הטירלול מגיע לשיא: הבחירות המקדימות בארצות הברית יוצאות לדרך
הבחירות המקדימות לקביעת מועמדי הדמוקרטים והרפובליקנים לנשיאות ארה"ב יוצאות לדרך ביום שני. ערב הפריימריז נהנו הילארי קלינטון ודונלד טראמפ מיתרון קל במדינה המישורית ודלילת האוכלוסין, שנחשבת מאז 1976 למנבאת הזוכה בנשיאות
האוניברסיטה החשובה והגדולה במדינת איווה שבארה"ב נקראת אוניברסיטת איווה. היא ממוקמת באיווה סיטי, עיר בת כ־70 אלף תושבים ששוכנת על גדות נהר איווה. כן, לא הרבה דברים קורים באיווה, או לפחות לא הרבה דברים שנתפסו בעיני תושבי המדינה ככאלו ששווים הנצחה.
- מי צריך את מינה צמח: דונלד טראמפ עורך סקרים בטוויטר
- לא מתנצלות: נבחרת המעודדות של דונלד טראמפ
- האם הילארי עלולה להפסיד בפריימריז בגלל טוויטר?
אבל פעם בארבע שנים - וזה יקרה היום - המדינה המישורית ודלילת האוכלוסין שבמערב התיכון זוכה לתשומת לב תקשורתית אדירה. הבחירות המקדימות הראשונות לקביעת מועמדי המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית לנשיאות ארה"ב נערכות בה, והיא נחשבת למדינת מפתח עבור מי שרוצה לשבת מאחורי השולחן בחדר הסגלגל.
למעשה, מכל מועמדי שתי המפלגות הגדולות בארה"ב לנשיאות מאז 1976, רק אחד, הנשיא לשעבר ביל קלינטון, לא ניצח בבחירות המקדימות באיווה, או באלו שייערכו בשבוע הבא במדינת ניו המפשייר. קלינטון זכה להתמודד מול הנשיא המכהן ג'ורג' בוש האב בשנה שבה משקלן של הבחירות באיווה פחת באופן ניכר, משום שמושל המדינה דאז, טום הרקין, התמודד גם הוא על המועמדות הדמוקרטית, והניצחון במדינת הבית שלו היה מובן מאליו. תוצאות הבחירות באיווה לא חשובות רק כדי לנבא מי יהיו מועמדי המפלגות בסופו של דבר, אלא גם כדי לעצב את המשך המירוץ כולו, יהיה המנצח בו אשר יהיה. מתמודדים רבים פורשים מהמירוץ אחרי הבחירות המקדימות באיווה ובניו המפשייר, ומביאים בכך לנדידת קולות שעשויה לחרוץ גורלות.
כישלון הפרשנים הפוליטיים
מרב תשומת הלב תופנה הפעם לדונלד טראמפ. כשהוא הכריז על התמודדותו על מועמדות המפלגה הרפובליקנית, אף אחד לא חשב שכאשר יתחילו הבחירות המקדימות, טראמפ יהיה עדיין בתמונה. כעת, ברור לכולם שהמיליארדר כוכב הריאליטי לא הולך לשום מקום. לפני כשבועיים הוא כבר הרשה לעצמו להגיד ש"גם אם אירה במישהו באמצע השדרה החמישית בניו יורק - לא אאבד קולות". טראמפ, שהיה המוביל הבולט בכל סקרי דעת הקהל עד עתה, הגיע לקו הזינוק באיווה גם כן כפייבוריט, אבל בפער קטן. סקר משותף לסוכנות הידיעות בלומברג וליומון "דה מוין רג'יסטר" שפורסם שלשום מצא ש־28% מהמצביעים באיווה ייתנו את קולם לטראמפ. המועמד טד קרוז נושף בעורפו עם 25%, ומרקו רוביו שלישי עם 15%. התוצאות הצמודות מצביעות דווקא על עלייה קלה בפופולריות של טראמפ, והן מעידות אולי על כישלונם של הפרשנים הפוליטיים והתקשורת האמריקאית לקרוא את המפה, לפחות בכל הנוגע למועמד הססגוני.
