החגיגות בטהראן היו צריכות להיות שמחות יותר

הסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל כלכלתה של איראן ביום שבת היא בשורה חיובית לטהראן. אבל לצד החגיגות בהנהגת איראן מבינים כי הסוכרייה שקיבלה כלכלת המדינה לא מתוקה כפי שהיתה אמורה להיות.

 מי ששילם את מחיר הסנקציות לא היה האליטות או הצבא אלא המעמד הבינוני והנמוך באיראן. לא בכדי שיעור האבטלה עומד כיום על 15% לפחות. דו"ח שפרסמה אוניברסיטת טהראן בשנה שעברה אמד את שיעור העוני באזורים העירוניים ב־50%. אם זהו הנתון, אפשר לתאר את המצב באזורים הכפריים העניים אף יותר. בשנים האחרונות נאלץ האיראני הממוצע להתמודד עם שחיקת כוח הקנייה שלו וקושי ממשי לרכוש מוצרי יסוד. הסרת הסנקציות משמעה חזרתה של איראן לשוק העולמי ולמפת ההשקעות. שובו של ההון הזר למשק האיראני הוא תהליך הדרגתי, אך באיראן מצפים ל"בונוס מיידי" בדמות הפשרת נכסים שהוקפאו ברחבי העולם, ובעיקר בארה"ב.

אף שבאיראן מדברים על נכסים מוקפאים בשווי של 100 מיליארד דולר, גופים בינלאומיים מעריכים כי סכום זה מופרז. בין הנכסים המוקפאים נמצאים בין השאר כספים מתקופת השאה, אך גם כספים מתקופות מאוחרות יותר שמגיעים לאיראן ממכירת נפט ומוחזקים על ידי בנקים מרכזיים או חברות נפט בינלאומיות.

משמרות המסחרה

סעיף זה של הפשרת הנכסים האיראניים בחו"ל הוא המטריד ביותר את שכנותיה של איראן ובראשן סעודיה. שר החוץ הסעודי דיבר על נושא זה בסוף השבוע והביע חששו כי חלק ממיליארדי הדולרים שיוחזרו לאיראן יופנו לארגוני טרור או להעמקת חדירתה של איראן למדינות באזור. לדאגה זו שותפים רבים לא רק בריאד אלא גם בירושלים.

מאז נחתם ההסכם עם המעצמות בשנה שעברה, חברות מכל העולם הביעו עניין בשוק האיראני. לזכותם של האיראנים ייאמר כי הם לא ישבו בחיבוק ידיים ומיהרו לפעול ברצינות באמצעות אירוח משלחות של אנשי ממשלה ועסקים, עריכת כנסי השקעה ושליחת שליחים לכל בירה אירופית.

נשיא איראן חסאן רוחאני על רקע הנפט האיראני צילום: בלומברג ורויטרס

המאמצים הללו נשאו פרי. ראיה לכך היא העסקה המתרקמת בין חברת התעופה איראן־אייר לבין איירבוס לרכישת 114 מטוסים אזרחיים (ראו מסגרת). זו כנראה רק העסקה הראשונה בתחום, שכן באיראן מעריכים כי בעשור הקרוב היא תזדקק ל־600 מטוסים חדשים. האיראנים זקוקים למטוסים אלה כדי לשקם ולשדרג את מגזר התעופה האזרחית לנוכח זרם המבקרים שהם צופים בשנים הקרובות. חברות רכב, תשתיות ותעשייה צפויות אף הן לחדש את פעילותן בשוק האיראני.

החיבור מחדש של איראן למערכות העברת הכספים בעולם יוצר ציפיות בטהראן שמשקיעים זרים ימהרו לשים את כספם בשוק המניות המקומי. הבורסה המקומית התבלטה במצגות האיראניות לגבי הזדמנויות ההשקעה. אבל נראה כי הציפיות לגביה לא יתממשו בקרוב.

השוק שבו יותר מ־300 מניות המייצגות את המגזרים השונים של המשק האיראני קטן יחסית וסובל מבעיה קשה של חוסר שקיפות. בנוסף, בחלק גדול מהחברות הנסחרות קיים קשר למשמרות המהפכה או לאישים בכירים בו הנחשדים במימון טרור או בתוכנית הגרעין. זו הסיבה שמשקיעים אמריקאים ידירו בשלב זה את רגליהם משוק המניות האיראני וישאירו את הבמה למשקיעים מאירופה.

אבל אין ספק כי גולת הכותרת מבחינת איראן היתה משיכת משקיעים לפיתוח מגזר הנפט והגז במקביל. בדרך זו קיוו האיראנים להכניס לקופת המדינה מיליארדי דולרים. הם גם הציגו תוכניות להשקעה במגזר האנרגיה בשווי של כ־200 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות.

עסקאות חליפין

אלא שסעודיה טרפה את הקלפים לאיראן, לפחות בהקשר זה. שתי המדינות, שניתקו יחסים באחרונה, נמצאות במלחמה עקיפה בתימן ובהתנגשות ישירה בשוק הנפט. סעודיה שוללת בשלב זה קיצוץ בתפוקת הנפט שלה, שנאמדת ב־10 מיליון חביות ביום, והיא שעומדת מאחורי קריסת מחיר הנפט אל מתחת ל־30 דולר לחבית. מצב שוק הנפט וכן התנאים שמציבה איראן למשקיעים הזרים בתחום הנפט הופכים את ההשקעה בשלב זה לפחות אטרקטיבית.

האיראנים קוראים היטב את תנאי השוק, ולפחות ברמת ההצהרות הפומביות מגלים אחריות. גם הם מבינים כי הזרמה נוספת של מאות אלפי חביות ביום לשוק תביא לירידה נוספת במחירים. לפיכך, האיראנים מנסים להציע את הנפט שלהם בעסקאות סחר חליפין או כחלק מעסקאות להשקעה בבתי זיקוק ביבשת האירופית.

הסרת הסנקציות מתרחשת בשיאו של מאבק פנימי באיראן בין המחנה השמרני הנתמך על ידי משמרות המהפכה לבין המחנה הנחשב למתון יותר בראשות הנשיא חסן רוחאני. למאבק זה יש גם היבט כלכלי. הסנקציות ביצרו את מעמד משמרות המהפכה ככוח הכלכלי החשוב ביותר במשק האיראני. למשמרות המהפכה שורה של אינטרסים כלכליים החל מחברות בתחום התשתיות וכלה בתחום התחבורה והתיירות. לפי ההערכות, תחת משטר הסנקציות גלגלו משמרות המהפכה כ־15 מיליארד דולר בשנה. סביר להניח כי ראשי משמרות המהפכה ינסו לרכוב על גל הסרת הסנקציות כדי להמשיך ולחזק את מעמדם הכלכלי, דבר שיכול ליצור התנגשות למי שמנסה לקדם תמונה של פתיחות ושקיפות כלכלית.

הכותב הוא מומחה לכלכלות מדינות המזרח התיכון