מקרון ולה פן נערכים לסיבוב השני בצרפת: "אלו הולכים להיות שבועיים מכוערים מאוד"

בעוד פחות משבועיים, ב־7 במאי, יתקיים הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת. המירוץ הצמוד בסיבוב הראשון הסתיים בניצחון של מועמד המרכז עמנואל מקרון, שיתמודד על התפקיד עם מועמדת הימין הקיצוני מרין לה פן.

אחרי שב־2016 הבריטים בחרו, בניגוד למרבית התחזיות, לעזוב את האיחוד האירופי והאמריקאים בחרו כנגד כל הסיכויים את דונלד טראמפ לנשיא, הדיוק של הסוקרים הצרפתיים כבר נחשב להפתעה. החשש הכבד היה מהתמודדות של לה פן עם מועמד השמאל הקיצוני ז'אן־לוק מלנשון, שני מועמדים שמחזיקים בעמדות יורו־סקפטיות. בחירת אחד מהם היתה מטביעה את צרפת בגל הפופוליסטי ששוטף את העולם ומאותת, ככל הנראה, על סופו של הפרויקט האירופי.

תחושת ההקלה לאחר היוודע התוצאות היתה גדולה כגודל החששות. מדד הקאק בבורסת פריז זינק ב־4% ושער היורו עלה ב־1.1% לעומת הדולר. אבל, הבחירות עוד לא הסתיימו, והמועמדים ניצבים בפני 12 יום של קמפיין קשה ומתיש.

הקלה כפולה

ד"ר קתרין פייסקי, מומחית לתנועות פופוליסטיות שמכירה מקרוב את הפוליטיקה בארצה, צרפת, אומרת בראיון לכלכליסט שהיא "לא חושבת שאפשר להיות בטוחים בניצחון של מקרון בסיבוב השני ואפשר להגיד שגילויי השמחה מוקדמים מדי". פייסקי, שמנהלת את חברת הייעוץ הלונדונית "קאונטרפוינט", מסבירה שהאופטימיות בעקבות תוצאות הבחירות היא תולדה של שני גורמים. "יש הקלה גם מכיוון שבסיבוב השני כנראה שלא נראה חוסר ודאות גבוהה כל כך כמו בסיבוב הראשון.

עמנואל מקרון, לאחר ההודעה על נצחונו בסיבוב הראשון צילום: אם סי טי

החשש היה שבסופו של דבר התסריט שיתממש הוא התמודדות בין לה פן למלנשון". פיייסקי מצביעה גם על חשש מהתמודדות בין פרנסואה פיון ללה פן שהיה מגדיל את סיכוייה של לה פן להיבחר לנשיאה על רקע הדימוי המושחת של פיון והחשיפות על המשכורת שהוא העביר לאשתו ושני ילדיו על חשבון הקופה הציבורית, בלי שאלו ביצעו עבודה של ממש. סיבה אחרת שליבתה את תחושת ההקלה, לדידה של פייסקי, היתה החשש שלא התממש מכך שלה פן לא סיימה את הסיבוב הראשון כמנצחת, וזכתה לשיעור תמיכה נמוך במעט משל מקרון, 23% לעומת 23.8%, בהתאמה.

אף שלפי הסקרים מקרון צפוי לנצח את לה פן בפער של כ־20%, פייסקי מציעה לא להקל ראש בלה פן. "אלו הולכים להיות שבועיים מכוערים", היא אומרת. "לה פן הולכת לצייר את מקרון כמועמד האליטות, הגופים הפיננסיים והממסד. היא תצבע אותו כמועמד 'לא צרפתי', מועמד אירופי. מועמד של גבולות פתוחים".

בצרפת כבר מציגים את התמודדות בין לה פן למקרון כמלחמה בין שתי פנים של צרפת. באופן לא מפתיע, מדובר בפנים שהופיעו גם במאבקים על הברקזיט ועל נשיאות ארה"ב. הפעם מקרון הוא נציג העירוניים, הליברליים והמשכילים ולה פן, כיאה למנהיגה פופוליסטית, נטלה על עצמה את תפקיד נציגת "העם". פייסקי מסבירה ש"יש כאן שני חזונות שונים של צרפת. אחד שבו צרפת עומדת במרכז אירופה, שבו היא בברית עם גרמניה, חברה מובילה באיחוד האירופי, חברה בנאט"ו ומדינה פתוחה לעולם. לה פן מציעה חזון שונה מאוד, של צרפת מסורתית וסגורה. חזון של זהות ברורה מאוד".

