טראמפ הבטיח בדיקות קורונה חינם, אבל איפה בדיוק הוא יאשפז את החולים
עם 2.8 מיטות ל-1,000 איש לעומת ממוצע של 5.4 בעולם המערבי, הכלכלה החזקה בעולם עלולה להפוך לגיהנום של חולי קורונה. הריבית האפסית והזרמה של טריליון דולר לשווקים לא יועילו כאן
- מכלכלת שפע לכלכלת מחסור: אופטימיות זעירה בדרך לתחתית
- נשיא ארה"ב טראמפ הכריז על מצב חירום לאומי
- המעצמות מתגייסות למיגור הנגיף: בדיקות בחינם מטראמפ, צ'ק פתוח ממרקל
בשבוע החולף זינק מספר החולים במדינה מ-500 לכמעט 4,000 ומספר המתים טיפס ל-68. רק הגידול האקספוננציאלי המופרע דחף את הממשל הפדרלי והמקומי להתחיל להגיב בחריפות המתבקשת, שכללה הסכמה על חבילת הקלה גורפת לנפגעי הווירוס, חופשת מחלה בתשלום לעסקים קטנים, דמי אבטלה משופרים, סיוע במזון ובדיקות קורונה ללא עלות – ההבטחה שכל אמריקאי חיכה לשמוע מהנשיא שלו.
אתמול, הפדרל ריזרב חתך את הריבית שוב והתחיל בהזרמת 700 מיליארד דולר, בניו יורק הכריזו על סגירת מערכת החינוך ובאוהיו הודיעו על סגירת המסעדות והברים. הביטוי "שיטוח העקומה" (flattening the curve#), שלט ברשתות החברתיות ומנועי החיפוש. סוף סוף.
משבר אמון
במשך שבועות ביטל ממשל טראמפ את התפרצות הווירוס, שמאז כבר הוגדר כמגפה. רשת השידור פוקס, שידועה באהדתה לנשיא, שבה וחזרה על הנרטיב כי מדובר ב"מתיחה" של הדמוקרטים כדי לפגוע בסיכויי הבחירה של טראמפ בנובמבר. רעיון שנרמז שוב ושוב גם על ידי טראמפ והמפלגה הרפובליקנית שלא הסתירה את ספקנותה מ"המגפה". כך למשל הגיע חבר הקונגרס מארק גייטס לדיון בבית הנבחרים כשהוא עוטה מסכת גז (ימים ספורים מאוחר אחר כך הוא נכנס לבידוד), וטראמפ עצמו ניסה לבטל את ההתפרצות כשטען כי יש לו "תחושה" ששיעור התמותה הוא הרבה פחות מ-3%-4%, שהמחלה דומה לשפעת, שאיש לא ימות, ושעד אפריל לא יהיו יותר חולים.
משבר האמון המשיך ככל שהוסיף להתבהר שטראמפ לא נאמן לעובדות. "אם אמריקאי מגיע חזרה, אם מישהו מגיע, אנחנו בודקים, אנחנו בודקים בכמויות", אמר טראמפ על השבים מחו"ל. "יש לנו סידור כזה, שאם אנשים מגיעים הם נבדקים, אנחנו לא שמים אותם על מטוסים אם זה מראה חיובי", גם כאן מדובר היה במבצע בדיוני שסתר את תמונות הצפיפות הקשות שזרמו משדות תעופה ברחבי ארה"ב, שלא הצליחו להתמודד עם אלפי האמריקאים שניסו לשוב לארה"ב במהירות.
ההצהרות הלא מדויקות הביאו לתסכול רבתי. סקר שפורסם בסוף השבוע העלה כי שליש מהציבור לא מאמין שטראמפ לא ישקר להם בנושא, התקשורת כינתה את הנשיא "שקרן" ו"סכנה לציבור", ומבקרים דרשו מערוצי החדשות להפסיק לסקר את המידע המוטעה שהוא מפיץ.
בהתחלה, כל אחד לעצמו
הצניחות בוול סטריט עמדו, ועדיין עומדות במוקד תשומת הלב. עם זאת, ברקע מתקיים גם שיח חריף כלפי הממשל הפדראלי, ובעיקר העומד בראשו, הנשיא דונלד טראמפ, מכחיש שיטתי למגפה. אבן הדומינו הראשונה נפלה בפריים טיים ביום רביעי שעבר, אז נשא טראמפ נאום לאומה. זו היתה הפעם השנייה בכהונתו שבה נשא דברים מאחורי השולחן בחדר הסגלגל, מעמד השמור לאירועים קיצוניים. אבל המילים של הנשיא לא הביאו נחמה, במקום זאת הן בותרו לחתיכות.
