11 אלף מדענים מזהירים: "האנושות עומדת בפני אסון קטסטרופלי"
מדענים מ-153 מדינות פרסמו אתמול מכתב משותף בכתב העת המדעי BioScience ובו הזהירו כי כדור הארץ נמצא במצב חירום אקלימי וכי יש צורך להגדיל את המאמצים באופן מיידי כדי למנוע סבל אנושי חסר תקדים
- ארה"ב פורשת מהסכם האקלים, בישראל מבטיחים להמשיך ולהשקיע
- בזמן שקליפורניה נאבקת בשריפות ההרסניות, בבית הלבן עושים הכל כדי להקשות עליה
- מחקר: צריכת מזון בריא - בריאה גם לסביבה
"למדענים יש חובה מוסרית להזהיר את האנושות מפני כל איום קטסטרופלי, ולהציג את המציאות כמו שהיא", נכתב בפתח המכתב. "על בסיס התחייבות זו, אנו מכריזים בברור ובאופן שאינו משתמע לשני פנים שכדור הארץ ניצב בפני מצב חירום אקלימי".
- לצפיה במכתב לחצו כאן
המכתב מתפרסם בדיוק 40 שנה אחרי שמדענים מ-50 מדינות התכנסו בוועידת האקלים הראשונה בז'נבה, והסכימו שהמגמות המטרידות של שינוי אקלים מחייבים פעולה דחופה. "מאז, אזהרות דומות נשמעו בוועידות ריו ב-1992, פרוטוקול קיוטו מ-1997 והסכם פריז מ-2015", נכתב. "חרף זאת פליטות גזי חממה נמצאות בעלייה, וההשפעות ההרסניות על האקלים של כדור הארץ מחריפות".
המכתב כולל שורה של מדדים שמצביעים על האופן שבו פעילות אנושית תרמה בארבעת העשורים האחרונים לעלייה בפליטת גזי חממה ולשינוי אקלים. "למרות 40 שנה של מגעים גלובליים בנושא אקלים, פרט לכמה יוצאי דופן המשכו לנהל את העסקים כרגיל וכשלנו להתמודד עם הבעיה. משבר האקלים הגיע והוא מאיץ מהר יותר מכפי שרוב המדענים ציפו. הוא חמור מהצפוי, ומאיים על מערכות סביבתיות ועל גורל האנושות", מתריעים המדענים, שמזהירים גם ממעבר של נקודת אל-חזור שלאחריה לא תוכל עוד האנושות לבלום את שינויי האקלים.
כדי להימנע ממצב זה אומרים המדענים שיש לבצע שינויים משמעותיים בסגנון החיים שלנו. בתחום האנרגיה, יש ליישם במהירות שיטות יעילות להפקת אנרגיה שיחליפו דלקי מאובנים במקורות בני-קיימא עם פליטת פחמן נמוכה. "אנחנו צריכים להשאיר את המלאי הנותר של דלקי מאובנים בקרקע, ולפתחת דרכים יעילות להוצאת פחמן מהאוויר. מדינות עשירות צריכות לתמוך במדינות ענניות יותר במעבר מדלקי מאובנים". כן יש להפחית במהירות את הפליטה של גזי חממה קצרי-טווח כמו מת'אן – מהלך שיכול להפחית ביותר מ-50% את המגמות קצרות הטווח של ההתחממות הגלובלית.
בתחום שימור הטבע יש להגן ולשקם מערכות סביבתיות, ובפרט כאלו שתורמות להוצאת פחמן מהאטמוספירה כמו יערות, שוניות אלמוקים ומנגרובים. "צמחים, חיות ומיקרו-אורגניזמים ימיים ויבשתיים משחקים תפקיד חשוב במחזור הפחמן. אנחנו צריכים לקצץ משמעותית את אבדן שטחי המחייה, ולהגן על היערות העיקריים".
מבחינת תזונה ממליצים המדענים להפחית את צריכת החלבון מהחי ולעבור לדיאטה שמבוססת בעיקר על מזונות מהצומח – שינוי שלצד סיוע להתמודדות עם משבר האקלים ישפר גם את הבריאות של בני האדם. "בנוסף, המהלך יפנה יותר שטחים חקלאיים לגידול מזון אנושי במקום מזון למקנה", הם הסבירו.
שינויים אלו צריכים להיתמך על ידי שינויים במבנה הכלכלי: "אנחנו צריכים כלכלת נטולת-פחמן, שתתמודד עם התלות האנושית בסביבה. המטרה שלנו צריכה להיות מעבר מגידול בתמ"ג ומרדף אחר עושר לאקו-סיסטם בת-קיימא ושיפור הרווחה האנושית באמצעות תיעדוף צרכים בסיסיים והפחחת אי-שיוויון".
כן דרוש שינוי דרמטי בקצב הגידול של האוכלוסייה האנושית, שעומד כיום על 80 מיליון איש בשנה. "צריך לייצב את האוכלוסייה העולמית, ובאידאל להפחית אותה בהדרגה, במסגרת שמבטיחה יציבות חברתית. יש מדיניות מוכחת ויעילה לחיזוק זכויות אדם תוך הפחתת שיעורי פוריות, כמו מתן שירותי תכנון משפחה לכל האנשים, ושיוויון מגדרי מלא".
לסיכום, המדענים מכירים בכך שהפחתת והסתגלות למשבר האקלים כרוכה בשינויים משמעותיים באופן שבו החברה העולמית מתפקדת ובאינטראקציה שלה עם מערכות סביבתיות.
"החדשות הטובות הן ששינוי מסוג זה, שכולל צדק חברתי וכלכלי לכל, מבטיח רווחה אנושית גדולה יותר מהמשך ההעסקים כרגיל", הם כתבו. "אנחנו מאמינים שהסיכויים יהיו טובים יותר אם מקבלי החלטות ובכל המין האנושי יגיבו במהירות לאזהרה זו ויפעלו לשימור החיים על כדור הארץ, הבית היחיד שלנו".