$
כלכלה ומדיניות

האיראנים הצביעו לשינוי כלכלי, לאייתולות יש תוכניות אחרות

אזרחי איראן בחרו נציגים לפרלמנט ביום שישי, ונראה שלמרות האכזבה מתפקודו של הנשיא המתון חסן רוחאני - המחנה שלו ניצח. אבל עבור ההנהגה הדתית והשמרנית כבר ברור שהעם לא ייהנה מהכסף שייכנס לקופה בעקבות הסרת הסנקציות

דורון פסקין 22:3427.02.16

תוצאות הבחירות לפרלמנט שנערכו ביום שישי באיראן שימשו את האזרחים להבהיר למשטר האייתולות כי קצה נפשם במצב הקיים. ואולם, נראה שהשלטון השיעי הקיצוני ברפובליקה האסלאמית עדיין לא מוכן לשינוי, ולו הקטן ביותר.

 

מתוצאות ראשונות עולה כי המחנה המתון זכה לניצחון גדול בבחירות לפרלמנט ולמועצת המומחים, שבין תפקידיה גם מינוי המנהיג העליון - תפקיד שממלא עלי חמינאי מאז יוני 1989.

 

אלא שהן למחנה השמרני בראשות המנהיג העליון חמינאי והן למחנה המתון בראשות הנשיא חסן רוחאני והנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני יש מטרת־על אחת, והיא שימור המשטר במתכונתו הנוכחית. לפרלמנט האיראני, אפוא, אין סמכויות החלטה והוא משמש ככלי משחק בידי ההנהגה הדתית השמרנית. בנוסף, כל המועמדים הנחשבים מתונים אושרו על ידי הממסד הדתי, ולפיכך הדרך לפרלמנט חסומה מלכתחילה בפני מועמד בעל דעות ליברליות אמיתיות. המחלוקת בין המחנות נסבה על הדרך להנצחת שלטון האייתולות, ובייחוד על היבטיה הכלכליים.

 

ממלכתי תמורת מטוס

 

חשיבותן של הבחירות היתה בכך שהן נערכו כחודש וחצי לאחר הסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל איראן. במהלך מסע הבחירות ניכרו ההבדלים בין המחנה השמרני והמתון בכל האמור לצעדים הכלכליים הנדרשים. המחנה השמרני הדגיש את הסכנות שבפתיחות למדינות המערב כתוצאה מהסכם הגרעין, וטען כי קיימת מזימה להחליש את איראן מבפנים: קשה להעלות על הדעת דבר שמפחיד יותר את חמינאי ואנשיו, כמו המחאה שפרצה בשנת 2009 ודוכאה בסופו של דבר ביד קשה. מנגד, המחנה המתון הדגיש כי הרחבת הקשרים הכלכליים עם החוץ היא זו שתוביל לצמיחה של המשק האיראני אחרי שנים של בידוד ומחנק כלכלי. אבל גם במחנה המתון לא מזכירים רפורמות משמעותיות מחשש שהדבר יחליש את המשטר, בדומה למה שאירע לברה"מ של גורבצ'וב.

 

חסן רוחאני חסן רוחאני צילום: אם סי טי

למרות הסרת הסנקציות, באיראן שוררת אכזבה מפירות ההישג המדיני של הנשיא רוחאני בפרט, ומתפקודו בכלל בכל הנוגע לכלכלה. אף שהזמן שחלף אינו ארוך מספיק כדי לדעת את ההשלכות הכלכליות של סיום אמברגו הסחר הבינלאומי, ברור כי מעמד הביניים האיראני לא ראה בכך כל ברכה. אמנם מאז שהוא נכנס לתפקידו הצליח רוחאני להקטין את האינפלציה מכ־40% לכ־15%, אך במישורים אחרים הוא לא הצליח להיטיב את מצב האזרחים. המשק האיראני צמח בפחות מ־2% בשנה שעברה, ומי שצפה צמיחה כפולה ומכופלת במהלך 2016 כתוצאה מהסרת הסנקציות צפוי להתאכזב נוכח מחיר הנפט הנמוך. הערכות בלתי רשמיות באיראן אומדות את מספר האיראנים שאיבדו את עבודתם במהלך השנתיים הראשונות לשלטון רוחאני, שנכנס לתפקידו ב־2013, ביותר מרבע מיליון.

 

עם זאת, מאז שהוסרו הסנקציות ביקרו משלחות עסקים רבות באיראן כדי להתעניין בהזדמנויות השקעה, והנשיא רוחאני ערך ביקור מתוקשר היטב במערב אירופה. בד בבד הופשרו נכסים איראניים מוקפאים במדינות זרות, חודש יצוא הנפט למדינות האיחוד האירופי, ואיראן הודיעה על עסקת ענק לרכישת מטוסי נוסעים מתאגיד איירבוס הצרפתי־גרמני.

 

נשים מצביעות בעיר קום באיראן נשים מצביעות בעיר קום באיראן צילום: איי פי
ציפייה לאכזבה

 

החשש לפני הבחירות היה שהציבור האיראני שתומך ברפורמות לא יגיע לקלפיות בשל הייאוש והאכזבה מהמצב הקיים, ויפקיר את הקלפיות לציבור המצביעים השמרני. בסופו של דבר שיעור גבוה יחסית של כ־60% מבעלי זכות ההצבעה הגיע לבחור. לפי תוצאות הבחירות המסתמנות, נראה כי מדובר באותו ציבור שבחר ברוחאני לנשיא ב־2013 ולא ראה שום שיפור במצבו הכלכלי, ואולי אפילו להפך.

 

למרות המסר של העם האיראני למנהיגיו, נראה שחידוש זרם ההכנסות לקופת המדינה יופנה בעיקר למה שהמשטר רואה בו אמצעי לביסוס מעמדה של הרפובליקה האסלאמית באזור. סימוכין לכך ניתן למצוא, למשל, בחידוש הרומן בין טהרן לחמאס לאחר חודשים של נתק, וההודעה על חידוש הסיוע הכספי של איראן לארגון הטרור. הכסף האיראני מנותב גם לתימן, סוריה ולבנון כדי לחזק את מעמדם של בני בריתה השיעים מול יריביהם הסונים. אם כך, הציבור באיראן יצטרך לחכות עד שיוכל ליהנות מהדיבידנדים של הסכם הגרעין, אם בכלל.

 

הכותב הנו מומחה לשוקי מדינות המזה"ת 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x