מדוע הטיל סגר על אירופה, החריג את בריטניה ולא פעל להגדלת ריחוק חברתי. מדוע כינה ומסגר את הנגיף "זר", מדוע לא קיימות עדיין ערכות בדיקה נגישות, והאם יקבלו התושבים סיוע במימון רפואי?
אל תוך הריק המנהיגותי מיהרו להיכנס מדינות, ערים ותאגידים בארה"ב - שיזמו צעדים חריפים, ללא הדרגתיות או תיאום. בתוך יום, מושלי מדינות אסרו על התאספויות גדולות, פרסמו הוראה לפיה אין לפנות דיירים, אסרו על ספקי שירותים כמו אינטרנט, מים וחשמל לפגוע בשירות. בניו יורק, שם הזינוק במספר החולים הוא המדאיג ביותר, נאסר על קיום משפטים חדשים בנוכחות חבר מושבעים.
גם ההודעה הראשונה של הפד על תמרוץ המשק עם חצי טריליון דולר לא הצליחה לנחם, ואבני הדומינו המשיכו ליפול. בלואיזיאנה ביטלו את הבחירות המקדימות, מסעדות וברים קיבלו הנחיה לצמצם את מספר האורחים לחצי. אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב, מברקלי בקליפורניה, הרווארד במסצ'וסטס וג'וליארד בניו יורק, הודיעו על ביטול הלימודים, כאשר חלקן אף ביטלו את סמסטר האביב ופיזרו את דרי המעונות. המוזיאונים הגדולים, מהסמית'סוניאן, המטרופוליטן ועד המומה נסגרו עד להודעה חדשה, כך גם דיסנילנד, והתיאטראות, היכלי התזמורת והאולמות של ברודווי.
ליגות העל לכדורסל, בייסבול וכדורגל ביטלו את שארית העונה והשחקן טום הנקס הודיע שהוא נדבק, מה שנתן לאמריקאים פנים אהובות למגפה וזריקת מציאות אינטימית. התורים התארכו בסופרמרקטים ובבתי המרקחת ומדפים התרוקנו ממוצרי היגיינה ומזון. בעלי כלבים התחילו לשמור מרחק משכנים, כל נסיעה בסאבוויי מחושבת, והמראה של אנשים במסכות הפך שגרתי.
משבר הבדיקות
התנהגות זו מחקה, לפי הערכות מומחים, שבועות יקרי ערך של היערכות אפשרית ברמת הממשל הפדראלי. "כשהנגיף היה ממוקד רק בסין, היתה לנו תקופה זמנית שבה יכולנו להטיל מגבלות מסע כדי למנוע הגעת מקרים לארה"ב", אמר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות, "כשמספר מדינות מעורבות, קשה מאוד לעשות זאת, למעשה, זה כמעט בלתי אפשרי". פאוצ'י, שהוגדר מאז כ"נושא האמת" בממשל טראמפ בזכות הכנות שלו בתדרוכים ובראיונות לתקשורת, העריך כי בקצב הנוכחי יידבקו במחלה בין 70 מיליון ל-150 מיליון אמריקאים. "אנחנו נראה יותר מקרים, סבל ומוות", אמר בסוף השבוע.
הערכות אלה תלויות באגרסיביות של התגובה האמריקאית, ובראש ובראשונה במה שכבר מתואר כמחדל – היכולת לזהות חולים. עוד בינואר אישר וחילק ארגון הבריאות העולמי בדיקה לווירוס הקורונה במטרה להביא לתגובה מהירה בחזית זיהוי החולים. בארה"ב, לעומת זאת, החליטו ארגון המזון והתרופות (FDA) והמרכז לבקרת ומניעת מחלות (CDC) לפתח בדיקה משלהם. הבדיקה שפותחה בתחילת פברואר נשלחה למרכזים ולבתי חולים ברחבי ארה"ב, רק כדי לגלות ימים ספורים אחר כך שתוצאותיה אינן חד-משמעויות. ביום חמישי האחרון הודה פאוצ'י כי מערכת הבדיקות "נכשלת" ושארה"ב לא מצליחה לספק בדיקות בקלות דומה לזו של מדינות אחרות.
