מעמד הביניים בניו יורק חושש שגוגל ואמזון יבעטו אותו מהעיר

הניו יורקרים לא יודעים אם לשמוח או לבכות. בחודש האחרון, שתי חברות טכנולוגיה גדולות - אמזון ו גוגל - הודיעו רשמית על הרחבת פעילותן בעיר.

ניו יורק, שחשיבותה הפחותה יחסית לתעשיית הטכנולוגיה הולידה לה את הכינוי המזלזל מעט סמטת הסיליקון, הופכת בשנים האחרונות למרכז טכנולוגי משמעותי. ואולם, בשעה שתושבים רבים מברכים על יצירת מקומות תעסוקה והחייאה של אזורים מוזנחים יחסית, לא מעט תושבים חוששים מעלייה במחירי הדיור שתביא לדחיקתם משכונות ותיקות, ותוהים האם העירייה לא ויתרה יותר מדי בהטבות המס שהציעה לחברות.

גוגל בפרופיל נמוך

הכניסה המתוקשרת ביותר היתה של אמזון, שבחרה בניו יורק, לצד קריסטל סיטי בצפון וירג'יניה, כמיקום לבניית שני המטות החדשים שלה. אמזון, באופן מפתיע יחסית, לא תקים את המטה הניו יורקי בשכונת לונג איילנד סיטי ברובע קווינס. השכונה היתה בעבר תעשייתית בעיקרה, אך בשנים האחרונות עברה תנופת בנייה שהגדילה את מספר מבני המגורים בה (16 אלף דירות חדשות ב־12 שנים - קצב הצמיחה הגבוה בניו יורק). עם זאת, היא עדיין שומרת על אופיה התעשייתי וכוללת, למשל, מוסכים רבים. השכונה קרובה מאוד למנהטן ועם קווי סאבוויי ורכבת שהופכים אותה לנגישה הן לעובדים שגרים בניו יורק והן לאלו שמגיעים מהפרברים בלונג איילנד. היא גם קרובה יחסית לשני שדות התעופה המרכזיים בעיר - JFK ולה גווארדיה.

אחת מנקודות הביקורת על המהלך היתה ההסכמה של העיר ושל מדינת ניו יורק לתת לאמזון הטבות מס בשווי 3 מיליארד דולר, בשעה שאמזון עצמה התחייבה להשקיע בשני המטות החדשים שלה גם יחד 5 מיליארד דולר בלבד. מבקרי המהלך חוששים שההשקעה לא תצדיק את עצמה לאורך זמן, וטוענים שאפשר היה לנצל את הסכומים האלו בצורה יעילה יותר.

מנגד, תומכי המהלך טוענים שתוספת 25 אלף המשרות שהמטה צפוי להביא לשכונה מצדיק את הטבות המס, הודות למס הכנסה ומע"מ שיגבו מהעובדים על משכורות ורכישות. ואולם, מספר גדול זה של עובדים מהווה בפני עצמו סיבה לרתיעה, כאשר החשש העיקרי הוא עלייה במחירי הדיור ודחיקה של עסקים מקומיים ותיקים לטובת רשתות גדולות. מבקרים חוששים שאת החנויות השכונתיות בבעלות משפחתית יחליפו סופרמרקטים של הול פודס מרקט, ובתי קפה של סטארבקס.

גוגל הכריזה רשמית על הקמת מטה בניו יורק רק בשבוע שעבר, אך רבים מפרטיו פורסמו כבר לפני שבועות ב"וול סטריט ג'ורנל". הכרזתה עוררה בינתיים פחות רעש מהמהלך של אמזון. אולי כי המטה קטן בערך במחצית מבחינת מספר העובדים. אולי כי לגוגל יש כבר פעילות משמעותית בעיר עם 7,000 עובדים שהיא מעסיקה. ואולי כי החברה לא ערכה תחרות לאומית מתוקשרת בין אתרים פוטנציאליים להקמת המטה החדש – כפי שעשתה אמזון.

גוגל בחרה במיקום מסורתי יותר, במנהטן, באמצע הדרך בין סוהו לגריניץ' ווילג', לא רחוק מהמקום בו היא מחזיקה בלוק של משרדים, שאותו רכשה השנה תמורת 2.4 מיליארד דולר. לדברי סמנכ"לית הכספים של גוגל ושל החברה־האם אלפאבית רות פורת, החברה מתכוונת להשקיע יותר ממיליארד דולר בהקמת קמפוס בשטח של 158 אלף מ"ר. גוגל מתכוונת לאייש את הקמפוס החדש בשתי פעימות: ב־2020 וב־2022. בסך הכל היא עתידה להכפיל את כוח האדם שלה בעיר, ל־14 אלף איש, תוך עשור.

לא עוזבים את האי

אף שמדובר באחד האזורים האופנתיים במנהטן, גם כאן המהלך מעורר חששות לעליית מחירי דיור ופגיעה בצביון המקומי, אם כי בקנה מידה קטן יותר מאשר בלונג איילנד סיטי. ההתרחבות של אמזון וגוגל בניו יורק היא חלק ממגמה רחבה יותר, שלא מוגבלת לעיר היוקרתית אלא קשורה להתפשטותן מחוץ למוקדי הפעילות המסורתיים שלהן בחוף המערבי. גוגל פתחה לאחרונה משרדים בדטרויט וחשפה שכוח העבודה שלה מחוץ לעמק הסיליקון גדל מהר יותר מאשר בתוכו. בשבוע שעבר הכריזה אפל על השקעה של מיליארד דולר לטובת בניית קמפוס שני באוסטין, טקסס שיוכל לאכלס עד 15 אלף עובדים. במקביל, הממשל המקומי מקדם הטבת מס שתחתוך לאפל 65% ממס המקרקעין, ל־15 השנים הבאות.

הפגנה נגד הקמת מטה אמזון החדש ברובע קווינס, בנובמבר צילום: בלומברג

בכל המקומות האלה, הכניסה של חברות הענק מעוררת תגובות לכאן ולכאן. מצד אחד, הן יכולות להפיח חיים באזורים נחשלים או מתקשים. זה נכון במיוחד בערים כמו דטרויט, שמשוועות לכניסה של עסקים חדשים. זאת לאור הקשיים מהן סובלות תעשיות מקומיות ותיקות יותר שלפני עשורים היו אחראיות לשגשוג העיר, כמו תעשיית הרכב.

מהלך כזה יוצר לא רק מקומות תעסוקה לאנשי הייטק בשכר גבוה אלא גם אפשרויות חדשות לתושבים נטולי הכשרה טכנולוגית, באמצעות יצירת מעגל תעסוקה שני שמספק שירותים לאותם קמפוסים טכנולוגיים. הקמפוס הרי צריך שירותי ניקיון, תחזוקה ואספקה. העובדים צריכים מקומות לקנות בהם מזון ולקבל שירותים נוספים. מטה גדול במיוחד יכול להוות שינוי משמעותי לטובה בעיר או בשכונה, ושתי חברות טכנולוגיות שנכנסות יכולות לעורר מהפכה באזור מבלי שהדבר יבוא על חשבון המקומיים.

מצד שני, בשלב מסויים, עודף סטארט־אפים, ענקיות טכנולוגיה ומשרדים יכול להפוך לקללה. הדוגמה הבולטת ביותר היא סן פרנסיסקו. בעבר הורכבה העיר מפסיפס של תושבים שהתגוררו בשכונות יוקרה לצד אזורים נגישים יותר לאנשי מעמד הביניים. ואולם, בשנים האחרונות חברות רבות שמיקמו עצמן באופן מסורתי בעמק הסיליקון התפשטו לעיר והקימו בה שורה של מטות וקמפוסים גדולים. אלו משכו בעקבותיהם את העובדים שביקשו לגור קרוב למקום העבודה, מה שגרם לעלייה משמעותית במחירי הדיור. כתוצאה מכך עובדים רבים מהמעגל השני – זה של נותני השירותים – שעובדים בעיר ואולי התגוררו בה בעבר. אלה מצאו עצמם נעקרים מהאזור שהיה ביתם ונאלצים להתגורר כיום במקומות מרוחקים יותר ולעבור דרך ארוכה מדי יום בדרכם לעבודה וממנה.

ייתכן שתהליך דומה כבר הותנע ונמצא בעיצומו בניו יורק. העיר גם כך סובלת מעלייה דרסטית במחירי הנדל"ן ומהליכי ג'נטריפיקציה נרחבים, ששינו את פניהם של אזורים במנהטן ושל שכונות פופולריות בברוקלין. ההתרחבות של אמזון ללונג איילנד סיטי מצביעה על כך שהמילה האחרונה בנושא טרם נאמרה, ויכולה להיות הסנונית הראשונה שתבשר על כניסת חברות נוספות לברוקלין וקווינס. התושבים המקומיים עלולים למצוא את עצמם מהגרים בעל כורחם לרובעים נחשקים פחות כמו ברונקס וסטאטן איילנד או אפילו אל מחוץ לעיר.