הנפט מסכן גם את מתווה הגז האיראני
איראן היא אחת השחקניות שישפיעו מאוד על שוק הגז העולמי ושתתחרה בישראל על יצוא לאירופה. האיראנים רוצים לייצא אליה גז בתוך שנתיים, אולם צניחת מחירי הנפט מקשה על המהלך
- שאלה של איפוק מול אקטיביזם
- לידיעת בג"ץ: גדל הפער בין מתווה הגז למציאות
- אחרי החוזה מול לווייתן - אדלטק במגעים לרכוש גז גם ממאגר תמר
האיראנים קבעו לעצמם יעד שאפתני: להתחיל לייצא גז לאירופה בתוך שנתיים, ולהגיע לייצוא של כ־30 מיליארד מ"ק בשנה. כדי לקדם זאת יצא בשבוע שעבר הנשיא חסן רוחני לסיור מתוקשר במערב אירופה. האיראנים יצרו קשר עם משקיעים זרים שיסייעו בהחייאת פרויקט גז טבעי גדול שהופסק בשנת 2012 עם תחילת הסנקציות של האיחוד האירופי. נכון לעכשיו פחות מ־50% מפרויקט זה הושלמו.
במקביל, הגיעו האיראנים להסכמה עם עומאן לבניית צינור שיוביל גז למתקנים שנמצאים בסולטנות, בדרכו לאירופה. גם הרוסים בתמונה עם אפשרות להשתתף בפרויקט להקמת תשתית צינורות מאיראן לטורקיה.
אך נראה שהעיתוי לתחילת מאמציהם לא היה יכול להיות גרוע יותר. הירידה במחירי הנפט משפיעה גם על מחירי הגז. כמו כן ההשקעה הנדרשת במתקני גז טבעי מצריכה מיליארדי דולרים לתקופה של מספר שנים, ומשקיעים זרים מנסים להימנע מלהתחייב לכך בתנאי השוק הנוכחי.
מכה נוספת קיבלה איראן בבוררות שקבעה שעליה לפצות את טורקיה בכמיליארד דולר, לאחר שבין 2011 ל־2015 מכרה לה גז במחיר גבוה מדי.
אי בהירות שורר גם במגזר הגז הטבעי במצרים. שר החשמל הודיע לאחרונה שיש קושי ממשי להגביר את תפוקת החשמל בשל המחסור בגז הטבעי. ברקע יש דיווחים המערערים את התקווה המצרית לפתור את הבעיה באמצעות שדה זוהר שהתגלה על ידי חברת ENI. באוגוסט פורסם שהשדה מכיל 30 מיליארד מ"ק, אך בימים האחרונים עלו הערכות שהכמות אינה עולה על כ־16 מיליארד מ"ק.