ניתוח כלכליסט
החלטת מועצת הביטחון: בעיקר הצהרתית, אבל יכולה להיות גם פתח לגזירות כלכליות על ישראל
להחלטה אין השפעה ישירה על המשק הישראלי. ההשפעות שבכל זאת יכולות להיות לה נוגעות לאפקט הפסיכולוגי על אנשי עסקים זרים, והחלטות שפרלמנטים זרים עשויים לקבל ביחס לסימון מוצרים מהתנחלויות
להחלטת 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם נגד הבנייה בהתנחלויות אין השפעה ישירה על המשק הישראלי. ההשפעה, אם תהיה כזו, יכולה להגיע באופן עקיף. ראשית, מדובר בהישג תקשורתי לרשות הפלסטינית. אחרי חודשים ארוכים שהעניין הפלסטיני נדחק לשולי החדשות, אתרים מרכזיים בכל העולם דיווחו על החלטת מועצת הביטחון בכותרות הראשיות שלהם. מודעות רחבה יותר למצב הסכסוך עשויה, או עלולה, להשפיע על החלטות שיקבלו אנשי עסקים או צרכנים.
מטה האו"ם בניו יורק צילום: בלומברג
אפקט נוסף שיכול להיות להחלטה תלוי בבתי המחוקקים במדינות החברות באו"ם. אחד הסעיפים בה קורא להן להבדיל בין ישראל בגבולותיה הבינלאומיים המוכרים לבין השטחים שנכבשו ב-1967. פרשנות של ההכרה הזו יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהקפדה על סימון מוצרים מההתנחלויות באופן שונה מאשר סימון מוצרים שמקורם בישראל. הקריאה הזו יכולה לשמש בסיס להחלטות של בתי משפט או, כאמור, בתי מחוקקים, שיחדדו את החוקים הרלוונטיים לסימון מדינות המוצא של מוצרים. באיחוד האירופי, למשל, קיימת כבר שנים הנחיה מתוקף חוקי הגנת הצרכן לסמן מוצרים לפי מדינות מוצאם, על בסיס הגבולות הבינלאומיים שלהן. האכיפה בעניין היא לא תמיד קפדנית, חרף פניות מצד מדינות חברות לנציבות האירופית. החלטת מועצת הביטחון יכולה לשמש כלי נוסף להצדקת אכיפה הדוקה יותר.
בסיכומו של עניין, בשלב הנוכחי שלה, החלטת מועצת הביטחון היא בעיקר הצהרתית, אך היא יכולה לשמש בסיס לפרשנות שתוליד צעדים כלכליים שישפיעו על ישראל, אך גם כך, כנראה, בצורה מוגבלת וספוראדית.
