לאורך זמן, חברות לא יוותרו על מנוף הלחץ של התרומות

אם יש דבר שפוליטיקאים אמריקאים אוהבים, זה תרומות. ואם יש משהו שחברות אמריקאיות אוהבות, זה לתרום להם. כמעט מראשית ימיה של ארה"ב, וביתר שאת החל מהמאה ה־20, תרומות לפוליטיקאים שימנו את גלגלי הפוליטיקה וסייעו לקבלת החלטות בקונגרס, או יותר נכון לשיבוש החלטות.

ההתנגדות ארוכת השנים וחוצת המפלגות להטלת מגבלות משמעותיות על נשק, הקושי לפעול נגד חברות הטבק, אפילו חסמים היסטוריים נגד רגולציה על עופרת בצבע או בדלק - כולם תוצאה של תרומות, ישירות ועקיפות, מגורמים בעלי עניין לפוליטיקאים.

ניסיון הירואי של מחוקקים דמוקרטים ורפובליקנים, בהם גם הסנאטור ג'ון מקיין, להגביל משמעותית תרומות של תאגידים לפוליטיקאים, זכה להצלחה עם אישורו של חוק בנושא ב־2002, אך בסופו של דבר כשל בפסיקה שנויה במחלוקת של בית המשפט העליון מ־2010. בית המשפט קבע שתרומות כספיות הן סוג של חופש ביטוי, ושבכל הנוגע לחופש הביטוי, תאגידים הם בני אדם, ולכן החוק המדובר מנוגד לתיקון הראשון לחוקה.

פסילת החוק פתחה את הדלת בפני תרומות בלתי־מוגבלות כמעט לפוליטיקאים ולמטרות פוליטיות, והביאה להקמתן של ה־Super PACs - קרנות פוליטיות מתוקצבות במאות מיליוני דולרים ששינו את הקמפיינים הפוליטיים בארה"ב, מהרמה הפדרלית ועד לרמה המקומית.

ענקיות הטכנולוגיה, שבמקביל להחלטת ביהמ"ש העליון גילו את וושינגטון והחלו להפעיל מאמצי לובינג כדי לקדם את האינטרסים שלהן, מיהרו גם הן לקפוץ על העגלה. מרבית התרומות זורמות למועמדים דמוקרטים (ב־2020, למשל, ענקיות הטכנולוגיה תרמו עשרות מיליוני דולרים לביידן ולסופר פאקס דמוקרטיות), אך גם מועמדים רפובליקנים נהנו מלא מעט תרומות.

אבל עכשיו, אחרי הפריצה של תומכי הנשיא טראמפ לקפיטול, מבצעות חברות הטכנולוגיה אחורה פנה ומודיעות בזו אחר זה על הפסקת התרומות, לפחות לעת עתה.

"בעקבות האלימות הנוראית ב־DC אנחנו משהים את כל תרומות ה־PAC שלנו לרבעון הנוכחי לפחות, בשעה שאנחנו בוחנים את המדיניות שלנו", הודיעה פייסבוק, שתרמה 6 מיליון דולר לקמפיין של ג'ו ביידן, אך העבירה במחזור הבחירות האחרון גם 216 אלף דולר למפלגה הרפובליקנית. גוגל, שבעבר תרמה לקמפיין של הסנאטור טד קרוז, מחסידי טראמפ הבולטים, שגם אחרי ניסיון ההפיכה הכושל התנגד לאשרור ניצחון ביידן בסנאט, הודיעה: "הקפאנו את כל התרומות הפוליטיות שלנו בשעה שאנחנו בוחנים ומעריכים מחדש את המדיניות בעקבות האירועים המטרידים מהשבוע שעבר". בשנה החולפת היא העבירה גם 21 מיליון דולר לקמפיין ביידן.

הסנאטור הרפובליקני טד קרוז. תרומות מאמזון צילום: רויטרס

מיקרוסופט הודיעה כבר ביום שישי כי תעריך את השלכות האירועים לפני שתעביר תרומות נוספות ל־PAC שלה. "ה־PAC נוהגת להשהות את קבלת התרומות ברבעון הראשון של קונגרס חדש, אבל השנה יידרשו צעדים נוספים כדי לשקול את האירועים האחרונים ולהתייעץ עם עובדים", נמסר. בדומה לגוגל, מיקרוסופט תרמה בעבר לקרוז וכן לעמיתו ג'וש האולי, שגם הוא התנגד לאשרור ניצחון ביידן (שלו תרמה 17 מיליון דולר).

Airbnb נקטה צעד מתון יותר והודיעה רק כי "לא תתמוך במי שהצביעו נגד אשרור תוצאות הבחירות", החלטה קצת חלולה, מכיוון שבמחזורי הבחירות האחרונים היא לא תרמה ישירות לשום פוליטיקאי. גם אמזון הסתפקה בעצירת תרומות לפוליטיקאים שהתנגדו לאשרור. "בכוונתנו לדון בחששות שלנו עם חברי הקונגרס שבהם תמכנו בעבר, ונמשיך להעריך את התגובות שלהם בבחינת תרומות עתידיות", מסרה. בעבר תרמה אמזון לקרוז ולמחוקקים אחרים שהתנגדו לאשרור.

למתן תרומות או מניעתן יכולה להיות השפעה משמעותית על החלטות המחוקקים והצעות חוק שבהן הם תומכים או מתנגדים. לכן, אין זה סביר שהמורטוריום המלא או החלקי שהטילו חברות על תרומות לפוליטיקאים יאריך ימים. מדובר במנוף לחץ יעיל מדי מכדי לוותר עליו בכזו קלות. מאידך, התרומות של חברות טכנולוגיה לרפובליקנים זניחות יחסית, ולכן ההחלטה של אמזון ו־Airbnb או אחרות תהיה בעלת השפעה שולית על מהלכיהם העתידיים.

התגובה כאן היא בעיקר רפלקסיבית ויותר תדמיתית. ענקיות טכנולוגיה, ובראשן מפעילות פלטפורמות חברתיות כמו גוגל ופייסבוק, סופגות ביקורת קשה על חלקן ביצירת האקלים החברתי שאיפשר את התפרצות המהומות. הן צריכות להראות שהן עושות משהו, והפסקת התרומות היא חלק מתגובתן. זאת לצד מהלכים כמו חסימת טראמפ ותכנים רלבנטיים בפלטפורמה שלהן. מדובר במהלך יחצני בעיקר, שנועד לצייר אותן כמי שפועלות לשינוי המצב, ושגם ככה לא עולה להן הרבה. זאת בהתחשב בכך שמערכת הבחירות אך הסתיימה, ויחלפו חודשים ארוכים בטרם המערכת הבאה תתחיל להתחמם.

אחרי שהכל יירגע, אפשר להיות בטוחים שבשקט בשקט הן יחזרו לתרום, והרבה, לדמוקרטים ולרפובליקנים כאחד, גם אם יהיו קצת יותר בררניות במי מקבל את הכסף שלהן.