ניצחון ארדואן בבחירות יבריח עוד משקיעים מטורקיה
התחזקות הנשיא עלולה להמשיך ולדרדר את היקף ההשקעות הזרות אשר לפי תחזיות יתכווצו ב־60% לעומת 2011. ארדואן צפוי לנצל את כוחו כדי לדרוש יותר כסף מהאיחוד האירופי בתמורה לעצירת זרם הפליטים מארצו
הניצחון בבחירות לפרלמנט שרשמה אתמול מפלגת הצדק והפיתוח של נשיא טורקיה הכוחני רג'פ טאיפ ארדואן אינו מסיר, וכנראה גם לא יסיר, את העננה המרחפת מעל המשק המקומי. ההישגים הכלכליים שרשמו הממשלות בהנהגת האסלאמיסטים בעשור הקודם התחלפו בדאגה גוברת והולכת בנוגע ליציבות הפיננסית של טורקיה, ובעיקר של המערכת הבנקאית.
גם הטרור והמתח הפוליטי הפנימי שזקפו ראש אינם תורמים לביטחונם של המשקיעים. מגמה זו חמורה, שכן המשק הטורקי תלוי כמעט לחלוטין בהשקעות זרות לפיתוח התשתיות הנחוצות להשגת צמיחה כלכלית.
אף שארדואן מנסה בהצהרותיו הפומביות או בביקוריו בחו"ל להמעיט בחשיבות בעיית הטרור, מבחינת הקהילה הבינלאומית התמונה שונה בתכלית. הפיגוע הקשה בחודש שעבר, שנהרגו בו יותר מ־100 מפגינים, שימש תזכורת כואבת לשלטון הטורקי בנוגע למתח הקיים — אם מדובר בכורדים ואם בהתעוררות תשתית דאעש בשטח המדינה.
גם השלטון הכמעט יחיד של ארדואן במשך 13 שנה כראש ממשלה וכנשיא, כולל דיכוי האופוזיציה והתקשורת, אינו מוסיף לתחושת המשקיעים הזרים כי המשק הטורקי הוא המקום הבטוח לכספם.
עם הנתונים קשה להתווכח. בשנת 2011 הגיע שווי ההשקעה הזרה בטורקיה ל־16 מיליארד דולר אולם מאז היא נמצאת במגמת ירידה הדרגתית. לפי הערכות, השנה תגיע ההשקעה הזרה במשק הטורקי לשפל של 6 מיליארד דולר.
המשק הטורקי שילם מחיר גבוה על אי־הבהירות הפוליטית ועל חוסר ההכרעה של סבב הבחירות הקודם בחודש יוני. הדבר בא לידי ביטוי בשחיקת כוחה של הלירה, שמאז תחילת השנה צנחה בכ־25% לעומת הדולר. לנתון זה משמעות אדירה, שכן הבעיה של המשק הטורקי היא הצטברות החובות והגירעון במאזן התשלומים. צניחת הלירה מביאה להתנפחות הלוואות המט"ח של החברות הטורקיות.
מאז עליית מפלגתו של ארדואן נרשם זינוק בחובות המגזר הפרטי הטורקי (בנקים וחברות). ב־2002 החובות האלה הסתכמו ב־43 מיליארד דולר, שהיוו כ־33% מהחוב החיצוני. בסוף שנת 2014 כבר נסק הנתון ל־275 מיליארד דולר, כמעט 70% מהחוב החיצוני הטורקי. במקביל עלה החוב הציבורי במהלך התקופה מ־65 מיליארד דולר לכ־120 מיליארד דולר. מאחר שקרוב ל־85% מהחובות הם בדולר או ביורו, אפשר להבין מדוע כל היחלשות של המטבע המקומי מקפיצה את נטל החוב ואת מפלס הדאגה. במצב זה לא מפתיע שסוכנויות הדירוג הפיננסי הבינלאומיות מרבות לפרסם אזהרות בנוגע ליציבות השוק הטורקי.
מה שנדרש מארדואן ואנשיו עתה הוא שורה של רפורמות שיטפלו בתחלואים הכלכליים. אך ספק אם זה יקרה, ולכן נראה שחלומו להפוך את טורקיה בתוך כמה שנים לאחת מעשרת המשקים הגדולים בעולם, לא יתממש.
ובתוך המהומה הפוליטית טורקיה היא עדיין אחת המדינות החוות באופן המוחשי ביותר את השפעות מלחמת האזרחים העקובה מדם אצל השכנה סוריה..הטריטוריה הטורקית הפכה לא רק למחנה פליטים מאולתר ליותר מ־2 מיליון בני אדם (לצד נקודת מעבר של טרוריסטים), אלא לתחנת מעבר לרבבות סורים בדרכם ליבשת האירופית. מדינות האיחוד האירופי שמתקשות להתמודד עם התופעה הציעו לטורקיה חבילת סיוע נדיבה בעת האחרונה, רק כדי לזכות בסיועה של אנקרה בבלימת זרם הפליטים. בתמורה לכך האיחוד האירופי עוצם את עיניו בכל האמור למדיניות הדיכוי שמפעיל ארדואן. בינתיים כ־80 אלף פליטים סורים נכנסים למדינות האיחוד בממוצע בכל חודש.
אך המחיר של ארדואן גבוה. החבילה האירופית כוללת סיוע בשווי 4.3 מיליארד דולר, הקלות בתעסוקת טורקים במדינות האיחוד וכן הבטחה לשקול בחיוב את צירופה של טורקיה לאיחוד. לפי הערכות, בעקבות הבחירות והתחזקותו של ארדואן, הוא יעלה את המחיר וידרוש תוספת כספית ניכרת כדי להתמודד עם בעיית הפליטים המתדפקים על דלתות האיחוד.
הכותב הוא מומחה לשוקי המזרח התיכון