פליטת האח הגדול לוקחת את אקו ווייב להנפקה בשבדיה

חברת אקו ווייב פאואר (EWP) הישראלית בדרך להנפקה בבורסת First North, השלוחה השבדית של נאסד"ק, לפי שווי של 70-50 מיליון דולר. על פי פרסומים בעיתונות השבדית, אשר אושרו על ידי מנכ"לית החברה

 אקו ווייב, שעוסקת בהפקת אנרגיה מתחדשת מגלי ים, תנסה לגייס 20-12 מיליון דולר. תשקיף ההנפקה טרם התפרסם ונמצא בתהליכי אישור ברשות ניירות הערך השבדית. מדובר בחברה הישראלית הראשונה אי־פעם שתונפק בשבדיה.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2011, עומדות מספר דמויות מעניינות ובראשן ברוורמן, אחת משני המייסדים, שמשמשת גם כמנכ"לית. המייסד השותף, שמכהן כיו"ר, הוא איש הנדל"ן דיוויד לב שמתגורר בפנמה. ברוורמן (33), השתתפה בעונה הראשונה של תוכנית הריאליטי "האח הגדול" בישראל, כאשר היתה בת 21. כשהיתה בת 24 בלבד, הקימה את אקו ווייב. מאז היא התפרסמה באכסניות רציניות יותר, בהן רשימת "100 הנשים שמשנות את העולם" של המגזין wired ורשימת "גיבורי המחר" של CNN. ברוורמן, שנולדה באוקראינה שבועות אחדים לפני פיצוץ הכור הגרעיני בצ'רנוביל ב־1986, נוהגת לציין כי קשיי הנשימה שמהם סבלה כתינוקת, כתוצאה מהזיהום באזור, הם שהובילו אותה לתחום האנרגיה החלופית.

ברוורמן אמרה ל"כלכליסט" כי החברה החליטה להנפיק דווקא בשבדיה, משום שמדובר במדינה שכבר היום יותר ממחצית האנרגיה שלה מגיעה ממקורות חלופיים, והמשקיעים בה יותר פתוחים לחברות בתחום. כך לדבריה, כבר היום נסחרת בנאסד"ק השבדי חברת Minesto לפי שווי של 150 מיליון דולר, זאת, אף שהיא נמצאת בשלבים מתקדמים פחות מאקו ווייב. לפי ברוורמן, אנרגיה מגלים מאפשרת נצילות גבוהה יותר בהשוואה לרוח או שמש, משום שמצבים שבהם ים או אוקיינוס הם נטולי גלים לחלוטין נדירים מאוד. זאת, בעוד שאנרגיית שמש למשל, לא ניתנת להפקה בלילות.

EWP בונה תחנות כוח שמייצרות אנרגיה נקיה מגלי ים בתהליך שמזכיר מעט את תהליך ההתפלה. הפתרון מבוסס על התקנת מצוף מיוחד ובוכנה שמתחברים למזח או לשובר גלים ולמצברים שמוצבים על החוף. המצברים, שמחוברים לרשת החשמל, ממירים את לחשמל את האנרגיה שמתקבלת מתנועות המצופים שמניעים את הבוכנות. ל־EWP יש כבר תחנת כוח קטנה אחת בגיברלטר, שמייצרת 100 קוט"ש אנרגיה, והחברה כבר חתמה על הסכם עם ממשלת גיברלטר להקמת תחנה שתפיק 5 מגה־ואט, ואם תצליח במשימה תספק 15% מכלל האנרגיה של המדינה. באחרונה גם קיבלה אקו ווייב מימון מהמדען הראשי במשרד האנרגיה הישראלי והקימה תחנה ניסיונית בנמל יפו.

אינה ברוורמן

 

החברה מוכרת את הציוד וגם מתפעלת אותו

ל־EWP יש הכנסות ראשוניות, אך לדברי ברוורמן היא זקוקה למימון משמעותי כדי להקים את התחנות הבאות. על פי המודל העסקי של החברה, היא לא רק מוכרת את הציוד לתחנות, אלא גם מתפעלת אותן לאורך השנים. לדברי ברוורמן, מכיוון שרוב העבודה היא מול ממשלות, כתוצאה מהצורך להתחבר לרשת החשמל, כחברה ציבורית יהיה לה קל יותר להתנהל. מטרה נוספת של ההנפקה היא קבלת מימון בנקאי בהמשך כדי שבעלי המניות הקיימים לא יצטרכו להידלל בביצוע כל פרויקט.

אקו ווייב מעסיקה כיום 20 עובדים בתל אביב, והיא השלימה עד כה שני סבבי גיוס. הראשון היה ב־2014 מקרן פירבלי ונצ'רס, מעין פמילי אופיס של משפחה קנדית, אז גייסה החברה 2 מיליון דולר לפי שווי של 11 מיליון דולר. הסבב השני, שבו גייסה 3 מיליון דולר מקרן השקעות אמריקאית – לפי שווי של 40 מיליון דולר – הושלם ב־2017. ברוורמן ולב יחזיקו כל אחד ב־30% ממניות EWP לאחר ההנפקה.

מצוף של אקו ווייב צילום: אקו ווייב פאוור

החברה הישראלית היא לא הראשונה בתחום שכבר שנים נחשב למבטיח, אך בפועל לא מצליח לתפוס דריסת רגל משמעותית לעומת אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח. הסיבות העיקריות לכך הן אמינות נמוכה וחוסר יציבות לצד עלויות גבוהות - המתקנים תלויים בגובה הגלים (שחייבים להיות מעל 60 ס"מ, אך במקביל לא גבוהים מדי), אך ככל שהם מותקנים במים עמוקים יותר כך הם נוטים להיפגע ולא לייצר אנרגיה באופן רציף.

כמה חברות בעולם ניסו להקים אסדות במרחק של 5-4 ק"מ מהחוף לאגירת אנרגיית גלים שתועבר אל החוף ותתחבר לרשת החשמל הקיימת. אלא שעלויות ההתקנה היו גבוהות והגיעו ל־150 מיליון דולר ויותר, בעוד שחברות הביטוח סירבו לבטח את המתקנים בעקבות תקלות תדירות כתוצאה מגלים גבוהים מדי, שיכולים להגיע גם ל־20 מטר. לדברי ברוורמן, עלות הקמת התחנה של EWP בגיברלטר הסתכמה ב־450 אלף דולר בלבד.