המגפה דחפה את האיחוד האירופי לחוב משותף ראשון
בתום פסגה מרתונית שנמשכה ארבעה ימים הסכימו מנהיגי האיחוד להקים קרן שיקום בגובה 750 מיליארד יורו. בריסל קיבלה סמכות חסרת תקדים ללוות מאות מיליארדי יורו בשווקים הפיננסיים ולהזרים את הכספים כתמיכה תקציבית למדינות
מנהיגי האיחוד האירופי הגיעו אתמול (ג') לפנות בוקר להסכמות על כינונה של קרן בגובה 750 מיליארד יורו המיועדת לשיקומן של הכלכלות מוכות הקורונה ביבשת, זאת בתום ועידת פסגה שנמשכה ארבעה ימים והעמידה למבחן את יכולתו של הגוש האירופי להתגבר על מחלוקות פוליטיות פנימיות.
הדיונים המרתוניים שהחלו ביום שישי הניבו קרן שיקום שתחובר לתקציב השבע־שנתי של האיחוד האירופי בגובה 1.074 טריליון יורו, הידוע כמסגרת הפעולה הפיננסית הרב־שנתית (MFF).
- יש הסכמה: האיחוד האירופי יקים קרן סיוע בסך 750 מיליארד יורו
- "ההחלטות הכלכליות המשתנות משדרות בהלה - גדל הסיכון לפגיעה בדירוג של ישראל"
- מבוי סתום בשיחות בין ראשי האיחוד האירופי על הקמת קרן שיקום
הפשרה הסופית היא מהדורה מכווצת של חבילת הסיוע שדרשה בחודש מאי נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ממנהיגי האיחוד. רכיב המענקים הבסיסי של חבילת החילוץ הופחת ל־390 מיליארד יורו מ־500 מיליארד יורו שהומלצו במקור על ידי הנציבות וזכו לתמיכת גרמניה וצרפת. עם זאת, עדיין מדובר בהסכם פורץ דרך שיעניק לבריסל סמכות חסרת תקדים ללוות לראשונה מאות מיליארדי יורו בשווקים הפיננסיים ולהעביר את הכספים הללו כתמיכה תקציבית למדינות החברות באיחוד.
כיצד תפעל קרן החילוץ?
במסגרת התוכנית, הקרוייה Next Generation EU, הנציבות האירופית תיקח הלוואות בשווקים הפיננסיים בגובה של עד 750 מיליארד יורו. כ־390 מיליארד יורו מסכום זה יחולקו כמענקים, ושאר הסכום יועבר כהלוואות שמטרתן לתדלק את ההתאוששות של המדינות החברות באיחוד.
הרכיב הבסיסי של המענקים הללו, ששוויו 312.5 מיליארד יורו, הוגדר כקרן ההתאוששות והעמידות של האיחוד האירופי, והוא זה שעמד במוקד הדיונים. המדינות החברות באיחוד יידרשו להכין תוכניות הבראה לאומיות הכוללות התחייבות לבצע רפורמה בכלכלות שלהן, זאת כדי שיהיו זכאיות לנתח שלהן במימון, שיחולק החל בשנת 2021 ועד 2023. יתרת 77.5 מיליארד היורו במענקים ישמשו כתוספות לתוכניות התקציביות הרגילות של האיחוד האירופי.
איך יחולק הכסף הזה?
התקנות הקובעות כיצד יחולק הכסף בין המדינות השונות, כמו גם מנגנוני הפיקוח שמטרתם לוודא כי המדינות יבצעו את הרפורמות שהתחייבו להן, נמנו עם הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בפסגה, זאת לצד גודלה של קרן החילוץ עצמה.
בעקבות התעקשותן של מדינות רבות, מנהיגי האיחוד ביצעו שינויים בטיוטת התוכנית של בריסל, על מנת לבצע חיבור ברור בין סכומי הסיוע שתקבל כל מדינה לנזק הכלכלי שנגרם לה בשל המגפה. זאת במקום להסתמך על נתוני צמיחה ואבטלה מהתקופה שקדמה להתפרצות המשבר.
בעקבות מחלוקת סוערת שהתגלעה בין הולנד ואיטליה, המדינות גם מיסדו מנגנון ממשל שיאפשר למדינה פרטנית להציף התנגדויות, אם היא סבורה כי מדינה אחרת אינה מקיימת
את התחייבויותיה לרפורמה בתמורה לכספים שהיא מקבלת מהנציבות.
המנגנון הזה, שנמנה עם דרישות המפתח שהציב ראש ממשלת הולנד מארק רוטה, יאפשר לכל ממשלה לחסום באופן זמני את העברות הכספים למדינה מסויימת, בדרישה כי מנהיגי האיחוד האירופי יבדקו האם היא אכן מכבדת את התחייבויותיה. בה בעת, תהליך הבדיקה יוגבל לשלושה חודשים והמילה האחרונה תהיה של הנציבות האירופית.
מנהיגים נאבקו גם על כינונו של מנגנון חדש שייאלץ מדינות חברות לציית לערכי הדמוקרטיה הבסיסיים ולעקרונות שלטון החוק של האיחוד האירופי, אם הן רוצות שהכספים ימשיכו לזרום אליהן.
ראש ממשלת הונגריה הא־ליברלי ויקטור אורבן התנגד להצעות הללו, וכתוצאה, מנהיגי האיחוד העבירו באופן חלקי את האחריות בחזרה אל הנציבות, שתהיה מופקדת מעתה על גיבוש מנגנוני בקרה תקציביים חדשים, זאת ברקע ההסכמה כי רוב של ממשלות יכול לחסום העברת תשלומים למדינה, מסיבות של הפרת שלטון החוק.
מה טיב הקשר של הקרן המיוחדת עם תקציב האיחוד האירופי?
חבילת הסיוע עמדה למשא ומתן במהלך הפסגה, זאת לצד הדיונים על התקציב השבע־שנתי הבא של האיחוד (MFF), שגובהו 1.074 טריליון יורו ויהיה בתוקף עד 2027. בין הרכיבים השנויים ביותר במחלוקת היתה סוגיית ההחזרים שנדרשו על ידי גרמניה והמדינות המוגדרות "ארבע החסכניות" (הולנד, אוסטריה, שבדיה ודנמרק), שאותן הן מבקשות לקבל על ההפרשות הרגילות שלהן לתקציב של האיחוד.
בפועל, המנהיגים הגיעו להסכמות לגבי ההפרשות של המדינות השונות לתקציב האיחוד האירופי בשנים הבאות, ובמקביל גם העניקו לבריסל סמכויות חדשות ליטול הלוואות בשוקי ההון כדי להיאבק בנזקי המשבר.
בעוד רוב ההלוואות יושקעו בקרן ההתאוששות, שאר הכסף יועבר דרך התוכניות התקציביות הרגילות של האיחוד, כאשר המזומנים שהנציבות לקחה כהלוואה יתווספו לתוכניות קיימות, בהן תוכנית המחקר המדעית הורייזון, כמו גם פיתוח אזורים כפריים והקרן הירוקה Just Transition. עם זאת, רכיב המענקים של התוספות הללו קוצץ משמעותית לעומת ההצעות המקוריות של הנציבות.
כיצד יוחזרו ההלוואות?
בכוונת הנציבות לגבש עקומת תשואה עבור הנפקות חוב, כאשר החבויות ייפרעו עד סוף 2058. התוכנית צפויה להכביד על תקציבי האיחוד האירופי העתידיים, בהנחה שהמדינות לא יזדרזו להגדיל את ההפרשות שלהן לקופת האיחוד האירופי.
כוונת בריסל היתה כי המדינות החברות יעבירו אליה את הכנסותיהן מהיטלים סביבתיים חדשים פוטנציאליים ומיסוי דיגיטלי — על מנת לסייע במימון החוב. אך ההסכם שהושג אתמול טומן בחובו רק תקווה מועטה בתחום זה, והמנהיגים הסכימו להתחייב לכל היותר להיטל חדש על אשפת פלסטיק. כתוצאה, עלויות שירות החובות עשויות להכביד על המסגרת הפיננסית הרב־שנתית בסבבי התקציב הבאים.
מה יקרה עכשיו?
ההסכם שהושג אתמול הוא לא סוף הסיפור. על מנת ללוות את המימון הנוסף, הנציבות ביקשה להגדיל את הפער בין ההוצאות בפועל לסכום המקסימלי שהאיחוד האירופי יכול לגייס מהמדינות החברות. לשם כך יהיה צורך באישור הפרלמנטים הלאומיים באיחוד האירופי, תהליך הצפוי להיגרר אל תוך 2021.
בנוסף, הפרלמנט האירופי ישחק תפקיד מפתח בשלב של עיגון התוכניות בחוקים. חברי הפרלמנט יצטרכו לאשרר את התקציב של האיחוד האירופי, כאשר כאן מילתם היא האחרונה. בכוונת הפרלמנט האירופי למנף את הזכות הזו כדי לדאוג למימושו של החיבור הישיר בין הזרמת הכספים של האיחוד האירופי לכיבוד שלטון החוק.