לאחר שבשבוע שעבר הודיע טראמפ על החרמה של העימות בין המתמודדים הרפובליקנים, ההחלטה נתפסה כטעות הראשונה שעשה בקמפיין המבריק שלו עד כה. טראמפ תירץ את ההחלטה בכך שהמנחה מייגן קלי תהיה מוטה נגדו לאחר שהוא הטיח בה עלבונות שוביניסטיים בעימות קודם. מנחה הטלוויזיה סטיבן קולבר מתוכנית הלילה של רשת CBS אף עקץ אותו על כך שהוא מפחד להתעמת עם "נשים בלונדיניות חזקות", כשהכוונה היתה כמובן למי שמסתמנת כמתמודדת המובילה במחנה הדמוקרטי - הילארי קלינטון. אלא שהיעדרותו של טראמפ פגעה בעיקר בפוקס ניוז, שלא הצליחה למשוך צופים שנהנים מסגנונו הגס, הישיר והפופוליסטי. ההוכחה שהיעדרותו של טראמפ מהעימות היתה רק מכה קלה בכנף עבורו הגיעה עם תוצאות הסקר שהתפרסם בשבת.
התוצאות באיווה ייתנו את האומדן הראשון להלכי הרוח בקרב הבוחרים, במה שנראה עד עתה כמערכת בחירות מטורללת, וילדותית אפילו. בכל הנוגע למפלגה הרפובליקנית, התוצאות עשויות לסמן את הדרך החוצה מהמירוץ למועמדים מתונים כמו ג'ב בוש, או לחלופין להתוות להם את הדרך חזרה לזירה המרכזית. שני המתמודדים המובילים לראשות המפלגה, טראמפ וקרוז, הציגו עד עתה עמדות רחוקות מהמיינסטרים. טראמפ, עד כמה שניתן להגדיר את סדרת שורות המחץ הבלתי נגמרת שלו כעמדה סדורה, רוכב בגאון על החשש של האמריקאים מטרור ומהגירה שתשנה את אופייה של ארה"ב שהם מכירים. הוא קרא, בין היתר, לשלילת זכות הכניסה לארה"ב ממוסלמים ולבניית חומה בגבול עם מקסיקו, על חשבונה של מקסיקו. הטון האנטי־ממסדי שלו פונה לבוחרים צעירים יחסית, לא משכילים, שמאסו בפוליטיקה האמריקאית המסורתית. מול טראמפ, שיוצא נגד המהגרים, מתמודד קרוז, סנטור מטקסס ובן למהגרים מקובה שנולד בקנדה. הוא פונה לקהל מבוגר יותר, אולי ההורים של מצביעי טראמפ הפוטנציאליים. הוא הצליח להרגיז את תושבי ניו יורק, עירו של טראמפ, כשהטיח ביריבו כי הוא מייצג את ערכי העיר. הכוונה היתה, אולי בניגוד לרוח התבטאויותיו של טראמפ, לערכים ליברליים, סובלניים, אולי אלו שעליהם מדברים ישראלים כשהם משתמשים בביטוי מדינת תל אביב.
שיא במספר תרומות
הדעות שהוא משמיע מזכירות את אלו של תנועת מסיבת התה, הלאומנית והליברטריאנית, שמאמינה בממשלה קטנה ככל האפשר. העובדה שיקירת התנועה שרה פיילין החליטה בחודש שעבר להכריז על תמיכתה דווקא בטראמפ היתה מכה עבור קרוז. אבל, העובדה שפיילין היתה יכולה לבחור בין שני מועמדים מובילים עם דעות שהיא מסוגלת להזדהות עמן מעידה יותר מכל על השבירה החזקה ימינה של המפלגה.