עד היום נבדקו בה כ-11 אלף איש, קצב הבדיקה האטי במערב. מדובר בלא פחות מטרגדיה במדינה שאמורה להיות המעצמה החזקה בעולם, ועובדה המרמזת על כך שהמגפה בארה"ב כנראה חמורה מההערכות, שהרי אם אין בדיקות, אין דרך לדעת כמה אנשים חולים. נכון להיום קצב הבדיקה עולה, אך עדיין לאט מדי, וגופים פרטיים התחילו להציע פתרונות משלהם. או כמו שהסנאטור בוב קייסי אמר בסוף השבוע, "כרגע קל יותר להשיג AR 15 (רובע סער – ו"א) מאשר ערכת בדיקה של COVID 19".
מערכת הבריאות לא עומדת מנגד. איגודי רופאים, בכירי ה-CDC ואיגודי אחיות (NNU), כולם כינסו מסיבות עיתונאים וקראו לצעדים חריפים עבור החולים וגם עבור הצוותים הרפואיים בחזית. "אני מודאגת מכך שלא נעשה מספיק כדי לעצור את התפשטות וירוס הקורונה", סיפרה אחות במכתב שהפיץ האיגוד לציבור. "אני יודעת את זה, משום שכרגע אני חולה בהסגר אחרי שטיפלתי בחולה שנמצא חיובי. אני מחכה לאישור מהממשל הפדרלי כדי לאפשר את הבדיקה שלי, לאחר שהרופא שלי ואיש מקצוע מחוזי הורה על הבדיקה... הם אמרו שהם לא יבדקו אותי, כי אם הייתי לובשת את ציוד המגן המומלץ, לא הייתי חולה".
מאז עתר ה-NNU לרשויות הפדראליות לאמץ תקן חירום זמני להגנה על עובדי שירותי הבריאות ועל הציבור, אך בממשל הודו כי הם נתפסו לחלוטין לא מוכנים או מצוידים. "לא שקלנו מצב כזה", אמר ביום חמישי בקונגרס רוברט קאדלק, עוזר מזכיר ההיערכות והתגובה במחלקה לשירותי בריאות, "חשבנו על חיסונים. חשבנו על טיפולים. מעולם לא חשבנו על מסכות כקו ההגנה הראשון והיחיד שלנו לעובדי שירותי הבריאות".
משבר נגישות
אך עוד לפני הבדיקות, עולה שאלת הנגישות. ארה"ב ידועה לשמצה ביוקר שירותי הבריאות שלה, שהוא הגבוה בעולם. עד כדי כך, שלפי מחקר של אוניברסיטת שיקגו מ-2018, 44% מהאמריקאים ויתרו על בדיקה או טיפול רפואי בגלל עלותו, וחלקם אפילו פונים למימון המונים.
במדינה שמערכת הבריאות שלה מופרטת בצורה כה אכזרית, ומהלכים בה יותר מ-27 מיליון איש ללא כל ביטוח בריאות ועוד 100 מיליון איש עם ביטוחים חלקיים, קרב הבלימה הראשון – זיהוי וטיפול ראשוני - כמעט אבוד. לאזרחים רבים (שלא לדבר על הזרים הלא מתועדים) אין גישה למטפל שיעניק להם ייעוץ ראשוני, ישלח אותם למיון או לבידוד או לחילופין ינחה אותם לא להגיע למיון כדי שלא יציפו את המתקנים הרפואיים. "למרבית האמריקאים אין באמת רופא", אמר ראש ה-CDC רוברט רדפילד, בשימוע בקונגרס. "הם נסמכים על המיון לעזרה".
ואיזה מיון? אוסמל מרטינז אזוקי שפיתח תסמינים דמויי שפעת אחרי טיול בסין, פנה לבית חולים בארה"ב מחשש שנדבק בווירוס. כשנמצא שהוא חולה בשפעת, הוא שוחרר, אך לא לפני שקיבל את החשבון - 3,270 דולר. "איך הם יכולים לצפות מאזרחים נורמליים לתרום לחיסול הסיכון האפשרי להתפשטות בין אדם לאדם אם בתי חולים מחכים לגבות מאתנו 3,270 דולר עבור בדיקת דם פשוטה ומשטח אף?" אזוקי סיפר ל"מיאמי הראלד".
"אם היה אי פעם רגע שהוכיח שאנשים צריכים לקבל טיפול רפואי ללא קשר להכנסתם, זה הרגע", צייץ הסנאטור ברני סנדרס ביום חמישי. עבור סנדרס מדובר בסיסמת בחירות משנות השבעים, בארה"ב מדובר בשאלה הבוערת ביותר, שאפילו ערוצים שמרניים כמו פוקס ניוז מהדהדים אותה.
