זה לא נגמר ב-680 מיליארד דולר: לאן עוד יכולה מלחמת הסחר להידרדר?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע אתמול על הטלת מכסים נוספים על סחורות סיניות בשווי 200 מיליארד דולר. הבורסות באסיה צללו, בסין מדברים על "מלחמה קרה חדשה" ובקנדה מנסים להציל את מגדלי החרדל שעלולים להיפגע
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הורה אתמול על הטלת מכסים על שורה של מוצרים סיניים בשווי 200 מיליארד דולר. ההסלמה בעימות בין וושינגטון לבייג'ינג כבר מתחילה לתת אותות בשטח, ושוקי ההון באסיה הגיבו בירידות חדות. היומון סאות' צ'יינה מורנינג פוסט היוצא לאור בהונג קונג ציטט בכירים בבייג'ינג שמגדירים את האווירה כ"מלחמה קרה חדשה". מצב העניינים הזה הולך להשפיע על מספר גדל והולך של אנשים, ולא רק אמריקאים או סינים. כלכליסט משיב על כל השאלות החשובות.
- מלחמת הסחר מחריפה: ארה"ב תטיל עוד מכסים על מוצרים סיניים - ב-200 מיליארד דולר
- מלחמת הסחר: בתרחיש הרע והמציאותי היא תתנפח לטריליון דולר
- "מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין עשויה לשחק לטובת ישראל"
מה גרם להצתה של מלחמת הסחר?
הממשל האמריקאי נוקט במדיניות של הטלת מכסי מגן כחלק מאידיאולוגיית "אמריקה תחילה" שעליה הכריז טראמפ במסע הבחירות שלו. העובדה כי לארה"ב יש גרעון במאזן הסחורות עם שותפות הסחר העיקריות שלה, ובראשן סין, משמשות את הנשיא להצדיק את השימוש במכסים כמנוף לחץ עליהן.
נשיא סין שי ג'ינפינג ועמיתו האמריקאי דונלד טראמפ צילום: איי פי לפחות לגבי סין, טראמפ צודק בעובדות הפשוטות. מאז שהיא הצטרפה לארגון הסחר העולמי ב־2001, לא עמדה סין בכל התחייבויותיה לפתוח את הכלכלה הענקית שלה לעולם. היא ממשיכה להטיל מסי יבוא כדי להגן על התעשייה המקומית שלה, בשעה שהיא נהנתה מהורדת מכסים על אלפי מוצרים שהיא מייצאת. מנגד, חברות טכנולוגיה אמריקאיות שרצו להיכנס לשוק הסיני חויבו לחבור לשותפות מקומיות, ולהעביר לידיהן ידע טכנולוגי, שאחר כך משמש חברות מתחרות בשוק המקומי.
המטרות שהציב טראמפ אינן חדשות, וממשלים אמריקאיים קודמים שאפו להשיג אותן, אך באמצעים אחרים ושקולים יותר כמו הסכמי סחר מולטי־לטרליים שנועדו לבודד את סין. עם כניסתו לתפקיד בשנה שעברה, טראמפ ביטל את חתימתה של ארה"ב על הסכם הסחר הגדול בהיסטוריה, הסכם הסחר הטראנס־פסיפי (TPP). בין היתר, ההסכם אמור היה לשמש את ארה"ב כדי להגדיל את השפעתה של במזרח אסיה, לדחוק את סין לפינה ולגרום לה לפתוח את השוק ולהוריד מכסים. אלא שממשל טראמפ מגלה סלידה של ממש מהסכמים מולטי־לטרליים ותלות בבנות ברית, ולכן מעדיף להשתמש בנשק הטלת המכסים.
אילו מכסים שהוטלו כבר נכנסו לתוקף?
בדרך כלל עובר זמן מההכרזה על הטלת מכס עד שהוא מוטל בפועל, מה גם שאי אפשר להטיל מכס על מלאים קיימים במדינה שייבאה את הסחורה, ולכן השפעת מלחמת הסחר על מחירי המוצרים מוגבלת לעת עתה. אבל, כבר כיום מושתים בארה"ב מסי יבוא בגובה של עד 25% על פאנלים סולאריים ומכונות כביסה, שעליהם הודיע טראמפ בינואר, וכן מכסים בגובה 25% על פלדה ו־10% על אלומיניום. ביום שישי האחרון נכנסו לתוקפם מסי יבוא בגובה של 25% על שורה של מוצרים סיניים, החל בתנורים וכלה במכוניות חשמליות.
באותו יום נכנסו לתוקפם גם מסי יבוא סיניים בגובה של עד 25% על תוצרת חקלאית אמריקאית כמו סויה, בשר חזיר ודורה. באפריל נכנסו לתוקפם מסי יבוא בשיעורים דומים על שורה של פירות מארה"ב. המכסים שהטילה קנדה בתגובה על החלטת ארה"ב לכלול אותה במסי היבוא על פלדה ואלומיניום נכנסו לתוקפם בראשית החודש וכללו בעיקר מוצרי מזון ותוצרת חקלאית. ברגע האחרון החליטה קנדה להחריג ממרחי חרדל מהמכסים, מחשש שארה"ב תטיל מס נגדי על זרעי חרדל שמייצאת קנדה. השכנה מדרום, מקסיקו, הטילה מסי יבוא של 25% על גבינות ובשר חזיר מארה"ב, שנכנסו גם הם לתוקפם בראשית החודש. מכסים של 25% שהטיל האיחוד האירופי על אופנועים מתוצרת ארה"ב ומוצרי מזון כמו וויסקי ברבן וחמאת בוטנים נכנסו לתוקפם בסוף חודש יוני.
מה יכולה להיות תגובתה של סין?
