חברות התעופה הסיניות מציפות את העולם בכרטיסים זולים

הדרך הזולה ביותר לנוע בין שתי נקודות עוברת כיום דרך סין. אם אתם ניו יורקרים שרוצים לנפוש בטוקיו, האופציות הזולות ביותר עבורכם יהיו דווקא טיסות בצ’יינה איסטרן איירליינס עם עצירת ביניים בשנגחאי או באייר צ'יינה דרך בייג’ינג.

על פי מנוע החיפוש Skyscanner, טיסה הלוך וחזור מניו יורק לטוקיו בשבוע הראשון של מרץ תעלה 492 דולר בצ’יינה איסטרן ו-552 דולר באייר צ’יינה. לעומת זאת טיסה בקטאי פסיפיק דרך הונג קונג תעלה 662 דולר, בסינגפור איירליינס 789 דולר וטיסות ישירות ביונייטד איירליינס או באול ניפון היפנית מעל 1,000 דולר.

גם עבור הודי מניו דלהי היוצא באותו שבוע לאוקלנד, ניו זילנד, האופציה הסינית תהיה זולה בהרבה. טיסה בצ'יינה סאות'רן איירליינס דרך גואנגג'ואו תעלה 835 דולר לעומת מעל 1,000 דולר בסינגפור איירליינס וקטאי פסיפיק.

בריטי יוכל לחסוך מעל 150 דולר על טיסות מלונדון לבנגקוק וחזרה, אם ייבחר בסאות'רן (436 דולר) על פני טיסה ישירה בבריטיש איירוויס או תאי איירווייז (600 דולר).

שנת 2016 היתה השנה של חברות התעופה הסיניות, שהציפו את שוק התעופה העולמי בכרטיסי טיסה מוזלים. כמו במקרה של הסמארטפונים הסינים, מי שמוכן לשלם על הטוב ביותר יעדיף עדיין את אפל וסמסונג או את אול נייפון וסינגפור איירלינס, שמדורגות גבוה יותר באיכות. אך נוסעים שמבקשים להוזיל עלויות יגלו כי האופציה הסינית היא המשתלמת ביותר. לחברות הסיניות יש אמנם רקורד רע מאוד של עמידה בזמנים בטיסות פנים, אך בקווים בינלאומיים המצב נסבל יותר.

בישראל הורגשה המהפכה הסינית עם הכניסה באפריל האחרון של היינאן איירליינס, חברת התעופה הפרטית הגדולה בסין והרביעית בגודלה בסך הכל (אחרי אייר צ'יינה, צ'יינה סאות'רן ואיסטרן) לקו תל אביב-בייג’ינג.

עם מחירים שנמוכים במאות דולרים מאלו של אל על, שהיתה עד אז היחידה שטסה ישירות מישראל לסין, הצליחה היינאן להפוך בתוך חודשים ספורים למפעילה המרכזית בקו. טיסה מתל אביב לבייג’ינג וחזרה במרץ תעלה 580 דולר בהיינאן לעומת 700 דולר ומעלה באל על.

מטוסי אייר צ'יינה צילום: רויטרס

אבל מה שהתרחש בישראל הוא רק דוגמה לתהליך ההתרחבות והתעצמות של החברות הסיניות. ב-2016 החברות הסיניות המשיכו בהוספה מהירה של קווים חדשים שחיברו ערים מדרגה שנייה בסין, כאלו שפעם היו רחוקות שנות אור ממפת התעופה הבינלאומית, עם יעדים זרים.

כך סצ'ואן איירליינס החלה להפעיל בדצמבר קו מג'ינאן במזרח המדינה ללוס אנג’לס ושיאמן איירליינס הוסיפה טיסות משנג’ן לסיאטל. באותו הזמן בריטיש איירוויס נאלצה להשהות את הקו מלונדון לצ'נגדו מינואר בשל חוסר כדאיות.

אם בעבר שלטו החברות האמריקאיות בתעבורה האווירית בין ארה"ב לסין, היום החברות הסיניות רק מגדילות את הפער מהן. חברות סיניות מפעילות כיום 781 טיסות בחודש בקו סין-ארה"ב לעומת 596 של האמריקאיות.

שדה התעופה בבייג'ינג סין צילום: בלומברג

הממשלה מחלקת את הקווים החדשים בין החברות 

החברות הסיניות אינן מסתפקות בנוסעים לסין או ממנה, אלא פונות בעזרת מחירים אטרקטיביים במיוחד גם להודים הנוסעים מזרחה ולאמריקאים, אירופים ואוסטרלים המגיעים לאסיה. הסכם בין סין להודו קובע כי חברות התעופה מהמדינה אחת יוכלו להפעיל טיסות עם עד 10,000 מושבים בשבוע מהמדינה האחרת. בעוד החברות הסיניות מבקשות בהתמדה להגדיל את הקיבולת, ההודים לא מנצלים אפילו 80% ממנה.

מטוס היינאן איירליינס. מגיע לישראל צילום: אימג'בנק, Gettyimages

החברות הסיניות מתבססות בראש ובראשונה על המספר הגדל בהתמדה של תיירים סינים היוצאים לחו"ל. התיירים הסינים נחשבים לשמרניים יחסים ומעדיפים לטוס עם המותגים המקומיים המוכרים, מה שמקנה לחברות הסיניות אופק יציב של הכנסות שלא צפוי לקטון בקרוב.

אופק זה מאפשר לחברות הסיניות לקחת יותר סיכונים ולהתרחב לשטחים חדשים אפילו אם הם לא רווחיים בשלב הראשון. בממוצע החברות הסיניות ממלאות 80% בלבד מהמושבים בטיסות ארוכות לעומת 85% בחברות האמריקאיות, אך זה לא עוצר בעדן מלהוסיף טיסות וקווים. צ'יינה איסטרן הודתה כי הקו חדש שלה מג'וואנגגואו לוונקובר יהיה רווחי במקרה הטוב בעוד 10 שנים.

גורם נוסף שפועל לטובת התעופה הסינית הוא שהממשלה הסינית ששולטת עדיין בשלוש החברות הגדולות מחלקת את הקווים החדשים בין החברות באופן שמצמצם את התחרות ראש בראש ביניהן, בהשוואה לתחרות שמתרחשת בין החברות האמריקאיות למשל.

בכל מקרה, נפגעת אחת מההתרחבות הסינית כבר יש - קטאי פסיפיק מהונג קונג - שרווחיה צללו ב-82% בחצי הראשון של השנה.

החברות הלא סיניות יכולות רק לקוות כי שער היואן הנמצא בשפל או העלייה הצפויה במחירי הדלק בעקבות ההסכם שהושג החודש להגבלת שאיבת הנפט העולמית, יאט את המתחרות הסיניות. החברות הסיניות מקבלות תשלום בעיקר ביואן סיני אך משלמות את חובן בדולרים ולכן נפגעות מאוד מחולשת היואן.

בכל מקרה אם אי אפשר לנצח את החברות הסיניות, המקבילות המערביות מנסות גם לשלב איתן כוחות. ביולי 2015 קנתה דלתא האמריקאית 3.6% ממניות צ’יינה איסטרן תמורת 450 מיליון דולר והשתיים חתמו על הסכם שיתוף פעולה נרחב. הסכם דומה נחתם השנה בין יונייטד ואייר צ’יינה.