זמן בייג'ינג
תינוקות מהונדסים גנטית ומזון מזוהם: הסינים מבכים על אובדן המוסר
אחת לכמה חודשים פורצת בסין שערורייה הקשורה למזון ותרופות ויחד איתה שב ומתעורר הדיון במדינה על ההידרדרות המוסרית הלאומית בעידן הקפיטליסטי. "לכם בישראל יש לפחות את הדת שמגנה עליכם"
20:0115.02.19
שערוריות הקשורות למזון ותרופות פורצות בקצב קבוע של אחת לכמה חודשים בסין, כשבמרכז השערורייה האחרונה עומד דבש. בדצמבר האחרון חשפה הטלוויזיה הסינית איך דבש מהמותג טונג רן טאנג (Tong Ren Tang) שפג תוקפו, נשלח מהחנויות למפעל, נארז מחדש בצנצנות עם תאריך ייצור מזויף וחזר למדפי הסופרמרקט. טונג רן טאנג, שפועלת מאז 1669, היא יצרנית התרופות הסיניות המסורתיות הגדולה בעולם, אך גם היא הצטרפה לרשימה המפוקפקת של חברות סיניות שבהן התגלו בעיות איכות. בשבוע שעבר הודיעו הרשויות הסיניות כי 14 מנהלים בחברה נמצאו אחראים לכשלים, כשחלקם פוטרו ואחרים הורדו בדרגה.
קראו עוד בכלכליסט:
- דיווח: אפל מתרסקת בסין על רקע ירידה בביקוש לאייפון
- כוכבת הפופ הסינית שמנסה להציל את אמה מעונש מוות
- מנכ"ל סטארבקס: לא סביר שנאבד את הבכורה בשוק הסיני
לפני הדבש היתה פרשה חמורה יותר של חיסונים שפרצה ביולי שעבר, שבמסגרתה אחת מיצרניות החיסונים הגדולות בסין ייצרה יותר מרבע מיליון חיסונים לא תקינים שניתנו לתינוקות. המחאה הציבורית הובילה לפרסום טיוטת חוק שתאפשר לאזרחים לתבוע פיצויים מיצרניות חיסונים פגומים, לא שזה ינחם את הקורבנות העתידיים. שערוריית המזון המפורסמת ביותר בסין התרחשה ב-2008, אז מספר תינוקות מתו ועשרות אלפים אושפזו משתיית חלב ואבקת חלב מורעלים.
חנות של רשת טונג רן טאנג צילום: China Daily
בכל פעם שפורצת אחת הפרשות של מזון מזוהם או תרופות פגות תוקף, שב ומתעורר יחד איתה בסין דיון עז סביב ההידרדרות המוסרית הלאומית. סינים רבים אינם רואים בבעיות הבטיחות והאיכות מקרי כשל נקודתיים, אלא ביטוי למה שמוגדר בסין כאובדן כללי של ערכי המוסר. ”לאנשים אין היום קו תחתון מוסרי, אין שום דבר שהם לא יהיו מוכנים לעשות בשביל להרוויח יותר כסף ולהתקדם, כולל לחסוך בחומרי גלם ובדיקות איכות“, הסבירו לי לא פעם סינים.
אותו אובדן של ערכי המוסר מקושר לעוד שורת תופעות שליליות בחברה הסינית. במקרים מתוקשרים בשנים האחרונות נמנעו למשל עוברי אורח בסין מלבוא לעזרת מי שנדרסו או נפצעו לידם, מה שהוביל למותם של הנפגעים. אובדן הקו התחתון המוסרי היא גם הביקורת שהוטחה בסין במדען הא ג‘יאנקוי, שעשה את מה שנחשב לטאבו והביא בשנה שעברה ללידת התינוקות המהונדסים גנטית הראשונים בהיסטוריה.
