פרשנות
מאבקי כוח פוליטיים יחבלו בחגיגת הגז
הנשיא רוחאני שרוי בעיצומו של עימות חסר תקדים בחריפותו עם משמרות המהפכה, ששולטות במשק
חברת האנרגיה הצרפתית טוטאל היא החברה האירופית הבולטת הראשונה שמביעה אמון במשק האיראני לאחר הסרת הסנקציות. ענקית האנרגיה תשלוט בתאגיד בינלאומי הכולל חברות סיניות ואיראניות שישקיעו 4.8 מיליארד דולר בפיתוח שדה הגז הענק דרום פארס.
- קמבק צרפתי: חברת האנרגיה טוטאל תשקיע בשדה גז באיראן
- המחאה נגד רפורמת העבודה תקעה את הצרפתים בלי דלק
- מנכ"ל טוטאל: "ארה"ב לא תשיג עצמאות אנרגטית בקרוב"
חזרתה של טוטאל לאיראן אינה מפתיעה, שכן החברות הצרפתיות היו האחרונות "לגרור רגליים" ביציאתן מהשוק האיראני במסגרת הסנקציות המערביות. בניגוד לטוטאל, חברות אנרגיה אירופיות מובילות מעדיפות כרגע לא למהר ולחזור לשוק האיראני, מחשש לעימות עם ממשל טראמפ. זה מקבל משנה תוקף בייחוד כשהממשל נמצא בימים אלה בשלב של בחינת הסכם הגרעין עם איראן.
אבל ספק אם הידיעה המעודדת הזו מצליחה להעלות חיוך של ממש על פניו של נשיא איראן חסן רוחאני. המנהיג שזכה לאמון מחודש מהציבור בבחירות שנערכו במאי, נמצא כיום תחת לחץ ואיום פומבי מחריף והולך מול המחנה השמרני, שלא השלים עם היבחרו מחדש. לשיא הגיעו הדברים בשבוע שעבר, כשהמנהיג העליון של המדינה עלי ח'מינאי רמז במהלך נאום כי גורלו של רוחאני עלול להיות דומה לזה של אבולחסן בני־סדר, נשיאה הראשון של איראן לאחר מהפכת 1979. בני־סדר הודח בקיץ 1981 לאחר שנה וחצי בשלטון, בעקבות עימות עם הממסד השמרני.
העימות של רוחאני מול הממסד השמרני בראשות משמרות המהפכה הוא גלוי וחסר תקדים בחריפותו. הסיבוב הנוכחי הוא המשכו של מסע הבחירות ונסוב סביב מצבו של המשק האיראני. בשבוע שעבר, רוחאני האשים את ראשי משמרות המהפכה בהתערבות בתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות. כן ניסה להסביר כי זו הסיבה לכך שמדיניותו השואפת לרפורמה כלכלית כדי לנצל את הסרת הסנקציות, לא מצליחה להביא לתוצאות המקוות. כדי לצמצם את חלקו בכישלון הכלכלי ציין הנשיא כי ממשלתו שולטת רק בחלק קטן מהכלכלה בעוד החלק העיקרי נשלט על ידי "גורם שיש לו גם כוח צבאי". סוד ידוע הוא כי משמרות המהפכה שולטות במשק האיראני, אך זו הפעם הראשונה שנשיא איראני מעז לדבר על כך בגלוי.
התגובה של משמרות המהפכה לא איחרה לבוא. עלי ג'עפרי, העומד בראש הזרוע הצבאית של הממסד השמרני, הצהיר כי רוחאני מתקשה להשלים עם כשלונו לספק לציבור האיראני את הבטחותיו לרווחה כלכלית. הוא אף שלח איום מרומז, כי אנשי המשמרות לא יישבו בחיבוק ידיים נוכח הירידה בתנאי החיים תחת הנהגתו של רוחאני וצוותו.
בינתיים, הציבור באיראן הוא זה שמשלם את המחיר על המאבק בצמרת. בחודש שעבר הרימה האינפלציה מחדש את ראשה אל מעל 10%, דווקא לאחר חודשים של ריסון, הנחשב לאחד ההישגים הבולטים של רוחאני. מצב זה לא אמור להשתנות נוכח המשך אי־הוודאות הפוליטית, התנודות בשער החליפין, השחיתות ושאר הבעיות מהן סובל המשק האיראני.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת