מומחה: "יש רק חצי שנה למנוע אסון אקלימי לאחר הסרת סגרי הקורונה בעולם"

לעולם יש חצי שנה בלבד לשנות כיוון בכל הנוגע למשבר האקלים, ולנקוט במהלכים שימנעו זינוק בפליטות גזי חממה בתקופה שלאחר הסרת סגרי הקורונה בעולם, שעלול לחבל במאמצים למנוע אסון אקלימי – כך מזהיר ד"ר פתיח בירו, ממומחי האנרגיה המובילים בעולם ויו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית (International Energy Agency). "השנה זו ההזדמנות האחרונה שיש לנו למנוע עלייה ברמות הפחמן", הוא אמר לגארדיאן.

בירו אמר את הדברים במקביל לפרסום דו"ח של IEA, שמציע נתיב להתאוששות כלכלית בתקופת הקורונה. לפי הארגון, בחודשים הקרובים מתכננות המדינות השונות בעולם להשקיע במשולב 9 טריליון דולר בתוכניות סיוע והתאוששות כלכלית. חבילות התמריצים שינתנו יעצבו למעשה את פני הכלכלה הגלובלית בשלוש השנים הקרובות לפחות, תקופה שבה פליטות גזי החממה חייבות לצנוח בצורה חדה על מנת לעמוד ביעדים של הסכם פריז להגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות.

ד"ר פתיח בירו, יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית צילום: בלומברג

סוגי התמריצים שינתנו – האם יופנו, למשל, לסיוע לחברות דלקי מאובנים או להשקעה בהקמת תשתיות לאנרגיות מתחדשות – יקבעו במידה משמעותית האם תצליח האנושות לעמוד במשימה החשובה של צמצום הפליטות במחצית עד סוף העשור והגעה לאיזון מוחלט בפליטות פחמן עד 2050. "שלוש השנים הבאות יקבעו את הדרך ל-30 השנים הבאות ומעבר להן", אמר בירו. "אם לא ננקוט בפעולה, נראה זינוק מחודש בפליטות. אם הפליטות יתאוששו, מאוד קשה לראות איך ניתן להוריד אותן בעתיד. לכן אנחנו דורשים ממשלות לפתח חבילות תמריצים להתאוששות בת-קיימא".

הדו"ח של IEA מציג תוכנית עולמית להתאוששות ירוקה, תוך התמקדות ברפורמות בתחומי הפקת וצריכת אנרגיה. מטבע הדברים, אנרגיות רוח ושמש נמצאות בראש סדר העדיפויות, לצד שיפור היעילות האנרגטית של בניינים ובתעשייה ומודרניזציה של רשתות חשמל. המשבר הכלכלי יצר מיליוני מובטלים חדשים, ויצירת משרות חדשות היא חלק מרכזי בתוכנית.

לפי הדו"ח, מיקוד במשרות ירוקות, כמו שיפוץ בניינים על מנת להפוך את צריכת האנרגיה שלהם ליעילה יותר או התקנת פאנלים סולארים ובניית חוות רוח, יספק תמורה כלכלית טובה יותר מהעברת כספים לתחזוק כלכלה עשירה בצריכת פחמן.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

יעדים מרכזיים להשקעות ממשלתיות:

1. האצת הפריסה של מקורות חשמל דלי-פחמן כמו שמש ורוח והרחבה ומודרניזציה של רשתות החשמל.

2. הרחבת השימוש בתחברות נקייה, כמו כלי רכב חשמליים יעילים יותר ורכבות מהירות.

3. ייעול צריכת האנרגיה של בניינים ומכשירים.

4. הגדלת הייעילות של ציוד בתעשיות כמוו ייצור, מזון וטקסטיל.

5. ייצור ושימוש בדלקים בני-קיימא.

6. הגדלת החדשנות בטכנולוגיות קריטיות כמו סוללות, לכידת פחמן וכורים גרעיניים קטנים ומודולריים.

תחזוק המבנה הכלכלי הנוכחי

למרבה הצער, נכון לעתה מרבית הכסף שמיועד להתאוששות כלכלית מופנה לתחזוק המבנה הכלכלי הנוכחי. כך, למשל, 33 מיליארד דולר הופנו לתעשיית התעופה, מבלי להתנות את הסכום ההתחייבות לביצוע רפורמות ירוקות. לפי דיווח של בלומברג, 509 מיליארד דולר מיועדים לתעשיות עשירות בפחמן, מבלי להציב דרישה לצמצום פליטת הפחמן שלהן. רק 12.3 מיליארד דולר מיועדים לתעשיות דלות בפחמן, ו-18.5 מיליארד דולר הופנו לתעשיות עשירות פחמן תחת התחייבות לעמידה ביעדי אקלים.

"בשלב הראשון של גיבוש התמריצים, לממשל היה תירוץ שלא לתעל כסף לתעשיות שמצמצות את פליטת הפחמן, כי הן הגיבו למשבר פתאומי ובלתי-צפוי", אמר בירו לגארדיאן. "תוכנויות ההתאוששות הראשונות כוונו יותר ליצירת חומת אש מסביב לכלכלה. אבל ממשלות עדיין מכוונות להשקעות עתירות פחמן. בסוף מאי, כמות ההשקעה בתחנות כוח פחמיות באסיה הואצה בהשאווה לשנה שעבר. יש כבר סימנים להתאוששות בפליטות".