”לעקם את החוקים כשצריך“
בכל העולם תשמע אנשים נאנחים על כך שפעם כולם היו ישרים וכנים יותר, אבל בסין הדאגה הזו מאובדן המוסריות חזקה יותר מבכל מקום אחר. בסקר בינלאומי שערכה חברת Ipsos ב-2017 נמצא כי 47% מהנשאלים הסינים דירגו את ההידרדרות המוסרית כאחד משלושת הנושאים שהכי מטרידים אותם ביחס למדינתם. הרחק מאחוריהם דורגו היפנים עם 27% שסימנו את ההידרדרות המוסרית כבעיה מרכזית ואחר כך הסרבים (21%) והאמריקאים (20%).
ההידרדרות המוסרית הסינית לא ממש הוכחה בפועל במחקרים מדעיים אמפיריים. לצד השערוריות, אפשר למצוא גם שפע של אלטרואיזם בכל הרמות של החברה הסינית. אלטרואיזם כזה הפגין במקרה מפורסם אחד ב-2016 עובד בחברת טלקום שחילץ על חסקה 10 נשים וילדים מאוטובוס ששקע בשיטפונות במחוז סצ‘ואן. יש מי שיעדיפו להגדיר את סין כמדינה שעוברת שינוי ערכי במקום הידרדרות מוסרית. החברה הסינית היתה באופן מסורתי חברה של קהילות קטנות עם היכרות אינטימית בין כל חברי הקהילה, ולכן חסרה נורמות נאותות להתמודדות עם זרים, כפי שבא לידי ביטוי בחוסר הנכונות של עוברי אורח ברחוב להיחלץ לעזרת מי שאינם מכירים.
דבש של טונג רן טאנג. נארז מחדש בצנצנות עם תאריך ייצור מזויף וחזר למדפי הסופרמרקט צילום: alibaba
אולם הנושא של משבר מוסרי מככב באלפי כתבות, מאמרים, ספרים ודיונים ברשת בסין, המשווים בין הפשע והשחיתות הגואים כיום לבין הביטחון והאמון של העידן הטרום קפיטליסטי. ”כשהייתי ילדה בשנות ה-80 בבייג‘ינג לא עלה על דעתי בכלל שצריך לנעול את הדלת בבית. לא היה ממה לחשוש“, סיפרה לי ידידה סינית השבוע.
שני אירועים היסטוריים גדולים מוזכרים באופן עקבי כאחראיים למשבר המוסרי בסין. האירוע הראשון הוא מהפכת התרבות, הקמפיין המדמם בן העשור שיזם היו“ר מאו דזה-דונג באמצע שנות ה-60 כדי להכחיד את שרידי החברה המסורתית. מהפכת התרבות פירקה באלימות את העקרונות הישנים של הסדר החברתי, מורשת פילוסופית שהדביקה את הציוויליזציה הסינית במשך אלפי שנים. משפטים כמו של הפילוסוף הסיני העתיק מנציוס, שקרא לסינים לאהוב את הילדים וההורים של אחרים כאילו היו שלהם, נשמע מגוחך בימי מהפכת התרבות בה ילדים נדרשו להוקיע את המבוגרים בקהילה ושכנים הלשינו זה על זה לרשויות.
עוד לפני שהחברה הסינית הספיקה להתאושש מסיוט מהפכת התרבות, נחתה עליה הרפורמה הכלכלית של ממשיכו של מאו, דנג שיאופינג. הרפורמות הקפיטליסטיות של דנג החליפו במהירות את הערכים הקולקטיביסטים המשבחים את זה שתורם לטובת הכלל, בערכים מטריאליסטים המדגישים צבירת ממון וסיפוק תשוקות אישיות. הרפורמות של דנג הצליחו בגדול והקפיצו משמעותית את רמת החיים של הסינים, אך הביאו איתם גם פערים גדלים בהכנסה בין עשירים לעניים, סגידה לכסף, פשיעה, שחיתות ולדעת רבים הידרדרות מוסרית כוללת. דנג עצמו נהג להתייחס בביטול אל תופעות הלוואי הללו, אותן כינה ”זבובים“.
