היום תיפתח ועידת האקלים במדריד: הזדמנות אחרונה לבלום את משבר האקלים
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש: "נקודת האל-חזור כבר לא נמצאת מעבר לאופק. אנחנו יכולים לראות אותה והיא מתקדמת לעברנו במהירות". הוועידה צפויה להתמקד בסוגיות כמו יצירת מנגנונים לקיזוז וסחר בפחמן
רגע לפני מעבר נקודת האל-חזור: היום תפתחת במדריד ועידת האקלים של האו"ם, COP25, שנתפסת על ידי מומחים רבים כהזדמנות האחרונה להתניע את התהליך הגלובלי המורכב שיאפשר למנוע התחממות גלובלית בעלת השלכות הרסניות של יותר מ-1.5 מעלות.
- דו"ח: בניין האו"ם בניו יורק יוצף עד שנת 2100
- "מביכה" עם "תפיסה מיושנת": ישראל לא מקדמת חקיקה בנושא משבר האקלים
- משבר האקלים: תביעות בנושא פליטת גזי חממה צוברות תאוצה
"חמש השנים האחרונות היו החמות ביותר בהיסטוריה, וגובה פני הים נמצא ברמה הגבוהה בהיסטוריה האנושית", אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, במסיבת עיתונאים אתמול. "נקודת האל-חזור כבר לא נמצאת מעבר לאופק. אנחנו יכולים לראות אותה והיא מתקדמת לעברנו במהירות".
הוועידה צפויה להתמקד בסוגיות טכניות שונות כמו יצירת מנגנונים לקיזוז וסחר בפחמן. פתרון סוגיות אלו יאפשר לאו"ם לגבש "ספר כללים" שיקבע איך למדוד צמצום של פליטות גזי חממה ואיך להגיע ליעדים השונים. ואולם, לדברי מומחים ההתמקדות בצד הטכני מזניחה סוגיות חשובות יותר, ובראשן קביעת יעדים שאפתניים יותר לעשור הקרוב.
בקרב מומחים בתחום קיימת הסכמה שהיעדים שנקבעו לפני חמש שנים בהסכם פריז אינם מספקים ויביאו למעשה לעלייה דרסטית והרסנית של 3.2 מעלות. עם זאת, מדענים יצרו מפת דרכים שתאפשר למנוע עלייה חדה זו, באמצעות הפחתת פליטות גזי החממה ב-45% עד 2030 לעוומת 2010, ופעילות גלובלית מאוזנת מבחינת פליטות פחמן עד 2050.
לפי הסכם פריז, מדינות אמורות לקבוע בשנה הבאה יעדים שאפתניים לפעולה. כמה מדינות כבר קבעו מטרות ארוכות-טווח כמו אפס פליטות פחמן עד 2050. ואולם, הסוגיה של מטרות ביניים ל-2030, שנחוצות על מנת לקבע את הדרך להגשמת היעד השאפתני יותר, עדיין פתוחה. ב-COP25, השיחות בסוגיה חשובה זו יתקיימו בעיקר במסגרות לא רשמיות, אף שהן אלו שיקבוע את ההצלחה של הסכם פריס ואת עתיד משבר האקלים.
סוגיות מרכזיות אחרות שיעלו בוועידה הן סיוע כספי למדינות מתפתחות במאמציהן לצמצם פליטות גזי חממה ולהתמודד עם משבר האקלים (לדביר גוטרש, יש צורך בתקציב של 100 מיליארד דולר לפחות לצורך כך), והאם מדינות עשירות צריכות לפצות מדינות עניות יותר על אבדן ונזק שנגרמו להם כתוצאה מהמשבר.
"חלום ההזדמנויות הקטן של העולם נסגר במהירות", אמרה יו"רית אמנת המסגרת של האו”ם לשינוי האקלים, פטרישיה אספינוזה. "אנחנו חייבים לפרוס בדחיפות את כל הכלים של שיתוף פעולה בינלאומי על מנת להפוך את COP25 לכן השיגור של שאיפה גדולה להכניס את העולם למסלול של פליטות פחמן נמוכות יותר".
