גרינפיס: הבקר המיובא לישראל תורם להרס יערות הגשם ולשינויי האקלים

לזינוק בצריכת הבקר המיובא לישראל יש קשר ישיר לבירוא יערות הגשם בדרום אמריקה, ובעשור האחרון הוא הביא להרס של קרוב ל־500 קמ"ר של יער, שווה ערך ליותר מ־7,000 מגרשי כדורגל בשנה, ולשחרור של 100 מיליון טונות גזי חממה לאטמוספרה, כך לפי דו"ח חדש של גרינפיס ישראל, שמתפרסם לראשונה ב"כלכליסט".  

מדובר אמנם בחלק קטן מכלל שטחי היערות שנהרסו בעשור האחרון (בתקופה שאליה מתייחס הדו"ח נהרס באמזונס בלבד שטח של כ־70 אלף קמ"ר) או מכלל פליטות גזי החממה הגלובליות (שעמדו ב־2019 על 36.8 מיליארד טונות), אך לדברי גרינפיס, מדובר במספרים גדולים דיים להצדקת פעולה משמעותית. "העובדה שהבקר הישראלי תורם להרס היערות ושינוי האקלים לא צריכה להותיר אותנו אדישים ונדרשת פעולה חוצה גבולות", כתבו מחברי הדו"ח, ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל המחקר של גרינפיס ישראל, וד"ר רבקה וניש.

מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן. "בשר אנגוס של הרשת הוא חוד החנית של מערך שיווק שמפמפם לציבור הישראלי לצרוך יותר בקר" צילום: ענר גרין

"אנו פונים אל משרדי הכלכלה והחקלאות בדרישה לנקוט צעדים ראשונים למיגור התופעה החמורה, על ידי החלת חובת דיווח מצד רשתות הקמעונאות בישראל על שרשרות האספקה שלהן, כדי לוודא שהיא לא קשורה להרס היערות של דרום אמריקה".

פחות אוכלים בשר ישראלי

להערכת הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים, 37% מפליטות גזי החממה הגלובליות מקורן במזון שאנו אוכלים, החל מגידולו או הזנתו, עבור באריזתו ועד לשינועו. מתוך אלו, צריכת בשר, ובפרט בשר בקר, משחקת תפקיד מרכזי, כאשר 36% מכלל שטח היבשה בעולם מוקדשים לגידול בעלי חיים או מזון להזנתם. ישראל אמנם נחשבת לאחת המדינות המובילות את טרנד הצמחונות והטבעונות, אך בפועל בשנים האחרונות חל בישראל גידול משמעותי בצריכת הבקר, ובפרט בקר מיובא.  

בין 2015 ל־2017 כמות הבקר הקפוא המיובא גדלה ב־16% ל־74.73 אלף טונות, כמות המשלוחים החיים צמחה ב־102% ל־36.66 אלף טונות, והבקר הטרי המיובא זינק ב־389% ל־9.87 אלף טונות. מנגד, צריכת הבקר שמגודל בישראל קטנה ב־1.5% ל־17.17 אלף טונות. בסך הכל, כמות הבקר שנצרכת בישראל עלתה מ־100 אלף טונות ב־2015 ל־140 אלף טונות ב־2017. לפי נתוני OECD, ב־2018 ניצבה ישראל במקום הרביעי בצריכת מוצרי בשר לנפש, עם יותר מ־88 ק"ג לאדם לשנה ובמקום הראשון בצריכת עופות לנפש, עם 65 ק"ג לשנה.

צורך דחוף ברגולציה

האשם, טוענים מחברי הדו"ח, נעוץ בראש ובראשונה ברשתות הסופרים ובמערכי השיווק והלובינג שלהם, והם אף מפנים אצבע מאשימה לרשת הגדולה

בישראל. "בשר אנגוס של שופרסל הוא חוד החנית של מערך שיווק שמפמפם לציבור הישראלי לצרוך יותר בקר", הם כתבו. "בתחום הרגולציה פעלו הרשתות לשנות את ההגדרה של בשר כך שבשר מצונן מפרות שנשחטו בדרום אמריקה ומגיע לישראל בתוך 80 יום עדיין נחשב טרי".

מבחינת פליטת גזי חממה, ישראל נחשבת לגורם לא משמעותי ואחראית רק ל־0.2% מסך פליטות גזי החממה בעולם. אך לטענת גרינפיס, מדובר בנתון מטעה שכן הוא מתייחס רק לפליטות בשטח ישראל עצמה. "בתחום הבשר לישראל תרומה לא מבוטלת לשינוי האקלים, אבל זה קורה מחוץ לגבולותיה, בעיקר בדרום אמריקה. ישראל מהווה יעד מרכזי ליצוא בשר מארגנטינה (5.3%, יעד היצוא החמישי בגודלו), מברזיל (2%), מאורוגוואי ומפרגוואי (מעל 10%)”.

החלק המרכזי בדו"ח מנסה לאמוד את השפעת צריכת הבקר המיובא בישראל על כריתת היערות בדרום אמריקה. "במהלך עשור היתה ישראל אחראית לכריתה של לפחות 492 קמ”ר של יער בכל דרום אמריקה, השווים ל־70,286 מגרשי כדורגל”.

“השפעת צריכת הבקר הישראלית על יערות דרום אמריקה ועל משבר האקלים, וכן מגמת העלייה החדה שחלה בצריכת בקר בישראל, אינן בהלימה עם מצב החירום האקלימי שבו אנו נמצאים", מסכמים מחברי הדו"ח. "אנו רואים במשרדי הכלכלה והחקלאות את הגורמים המתאימים לקידום רגולציה, שתביא לצמצום טביעת הרגל הפחמנית של צריכת הבשר בישראל". לדברי מחברי הדו”ח, יש לחייב רשתות בהצהרה שלפיו בקר שהן משווקות לא גדל על חורבות יערות, ובהצהרה על כמות פליטות גזי חממה מהטיפול בבשר שלהן.