”כלכלת השוק הביאה לב קר וקפיטליזם חזירי לחברה שכבר פעלה במוד הישרדות. כדי לשרוד ולהתקדם בעולם התחרותי, להשיג הון והצלחה, נדרשת לנקוט בכל האמצעים הדרושים ולעקם את החוק כשצריך“, כתבה הסופרת הסינית ליג‘יה ג‘אנג בעקבות התפוצצות פרשת החיסונים הפגומים בשנה שעברה.
דירוג חברתי וחזרה לדת
בניגוד לתחומים רבים אחרים שהדיון עליהם מוגבל ומצונזר בסין, הנושא של משבר מוסרי אינו נחשב רגיש במיוחד במדינה. למעשה אפילו ראשי הממשל הסיני הודו וביקרו שוב ושוב את אותה הידרדרות מוסרית. יש מי שטוענים כי התחושה הזו של משבר מוסרי משחקת במידה מסוימת לידי המפלגה הקומוניסטית, כיוון שהיא מספקת לה לגיטימציה לצעדי אכיפה קשה.
בצד הרך יותר מנסה בעשור האחרון השלטון הסיני לקדם את החזרה לערכים המוסריים של החברה הסינית. "הרמוניה היא משהו שיש לשמר’“, ציטט במפתיע ב-2005 נשיא סין חו ג‘ינטאו את הפילוסוף הסיני העתיק קונפוציוס, שתורתו נחשבה למוקצת בימי הקומוניזם. הדחיפה לחזרה לערכי העבר גברה עוד יותר בתקופת הנשיא הנוכחי שי ג‘ינפינג, אף שמבקרי המפלגה טוענים כי היא מאמצת רק את הערכים הנוחים לה כמו הדגשת חשיבות ההרמוניה.
המשבר המוסרי הוא גם ההצדקה מאחורי יוזמת הדירוג החברתי בסין, שנועדה לתגמל מעשים מוסריים ולהעניש בחומרה התנהגות לא מוסרית. כיום באה לידי ביטוי יוזמת הדירוג החברתי באוסף רשימות שחורות שאימצו ממשלות מקומיות בסין לצד מוסדות וחברות עסקיות. הרשימה הבולטת ביותר היא של בית המשפט העליון בסין, שמסמנת את מי שלא עמדו בחובותיהם ומטילה עליהם שורה ארוכה של סנקציות, כמו איסור לנסוע ברכבות מהירות, איסור על קניית דירה או רכב ואפילו על כניסה למועדוני גולף. בין השאר ”זכה“ להיכנס לרשימה מנכ“ל חברת האופניים השיתופיים הקורסת ofo דאי ווי. בעוד במערב הדירוג החברתי והרשימות השחורות מעוררים אימה, בסין הם מתקבלים בשלוות נפש ואפילו זוכים לתמיכה כאמצעי לריפוי המשבר המוסרי.
תחושת הוואקום הרוחני והיעדר הערכים היא גם המניע מאחורי הפריחה של דתות מכל הסוגים בעשורים האחרונים בסין. אף שהממשל הסיני מטיל מגבלות שונות ומשתנות עליה, הנצרות הפרוטסטנטית זוכה לפופולריות גבוהה במיוחד בסין ומספר הנוצרים במדינה, שמוערך ב-100 מיליון בני אדם, כבר חצה את מספר חברי המפלגה הקומוניסטית בסין (כ-88 מיליון). כשניסיתי להסביר לידידה סינית כי גם בישראל מתרגזים על עודף השחיתות, היא מיהרה לקטוע אותי ברוגז. ”אל תשווה אפילו ביננו לבינכם“, גערה בי הידידה. ”לכם בישראל יש לפחות את הדת שתגן עליכם“.
