הנשיא טראמפ בדרך למלחמת סחר חדשה, הפעם מול הודו

במסגרת צעדיו האחרונים לטלטול מערכת הסחר העולמית, תקע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקל בגלגלים של יחסי הודו וטורקיה עם מדינתו. זאת לאחר שקבע כי סחורות המגיעות משתי המדינות הללו לא יהיו זכאיות יותר לפטור ממכסים.

בהודעה שפרסם שלשום (ב') אמר נציג הסחר האמריקאי, כי טורקיה והודו כבר אינן עונות להגדרה של "מדינות מתפתחות הזקוקות לסיוע" תחת מערך ההטבות האמריקאי GSP. מערך זה מאפשר לכלכלות מתפתחות לייצא סחורות לארה"ב עם פטור מלא ממכסים.

מתיחות הסחר בין וושינגטון לניו דלהי התעצמה בשנה החולפת, זאת לאחר שהקהילה העסקית בארה"ב זעמה על מהלכים שביצעה הודו בתחומי המכסים והרגולציה, ואשר פגעו בסיכויי חברות אמריקאיות להשתלב בשוק ההודי הצומח במהירות. בהודעתו אמר נציג הסחר, כי ניו דלהי לא אפשרה לארה"ב גישה "הוגנת והגיונית" לשוק שלה. ההחלטה פותחת פתח להחרפת המתיחות בין ניו דלהי לוושינגטון. זאת במקביל להסכם המתקרב עם בייג'ינג שאמור להביא לסופה של מלחמת הסחר בין שתי המדינות.

וושינגטון השיקה בחינה מחודשת של הטבות הסחר להודו עוד באפריל שעבר, לאחר שקבלה על כך כי ניו דלהי אינה פותחת באופן מספק את השוק שלה, כדי להצדיק גישה חופשית ללא מכסים לשוק האמריקאי. "הודו השיתה מגוון של מחסומי סחר שיוצרים השפעות שליליות חמורות עבור הסחר האמריקאי", כך בהודעת נציג הסחר האמריקאי באותה עת. "למרות קשרים אינטנסיביים, הודו כשלה בהפעלת המהלכים הדרושים על מנת לעמוד בקריטריונים המכשירים אותה ל־GSP", נאמר אז.

תחושת התסכול של טראמפ ממדיניות הסחר ההודית באה לידי ביטוי בהתנגחויותיו הנשנות בהודו על המכסים שהיא משיתה על אופנועי הארלי־דיווידסון. הסוגיה הזו שבה ועלתה בסוף השבוע האחרון, כאשר טראמפ שוחח עם אקטיביסטים שמרנים בארה"ב. "הודו היא מדינה עם מכסים גבוהים מאוד. הם גובים הרבה מאוד", אמר טראמפ. "כשאנחנו שולחים אופנוע להודו, היא מטילה מכסים של 100%. כאשר הודו שולחת לנו אופנועים, אנחנו גובים מהם כלום".

אבל התסכול מול הודו אינו רק בעניינה של הארלי דיווידסון. בשנה החולפת, הודו העלתה את מכסי היבוא על מגוון של מוצרים, זאת במסגרת מדיניות ראש הממשלה נרנדרה מודי לקדם ייצור מקומי. מהמהלכים הללו נפגעו חברות כמו אפל ופורד.

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. מדיניות "הודו תחילה" צילום: איי פי

הגבלות המחירים שמשיתה הודו על תרופות ומכשירים רפואיים, כמו תומכנים (סטנטים) לעורקי הלב, בשילוב עם מדיניותה בתחום הקניין הרוחני, מהווים מקור נוסף לחיכוך. לאלה מתווספות המגבלות שהיא מטילה מעת לעת על יבוא סחורות חקלאיות.

החודשים האחרונים היו קשים גם עבור וולמארט ואמזון, שהשקיעו מיליארדי דולרים בפלטפורמות סחר מקוון בהודו. בחודש שעבר ביצעה דלהי רפורמה ברגולציות שלה, זאת על מנת לאפשר יתרון תחרותי לשחקניות מקומיות גדולות, כמו חברת הטלפוניה ג'יו של המיליארדר ההודי מוקש אמבני.

שפל היסטורי סין חותכת את תחזית הצמיחה לרמה הנמוכה זה 30 שנה סין חותכת את תחזית הצמיחה שלה לרמה שבין 6%-6.5% לשנת 2019 שירות כלכליסט, 2 תגובות לכתבה המלאה 

הודו היתה המרוויחה הגדולה מתוכנית ה־GSP של ארה"ב, שהוקמה על מנת לסייע למדינות עניות להתפתח באמצעות גישה חופשית לשוק האמריקאי. ב־2017, היצוא ההודי פטור המס לארה"ב הסתכם ב־5.6 מיליארד דולרים, שהם כ־11% מכלל שווי הסחורות שייצאה הודו לארה"ב באותה שנה.

מילאן ויישנאב, אנליסט בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, צייץ בטוויטר כי ההחלטה "איננה בגדר חדשות טובות ליחסי הסחר ארה"ב־הודו". בעוד ארה"ב רמזה על מהלך כזה בחודשים האחרונים, הוא אמר, "רבים חשבו כי מדובר בטקטיקה של משא ומתן. אני סבור כי מרוב עצים, הממשל לא רואה את היער".

ההחלטה לבטל את מעמדה המיוחד של טורקיה מגיעה גם היא על רקע מתיחות בין טראמפ לנשיא טורקיה ראג'פ טאיפ ארדואן. ההחלטה לבדוק מחדש את מעמדה של טורקיה התקבלה באוגוסט, זמן קצר לאחר שפרץ משבר בין וושינגטון לאנקרה סביב מעצרו של הכומר האמריקאי אנדרו ברנסון. הכומר שוחרר מאוחר יותר בעקבות קריסה כואבת של הלירה הטורקית. המתיחות בין טראמפ לארדואן נרגעה מעט, אך עדיין קיימת. זאת על רקע חילוקי דעות סביב נסיגתה של ארה"ב מסוריה ותוכניתה של טורקיה לרכוש מערכות הגנה אוויריות מרוסיה.

בהודעתו אמר משרד הסחר האמריקאי כי טורקיה סיימה את תקופתה ב־GSP בזכות "הצמיחה בהכנסה לנפש, הירידה בשיעורי העוני והגיוון ביצוא". הסרתה של טורקיה תפגע אמנם רק בנתח קטן מהיצוא שלה, אך המהלך מתבצע בתקופה בעייתית עבור הכלכלה שלה, שרשמה האטה חדה בצמיחה בעקבות משבר הלירה בשנה שעברה.

פייננשל טיימס