התמונה שמשרטטת פייסקי דומה מאוד לזו ששורטטה בבחירות בארה"ב, כשאת הילרי קלינטון מחליף מקרון ואת טראמפ מחליפה לה פן. אבל, הדמיון אינו רב כפי שנראה במבט ראשון. "יש הרבה מאוד אנשים מחוץ למרכזים העירוניים שרוצים חזון סובלני של צרפת", מדגישה פייסקי. "בארה"ב שאלת הזהויות עבור מצביעי טראמפ היתה בעיקר שאלה כלכלית. בצרפת מדובר בשאלה מורכבת יותר. מפלגת החזית הלאומית לא נמצאת בסביבה מאז הבחירות. זו מפלגה שהצרפתים מכירים והיה להם הרבה זמן לחשוב איפה הם עומדים ביחס אליה". "בכל מקרה", מרגיעה פייסקי, "אף אחד מהמועמדים לא יכול להגיע לרמות הטרלול של הבחירות בארה"ב".

בחזית הלאומית מאוכזבים

במאמר שפרסם היום הסוציולוג סילבן קרפון ביומון הצרפתי "ליברסיון", הוא טען שמקרון הוא היריב הטוב ביותר שלה היתה יכולה לאחל לעצמה. "החזית הלאומית רוצה לארגן מחדש את הפוליטיקה הצרפתית סביב שאלת הזהות. אם היא תצליח לשבור את החלוקה המסורתית של הפוליטיקה הצרפתית בין ימין לשמאל, שמבוססת על תפיסות כלכליות וחברתיות, היא תוכל להציג את עצמה ואת מפלגתה כחלופה אמיתית למה שהיא מכנה 'הגלובליזציה הבלתי נשלטת'", כתב קרפון.

פייסקי מסכימה עימו, אך מציינת שיש פרדוקס בכך שגם תומכי מקרון ייחלו להתמודדות שלו מול לה פן, שכן לפי הסקרים סיכוייו לנצח בה הגם הגדולים ביותר בהשוואה להתמודדות תיאורטית שלו מול מועמד אחר.

גם אם הניצחון מונח בכיסו של מקרון, פייסקי מזכירה שהמצביעים של לה פן לא עומדים להיעלם. "הבחירות האלו חשפו קרעים עמוקים מאוד בחברה הצרפתית. המצביעים של לה פן ומלנשון הם כ־15 מיליון איש, כ־40% מהבוחרים שהם יורו־סקפטיים, נגד הגלובליזציה, נגד הכלכלה כפי שאנחנו מכירים אותה ונגד הממסד. הם יהיו מתוסכלים. כנשיא מקרון יצטרך לאחד הרבה אנשים, ויהיו לו קשיים פוליטיים להשיג תמיכה", אומרת פייסקי. "הימין השמרני עלול להיות נקמני. רבים במפלגת הרפובליקנים מרגישים שהנשיאות נגנבה מהם בגלל חשיפת פרשיות השחיתות של פיון".

למרות מה שנראה כהישג כמעט חסר תקדים של לה פן, שעצם הגעתה לסיבוב השני כבר לא התקבלה בהפתעה, נראה שבמפלגתה שלה לא מרוצים כל כך. "מנקודת המבט של החזית הלאומית ממש לא מדובר בהצלחה", מסבירה פייסקי."מאז שלה פן הפכה להיות מנהיגת המפלגה ב־2011 צרפת חוותה גל טרור חסר תקדים, אירופה התמודדה עם משבר פליטים וכל זה קרה בזמן משבר כלכלי בצרפת בפרט ובגוש היורו בכלל. היא היתה צריכה להצליח יותר בהתחשב בנסיבות", אומרת פייסקי. "החזית הלאומית מפולגת. רבים מחבריה חושבים שלה פן התמרכזה יותר מדי, וחושבים שלה פן דווקא היתה צריכה לשבור ימינה. הם מרגישים שיש להם המון תמיכה, אבל אין להם ממש מפלגה".