שווי הסחורות שייבאה סין מארה"ב הסתכם בשנה שעברה ב־130 מיליארד דולר, זאת לעומת ייצוא של 500 מיליארד דולר לארה"ב. לכן, הסכום האפקטיבי המקסימאלי של מכסים שיכולה בייג'ינג להטיל על וושינגטון לא יכול לעלות על 130 מיליארד דולר. עד כה הטילה ממשלתו של הנשיא שי ג'ינפינג מסי יבוא על סחורות אמריקאיות בשווי 34 מיליארד דולר. תגובה של סין לאיומים חדשים מצד ארה"ב עשויה להיות, מטבע הדברים, העלאת שיעור מכסים על סחורות מיובאות, אך בכל מקרה לא בהיקפים שאפילו מתקרבים להיקף הייצוא שלה לארה"ב.
לכן, סין עשויה להשתמש בכלים אחרים כמו למשל הידוק הפיקוח הרגולטורי על חברות אמריקאיות והאטת הטיפול בגופים אמריקאיים הפועלים בתחומה. אפשרויות נוספות הן ביטול משלוחים של סחורות מארה"ב ועידוד חרם צרכנים סיני.
כיצד מגיבים השווקים להטלת המכסים?
בשעה שלא נרשמת מגמה עקבית במדדים רוחביים מובילים כמו ה־S&P 500, במדדים המתמקדים בתעשיות או סחורות ספציפיות בהחלט ניתן לראות תגובה לכל התפתחות של מלחמת הסחר. מדד 600 החברות האירופיות המובילות למכוניות וחלקי כלי רכב נפל בחודש האחרון ב־7.8%. באותה התקופה מדד 500 החברות האמריקאיות המובילות במכוניות וחלקי כלי רכב נחלש ב־8.4%. ירידה של 7.8% נרשמה גם במדד החברות האמריקאיות המובילות בענף החקלאות. המדד המרכזי בבורסת שנגחאי איבד מערכו 9.4% בחודש האחרון. ירידות דומות נרשמו גם על החוזים העתידיים של סויה ואלומיניום - 11.5% ו־9.3% בהתאמה.
לאן עוד יכולים העניינים להידרדר?
מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, אחד מגופי המחקר הכלכלי המובילים בארה"ב, הראה כי כמעט שני שליש מהיצוא הסיני לארה"ב הגיע מחברות שבהן יש גם בעלי מניות שאינם סינים. על פי מכון פיטרסון, ארה"ב, יפן ודרום קוריאה הן המדינות העיקריות שמהן מגיעים בעלי העניין בחברות הסיניות המייצאות לארה"ב.
בנוסף, אי־הוודאות שהביאה עמה מלחמת הסחר צפויה לגרום לבנקים לנקוט משנה זהירות בחשיפתם לתעשיות שייפגעו ממנה והן צפויות לחוות קשיים בגיוס אשראי, מה שישפיע בתורו על המחירים. גם עסקים פרטיים עשויים לצמצם השקעות. כמו כן, מכסים שייפגעו במוצרי צריכה יכולים להשפיע על הביקוש המקומי ועל אמון הצרכנים.
על פי ניתוח של הבנק הסינגפורי DBS, הכלכלות עם הסיכון הגבוה ביותר להיפגע מהמכסים הן דרום קוריאה, מלזיה, טיוואן וסינגפור, זאת בשל חשיפתן הגבוהה לאספקה סינית.
דרום קוריאה עלולה לאבד 0.4% מהצמיחה הצפויה של כלכלתה השנה. מלזיה וטאיוון יאבדו 0.6% וסינגפור תספוג ירידה של 0.8% מהצמיחה השנתית. הפגיעה עלולה להיות כפולה ב־2019.
החברות האמריקאיות דווקא לא מרוצות
מטרת העל של טראמפ במלחמת הסחר היא להיטיב עם התעשיות המקומיות ולצמצם את גירעונות הסחר של ארה"ב מול שותפותיה המרכזיות. אלא שעד עכשיו כל צעד שנקט הבית הלבן, מול סין, האיחוד האירופי, קנדה ומקסיקו, נתקבל בתגובה מצידן. כך, תאגידי ענק אמריקאיים כבר מוצאים עצמם נדרשים לנקוט צעדים שיגנו על הכנסותיהם, ושוקלים שנית אסטרטגיות שנתקבלו לפני שהנשיא החל לצייץ.
בסוף יוני הצהירה ענקית האלכוהול בראון־פורמן כי תאלץ להעלות את מחירי הוויסקי ג'ק דניאל'ס באירופה. זאת, לאחר שהאיחוד האירופי הטיל מכסים בגובה 25% על שורת מוצרים אמריקאיים וביניהם וויסקי. בראון־פורמן העריכו כי המחיר לצרכן יתייקר ב־10%.
בעקבות המכסים בגובה 25% שהטילה אירופה על אופנועים, הודיעה הארלי דיווידסון כי תעביר חלק מפסי הייצור שלה אל מחוץ לארה"ב. יצרנית האופנועים לא צפויה להעתיקם לאירופה.
מט לבאטיץ', מנכ"ל הארלי דוידסון. נגד המכסים צילום: רויטרס
יצרנית הרכבים ג'נרל מוטורס וקמעונאית הענק וולמארט ממוקמות היטב בשוק הסיני. אך על פי דיווח של בלומברג, תוכניות ההתרחבות של השתיים בכלכלה השנייה בגודלה בעולם עלולות להיתקל במחסומים, אם סין תוסיף להערים קשיים. בעבר השתמשה בכלים הרגולטוריים והבירוקרטיים שעמדו לרשותה. למשל, עם דרום קוריאה ויפן.
עדי ברק
