מלחמת הסחר: בתרחיש הרע והמציאותי היא תתנפח לטריליון דולר

המכסים האמריקאיים על סחורות סיניות מיובאות בשווי 34 מיליארד דולר נכנסו שלשום (ו') לתוקף. כך גם המכסים שהטילה בייג'ינג על סחורות אמריקאיות בהיקף זהה. אם מוסיפים את המכסים האלה לשלל המכסים שהוטלו עד כה בין המדינות שבשני עברי האוקיינוס האטלנטי וצפון אמריקה, השווי הכולל של מלחמת הסחר שחולל טראמפ הגיע בסוף השבוע ל־100 מיליארד דולר.

אבל זו רק ההתחלה. מלחמת הסחר של טראמפ עלולה להגיע בקלות להיקף של טריליון דולר, מה שקרוב לוודאי יהיה בעל משמעות כלכלית עבור ארה"ב והעולם כולו. מכסים בשווי טריליון דולר יהיו שקולים לרבע מהיקף המסחר הכולל של ארה"ב עם העולם, שעמד בשנה שעברה על 3.9 טריליון דולר. לחלופין, ישתוו ל־6% מהיקף המסחר העולמי בסחורות - 17.5 טריליון דולר ב־2017, על פי ארגון הסחר העולמי.

הנה שלוש סיבות להאמין שמלחמת סחר של טריליון דולר היא תרחיש בכלל לא מופרך.

1.המסחר בין סין לארה"ב שווה 635 מיליארד דולר

המכסים שהטיל ממשל טראמפ על סחורות סיניות בשווי 34 מיליארד דולר ונכנסו לתוקפם ביום שישי שווים בקושי לחודש אחד של יבוא מסין. בפעימה הזו, שורה של 818 מוצרים ימוסו בגובה 25%, בהם דודי שמש ומחרטות לרובוטים תעשייתיים ורכבים חשמליים. מכסים סיניים באותו השיעור הוטלו באותו היום על רשימת מוצרים אמריקאיים, בהם פולי סויה, מאכלי ים ונפט גולמי.

סין וארה"ב כבר פרסמו רשימות מוצרים נוספות שיהפכו את היקף המכסים מצד כל מדינה ל־50 מיליארד דולר. עם זאת, אחרי שטראמפ התרגז על התגובה הסינית, הורה הנשיא האמריקאי להרכיב רשימה נוספת של סחורות בשווי 200 מיליארד דולר שימוסו בשיעור של 10%. כמו כן, איים בהטלת מכסים על שורת מוצרים נוספים, בשווי 200 מיליארד דולר. בייג'ינג הבטיחה להגיב בהתאם.

אם כך, הסכום הכולל של מכסי ארה"ב עלול להגיע ל־450 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנה שעברה עמד היבוא מסין על 505.5 מיליארד דולר, והיצוא אליה הגיע ל־129.9 מיליארד דולר.

לא יהיה מוגזם לומר שבתוך כמה חודשים רוב הסחר בין ארה"ב לסין, שמגיע ל־635.4 מיליארד דולר, ימוסה. אולי אפילו כולו. סין תשיב בדרכיה כדי לכסות על הפער.

2.וושינגטון נחושה להגן על תעשיית הרכב שלה

בראיון טלוויזיוני שהעניק טראמפ לפני שבוע בדיוק הוא אמר כי תוכניתו להחלת מכסים על כלי רכב וחלקי כלי רכב בשם הביטחון הלאומי של ארה"ב היא "התותח הכבד". ללא ספק, כך רואים את הדברים האיחוד האירופי ומדינות אחרות.

על פי נתונים רשמיים, ב־2017 ייבאה ארה"ב רכבים ומשאיות קלות בשווי 191.7 מיליארד דולר. יבוא חלקי הרכבים הסתכם בעוד 143.1 מיליארד דולר .

טראמפ מגביר את הלחץ כדי להשיג את כניעת שותפות הסחר של ארה"ב. לכן, הרעיון שיטיל מכסים של 20% על מלוא הסכום או על חלקו יכול להתממש. כל הטלת מכסים של ארה"ב תגרור תגובה. לא כל אחת מהן תהיה קיצונית כמו המכסים הפוטנציאליים מצד ארה"ב. ב־2017 ייצאה אירופה לארה"ב כלי רכב בשווי 61.2 מיליארד דולר.

האיחוד האירופי מגבש רשימת סחורות אמריקאיות בשווי 10 מיליארד יורו שעליהן יוטלו מכסים אם וושינגטון תטיל מכסים על כלי רכב אירופיים.

עם זאת, בתרחיש הקיצוני שבו כל מהלך של ארה"ב יגרור תגובה זהה, ימוסו סחורות עולמיות בשווי 650 מיליארד דולר, ואפילו יותר. לתרחיש כזה יהיו השלכות על חברות בכל רחבי העולם.

קל לגחך על הרעיון שב.מ.וו או טויוטה יכולות לסכן את הביטחון הלאומי של מדינה כלשהי. עם זאת, ממשל טראמפ הבהיר כי הוא רואה בהגנת הייצור התעשייתי המקומי עניין של ביטחון לאומי בעדיפות עליונה. הבית הלבן השתמש באותה תואנה מוקדם יותר השנה כדי להטיל מכסים גם על אלומיניום ופלדה.

ממש כמו מכסי המתכות, טראמפ מאמין שמכסי כלי הרכב יעניקו לו מינוף משמעותי בשיחות הסחר מול האיחוד האירופי ויפן. בנוסף, לשיטתו הם ישפרו את מעמדה של ארה"ב מול קנדה ומקסיקו במו"מ על הנוסח החדש של הסכם הסחר החופשי הצפון אמריקאי (NAFTA).

3. בדרך, עוד מכסים על קנדה ומקסיקו

לפעמים השיח הציבורי משמיט את העובדה שהיקפי המסחר של ארה"ב עם קנדה ומקסיקו - שמגיעים ל־1.1 טריליון דולר בשנה - גדולים יותר מהסחר של ארה"ב עם סין, יפן, גרמניה ובריטניה גם יחד.

טראמפ מרבה להתמרמר על ה"אסון" שמהווה מבחינתו נוסח NAFTA הנוכחי, שלא עודכן ב־24 השנים האחרונות. הוא חותר למו"מ לקראת שינוי נוסח ההסכם. היבחרותו של נשיא מקסיקו החדש מהשבוע שעבר מוסיפה למורכבות.

בינתיים קנדה ומקסיקו דחו את דרישות ארה"ב להסכם החדש, שכללו בין היתר הוספת פסקה חדשה שלפיה תוקף ההסכם יפוג בכל חמש שנים.

וכאילו זה לא מספיק, ארה"ב הוסיפה עוד שמן למדורת אי־הוודאות בכך שהחילה את מכסי הפלדה והאלומיניום, בגובה 25% ו־10% בהתאמה, גם על קנדה ומקסיקו. כעת וושינגטון מאיימת על השתיים במכסים על כלי רכב.

בשנה שעברה ייבאה ארה"ב רכבים משותפות הסחר שלה ב־NAFTA בסכום של 158.3 מיליארד דולר.

רוב כלי הרכב שיובאו היו של יצרניות רכב אמריקאיות המחזיקות מפעלים בקנדה ובמקסיקו. לשם השוואה, יצוא כלי הרכב האמריקאיים לשכנותיה ליבשת באותה השנה הסתכם ב־87.8 מיליארד דולר.