירה למדינתו גם אם זה יסכן את חברותה באיחוד האירופי.
על פי נוהלי האיחוד האירופי, מהגר או פליט צריך להירשם במדינה הראשונה של האיחוד שאליה הוא מגיע. אלא שהמגיעים סירבו להירשם במדינות כמו הונגריה ויוון, משום שלא רצו להיקלט בהן, והמשיכו הלאה. הודות לאמנת שנגן מ־1985 יכולים המהגרים ליהנות מתנועה חופשית בין מדינות היבשת, באופן שהביא מנהיגים כקנצלרית גרמניה מרקל וראש ממשלת בריטניה קמרון לתהות בקול האם הגיע הזמן לשקול את האמנה מחדש. מדינות רבות כבר החלו לעגל פינות ולנגוס בהסכמות האמנה: צרפת הקימה מחסומי דרכים בגבול עם איטליה, ואוסטריה פרסה שוטרים סביב לגבול עם הונגריה.
המתחים הללו משפיעים על היחסים הנפיצים ממילא בין מדינות האיחוד. כך, למשל, הגיעו היחסים בין מרקל לראש הממשלה ההונגרי ויקטור אורבן לנקודת רתיחה עקב החלטתו של האחרון לשגר ברכבות כ־4,000 מהגרים לגרמניה ביממה. מנהיגי אירופה מצויים בין הפטיש לסדן: בצד אחד ניצבים חלק מאזרחיהם שדורשים לעצור את נחשול המהגרים השוטף את ארצם, ומנגד עמיתיהם להנהגת אירופה וארגונים בינלאומיים שמפצירים בהם לחלוק בקליטת המהגרים ולכבד את ההסכמים שעליהם חתמו.
בינתיים הגדיל האיחוד את תקציב הארגון לבקרת הגבולות פרונטקס ל־120 מיליון יורו בשנה, ובאפריל התחייבו החברות להגביר את צעדי האכיפה נגד המבריחים בים, אך מעט נעשה בנושא.
"צרפת לא יכולה לספוג את כל העוני שבעולם"
מוקד המשיכה המרכזי למהגרים הוא ההטבות הכלכליות שלהן יזכו במדינות הרווחה האירופיות. מחקר שנערך בבריטניה בסוף 2014 גילה כי המהגרים מחוץ לאיחוד משתמשים בשירותי הרווחה פי 1.5 יותר מהבריטים, וכי ב־17 השנים האחרונות הם קיבלו 120 מיליארד ליש"ט יותר מסך המסים ששילמו. אזרחים שבדים שנולדו מחוץ למדינה מקבלים כ־66.5% מכספי ההטבות הסוציאליות המחולקות בשנה, ובגרמניה עלות ההטבות הסוציאליות ב־2016 לפליטים שייקלטו השנה בלבד צפויה להגיע ל־3.3 מיליארד יורו.
"המנהיגים כבר לא יכולים להרשות לעצמם לממן את ההטבות הללו", מסביר נבון. "זה תהליך שהתחיל עוד בשנות השמונים, כאשר ראש ממשלת צרפת דאז הסוציאליסט מישל רוקאר אמר ש'צרפת לא יכולה להרשות לעצמה לספוג את כל העוני שבעולם'. בהמשך קנצלר גרמניה לשעבר, גרהארט שרודר - סוציאליסט אף הוא - החליט לקצץ באופן עמוק וגורף בהטבות הסוציאליות על רקע הצמיחה בכמות המהגרים".
בשבוע שעברה פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס כי בכירים במפלגת השלטון הגרמנית הנוצרית־דמוקרטית מבקשים לקצץ בהטבות הניתנות לפליטים כדי להפחית את אטרקטיביות המדינה עבורם. במקביל מקדמת בריטניה חוק לביטול ההטבות הכלכליות למשפחות מהגרים שבקשתן למקלט מדיני נדחתה ודנמרק כבר קיצצה בחודש שעבר בחצי את קצבאות המחיה למהגרים.