משבר תיאום
העניין הוא כמובן לא רק הנגישות הראשונית. טראמפ אולי קרא לקורונה, בקסנופוביה אופיינית, "הנגיף הזר", האשים את האירופים שלא הצליחו לעצור את המגפה והכריז כי הוא "לא לוקח אחריות" כי מחדל ההיערכות הוא ירושת אובמה. ובכל זאת, הממשל הפדראלי ומערכת הבריאות הציבורית הרזה הם האשמים בחוסר היכולת לתאם בין זרועות המערכת. הם אלה שלא מבצעים פעילות אקטיבית כדי לצמצם את קצב ההתפשטות.
חוסר התיאום הזה הוא שהביא לכך, כי כל מי ששבו ממוקדי התפרצות כמו איטליה, סין או איראן לא תוחקרו ולא נדרשו לבידוד עצמי. סגן הנשיא מייק פנס ומזכיר הבריאות אלכס אזר לא הצליחו בימים האחרונים לנקוב במספר המדויק של האמריקאים שנבדקו, זאת משום שבדיקות רבות נעשות על ידי מעבדות פרטיות וגורמים אחרים שלא מדווחים ל-CDC.
בינתיים, בתי חולים נערכים לגל של נדבקים שיגיעו למפתנם, אבל הם עושים זאת מעמדת נחיתות יחסית לעולם המתועש. בין 1975 ל-2018 צנח מספר מיטות האשפוז ובתי החולים בארה"ב ב -16% וב -12%, בהתאמה. ובמדינה שבה יש 2.8 מיטות אשפוז ל-1,000 איש, פחות מהממוצע העולמי (5.4 מיטות), מדובר במתכון ברור למצוקה. "אנו מודאגים מאוד מכיוון שמספר הבדיקות יגדל באופן דרמטי במהלך השבועות הקרובים, ומעבדות לא יוכלו לפרוס אותן", אמרה האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה בסוף השבוע. האגודה לא טועה, רדפילד הודה בכך בפה מלא: "אין מספיק ציוד, אין מספיק אנשים ואין מספיק קיבולת. האמת היא שהשקענו בחסר בבריאות הציבור".
החשש מהצפת מערכת בריאות רעועה אינה ייחודית לארה"ב, אך זאת, בשילוב העובדה שהמדינה משליכה את האחריות לבריאות הציבור לידיים פרטיות, מייצרים תמריץ כספי להסתרת תסמינים והתפרצות מגפה.
המחוקקים האמריקאים מודעים לנקודת חולשה זו, וחלקם אף דחקו ב-CDC לקחת חלק פעיל באיתור ובזיהוי חולים. כשנשאל רדפילד אם ה-CDC ישקול לפזר נקודות בדיקה ברחבי המדינה, הוא סירב להתחייב, והוכיח כי השליטה הפרטית על בריאות הציבור ניצחה. "אנחנו מנסים לשמור על מערכת היחסים בין הפרטים ונותני שירותי הבריאות שלהם", אמר. נדרש תשאול תקיף במיוחד על ידי קייטי פורטר, חברת קונגרס מקליפורניה, כדי לחלץ מרדפילד הבטחה שה-CDC יכסה את עלות הבדיקה והטיפול לכל אמריקאי שיזדקק לה, הבטחה ממנה נסוג כשיצא מאולם בית הנבחרים.
באותו שימוע סירב מזכיר הבריאות אזר להתחייב לכך, שכאשר יימצא החיסון מחירו יהיה נגיש. "אנחנו לא יכולים לשלוט במחיר", הוא אמר למצלמות בשידור חי.
בשבוע שעבר בישר טראמפ כי חברות הביטוח התחייבו לבטל את "כל התשלומים המשולבים בגין טיפולי נגיף קורונה ולהרחיב את הכיסוי הביטוחי לטיפולים אלה". אלא שבפועל, המבטחים לא התחייבו לכסות את עלות הטיפול בווירוס.
כל זה משאיר את האמריקאים בעמדה של חוסר ודאות, כאשר חלקם אדישים, מכוח ההרגל, וחלקם רואים בהיערכות החירום של ערים וחברות, סימן מבהיל. מצד אחד משאיות הגלידה חולפות כרגיל ברחובות ומושכות את הילדים כמו חלילנים, ומנגד, נוסעת באובר מבקשת מהנהג שיפתח עבורה את הדלת, כי היא לא מוכנה לגעת בידית המזוהמת.