בצד הדמוקרטי המירוץ ססגוני פחות. קלינטון זכתה גם היא ליתרון קל על פני ברני סנדרס, המתחרה מולה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית, בסקר של בלומברג ו"דה מוין רג'יסטר". אבל לא יתרון שמבטיח לה את הניצחון. קלינטון זכתה אתמול לתמיכת "הניו יורק טיימס", שהיה דווקא אחד המבקרים הקולניים שלה לנוכח קשריה עם דמויות ומוסדות בולטים בוול סטריט. יותר משהחלטת "הניו יורק טיימס" לתמוך בקלינטון מעידה על עמדתו כלפיה, היא מעידה על אי־האמון של העיתון בסיכוייו של סנדרס לנצח את המירוץ. סנדרס, שתופס עצמו סוציאל־דמוקרט בסגנון אירופי, שבר את שיא התרומות שקיבל מתמודד יחיד למועמדות מפלגה כלשהי לנשיאות. בשבוע שעבר הודיע צוות הקמפיין של סנדרס כי 3 מיליון תרומות מיותר ממיליון תורמים זרמו לקמפיין, כשגובה התרומה הממוצע הוא 27 דולר. השיאן הקודם היה הנשיא המכהן ברק אובמה, עם 2.2 מיליון תרומות. שיאי גיוס התרומות של סנדרס וההקפדה שלא לקבל תרומות גבוהות מבעלי הון, בניגוד לקלינטון, הם קלף שהוא מנצל בקמפיין. כמו במקרה של טראמפ - שגם הוא לא מקבל תרומות מבעלי הון, אך רק מפני שהוא כזה בעצמו - החידה הגדולה לגבי סנדרס היא אם התמיכה האדירה למראית עין תתבטא גם בקלפיות של הבחירות המקדימות. יריית הפתיחה שלהן היום עשויה ללמד עד כמה השתנתה הפוליטיקה האמריקאית, ועד כמה גדול חוסר האמון של הציבור בממסד הפוליטי הישן.
מדריך לבחירות המקדימות באיווה, מכתירת הנשיאים של ארה"ב
מה הן אסיפות הבחירה באיווה?
עונת הבחירות המקדימות לנשיאות ארה"ב מתחילה באסיפות הבחירה של איווה ב־1 בפברואר ובניו המפשייר ב־9 בפברואר. לאחר מכן יקיימו כל המדינות הצבעות שיימשכו עד אמצע יוני.
בארה"ב יש שני סוגי הצבעות: פריימריז ואסיפות בחירה (Caucus). הפריימריז נערכים בשיטה של הצבעה בפתקים. באסיפות הבחירה ההצבעה נערכת בדרך כלל בחלל ציבורי, וזו השיטה שנהוגה באיווה.
איך זה עובד?
ב־99 המחוזות באיווה מתקיימות אסיפות הבחירה של שתי המפלגות. הרפובליקנים מצביעים בשיטה אנונימית. תהליך ההצבעה אצל המפלגה הדמוקרטית מתנהל באופן הזה: בכל חלק של החלל נאספת קבוצה שתומכת במועמד מסוים, לאחר מכן סופרים מי מהמועמדים קיבל 15% מקולות המצביעים שנמצאים במקום. מצביעים של מועמד שאינו עובר את הרף רשאים להתחלק בין המועמדים האחרים. לבסוף סופרים כמה קולות קיבל כל מועמד ומי ניצח באותו מקום הצבעה.
למה דווקא איווה?
ב־1972 הקדימה איווה את אסיפות הבחירה שלה והחליפה בכך את ניו המפשייר, שעד אז היתה הראשונה בעונת הפריימריז האמריקאית. השינוי חל בגלל רצונה של המפלגה הדמוקרטית לתת משקל רב יותר לקולות המצביעים ולתת התראה מספקת של 30 יום לכל אחד מארבעת שלבי הבחירות במדינה. על כן, כדי להספיק את כולם עד יוני, נאלצה איווה להקדים את אסיפות הבחירה שלה.
למה חשובה אסיפת המצביעים באיווה?
איווה משנה את הדרך שבה הציבור תופס את המשחק הפוליטי ואת המועמדים. מועמד שקיבל תוצאות נמוכות מהצפי באיווה מסתכן בהסטת התרומות והתמיכה הציבורית למועמדים החזקים ממנו. מאז 1976, חוץ מביל קלינטון, המועמדים שניצחו באיווה גם זכו להיות מתמודדי המפלגות לנשיאות.