גוטרש הוסיף: "עלייה של 1.5 בטמפרטורה עדיין נמצאת בהישג ידינו. הטכנולוגיות שדרושות על מנת לעשות את זה כבר זמינות. סימני התקווה מתרבים. דעת הקהל מתעוררת בכל העולם. אנשים צעירים מפגינים מנהיגות ונחישות ראויים לשבח. המרכיב המרכזי שעדיין חסר הוא רצון פוליטי. רצון פוליטי לשים מחיר על פחמן, רצון פוליטי להפסיק לסבסד דלקי מאובנים או לעבור ממיסוי הכנסה למיסוי פחמן, מיסוי זיהוי במקום מיסוי אנשים. 12 החודשים הבאים הם קריטיים ובמהלכם אנחנו חייבים להבטיח מחויבויות לאומיות שאפתניות יותר, במיוחד מהזהמות העיקריות, במטרה להתחיל מידע בהפחתת פליטות גזי החממה בקצב שיאפשר לנו להגיע לאיזון עד 2050".
איים קטנים ושטוחים יסבלו מהצפות
בתוך כך, עשרות מדינות איים, שנמצאות בסכנת שטפונות ואבדן תמידי של שטחן אם לא תוגבל ההתחממות הגלובלית, קוראות לעולם התעשייתי לנקוט בפעולה נחרצת להגבלת עליית הטמפרטורה העולמית ל-1.5 מעלות.
"אנחנו בעיצומו של מצב חירום עולמי בממדים קיומיים", אמרו מנהיגי 44 מדינות שחברות בברית מדינות האיים הקטנות (AOSIS, Alliance of Small Island States), בהצהרה משותפת. "ההשלכות אמיתיות ועכשוויות בעבור האנשים שחיים כיום באיים קטנים. אלו לא חייבים להיות הגורל שלנו או המורשת שלנו. COP25 היא ההזדמנות האחרונה להזניק את עשור השאפתנות שלנו".
איים קטנים ושטוחים צפויים לסבול מהצפות ואף לשקוע כולם מתחת למים אלא אם תוגבל ההתחחמות הגלובלית ל-1.5 מעלות. כיום, התחייבויות המדינות השונות יביאו לעלייה של 3 מעלות. "השיחות האלו הן הזדמנות אחרונה לנקוט בפעולה נחרצת", אמרה סגנית יו"ר AOSIS, ג'נין פלסון, לגארדיין. "כל דבר פרט למחויבות גדולה יותר להפחתת פליטות, יעדים פיננסיים חדשים ותמיכה מוחשית בהתמודדות עם אסונות יסמן נכונות לקבל את קיומה של קטסטרופה".
מנהיגי AOSIS אמרו בהודעתם ש-60% מ-15 נקודות המפנה העולמיות כבר נחצו, ושההשפעה של משבר האקלים מורגשת היטב בקרב תושבי איים קטנים. "כל אָטוֹל טובאלו נמצא בסכנת שקיעה לפני 2050, וחלקים גדולים יותר ממדיניות איים קטנים נמצאים בסיכון מוקדם מהחזוי. בתי הספר, הנמלים, בתי החולים, מונומנטים בני מאות שונים, אתרי קודש ותשתית קריטית אחרת נמצאים בסכנת שקיעה והרס".
קלרנס סמואל, הנציג הבכיר של איי מרשל לוועידת מדריד, ציין שלא רק מדינות כמו שלו סובלות מתוצאות משבר האקלים: "אף אחד מאתנו לא מחוסן. לאורך כך החודש צפינו בזוועה כשבני דודינו באוקיינוס השקט, באוסטרליה, צפוי במדינה שלהם עולה בלהבות שמתודלקות במשק אקלים מעשה ידינו".