ניצחון לרוחאני בבחירות באיראן

לפי הדיווחים המגיעים מאיראן שיעור ההצבעה בבחירות היה גבוה ועמד על כ-70%. מתוך 56.4 מיליון בעלי זכות הצבעה, יותר מ-40 מיליון הצביעו.

הנשיא רוחאני. זכה שוב בבחירות צילום: רויטרס

כתבים דיווחו כי התורים שמצאו בטהרן היו במקרים רבים ארוכים יותר מאלה שנצפו בבחירות לנשיאות ב-2013, כשרוחאני נבחר. פרשנים העריכו ששיעור הצבעה גבוה יגדיל את סיכויי רוחאני לנצח. אם אחד המועמדים יקבל יותר מ-50% הוא יוכרז כמנצח. אם אף אחד לא יקבל יותר מ-50%, שני המועמדים שיגיעו לשני המקומות הראשונים יתמודדו בסיבוב שני זה מול זה בשבוע הבא.

לרוחאני הייתה מלכתחילה סיבה לאופטימיות בכל הקשור לסיכוייו להישאר בתפקיד: מאז המהפכה האיסלאמית שום נשיא איראני מכהן שרץ לכהונה נוספת לא נכשל בניסיונו להיבחר שוב, והוא הגיע להצבעה היום כמועמד המוביל.

באיראן, נזכיר, הנשיא עומד בראש הזרוע המבצעת, אבל הוא כפוף למנהיג העליון. אף שיש לו השפעה רבה על התנהלות איראן, יש מוסדות ממשלה שאינם נמצאים תחת שליטתו, בהם רשות השידור הממלכתית ומשמרות המהפכה - שני גופים הנתונים למרותו הישירה של המנהיג העליון, אייתוללה עלי חמינאי. אף שקיבל "המלצה" מחמינאי שלא להתמודד. היחסים בין השניים נעשו עכורים בסוף כהונתו של אחמדינג'אד.

על תפקיד הנשיא התמודדו ארבעה אישים: רוחאני, איש הדת השמרן איברהים ראיסי, הפוליטיקאי השמרן מוסטפה מיר סלים והפוליטיקאי הרפורמיסט מוסטפה האשי טאבא, שכיהן בעבר כשר התעשייה. בגלל היעדר סקרים מהימנים קשה לנבא את תוצאות הבחירות באיראן, אבל ההערכה הייתה שראיסי הוא היחיד שיכול לתת קרב של ממש לרוחאני.

הבחירות באיראן רחוקות מלהיות בחירות חופשיות לגמרי: רק שישה מבין 1,636 האזרחים שביקשו להתמודד על הנשיאות קיבלו אישור ממועצת שומרי החוקה לעשות זאת, ואלה כמובן מועמדים שעמדותיהם תואמות את עמדותיו של משטר האייתוללות או "נסבלות" מבחינתו. כאמור, מהמועמדים שקיבלו אישור נותרו במרוץ ארבעה בלבד אחרי ששניים פרשו.

אחד המועמדים שנפסלו מיד היה נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, שהגיש מועמדות אף שקיבל "המלצה" מחמינאי שלא להתמודד. היחסים בין השניים נעשו עכורים בסוף כהונתו של אחמדינג'אד.