פלוג: "לא אהבתי פוליטיקאים שרק עניין אותם מה יכתבו מחר בעיתון"

ד"ר קרנית פלוג נגידת בנק ישראל לא מתכוונת להעמיד את עצמה לקדנציה נוספת, כך עולה מדבריה בשיחה שקיימה עם סגן עורכת "כלכליסט" גולן פרידנפלד בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט": "אין סיכוי, אמרתי וכתבתי שאני לא מתכוונת להעמיד את עצמי כמועמדת לקדנציה נוספת. מי שמכיר אותי יודע שכשאני אומרת וכותבת אני גם מתכוונת לזה".

פלוג התייחסה להיעדר מועמדות נשית: "אני כמובן לא אכנס לשמות, לא נכנסתי וגם לא אעשה את זה כאן. כשמסתכלים על המערכת הפיננסית יש הרבה נשים בכירות גם במערכת וגם כרגולטוריות. פרצנו את תקרת הזכוכית. אני חושבת שצריכים וצריכות להיבחן המועמדים הראויים.מה שחשוב זה שיהיה את הרקע המקצועי המעמיק והמתאים, שיהיו היכולות גם לעמוד בלחצים, עמוד שדרה כמו שצריך וגם יכולת ניהול.אני חושבת שיש הרבה נשים מוכשרות ושהיו יכולות להיות מתאימות. אני לא בוחרת את המחליף שלי".

ד"ר קרנית פלוג בשיחה עם גולן פרידנפלד צילום: עמית שעל

בהמשך נשאלה פלוג מספר שאלות מצד פרידנפלד.

הפוליטיקאים לא ממלכתיים כמוך ולא נזהרים בכבוד הרגולטורים. לא מקשיבים לך.

"אני עומדת בראש ארגון שחרת על דגלו להיות ממלכתי. אני חושבת שחשוב שאני כמי שמתווה את הדרך אהיה נאמנה לזה. אתם העיתונאים יודעים לתרגם את הדברים שאנחנו אומרים בצורה מאופקת וזהירה גם לפאנצ'ים,לכותרות וגם מתאימים את הפונט, אתם יודעים לתרגם אותנו לציבור. אני חושבת שבאופן כללי השיח בישראל בשנים האחרונות הפך להיות יותר מידי מתלהם, אולי לפעמים אלים. ואני חושבת שמי שמתנגד לסגנון הזה צריך לשמור על הדרך ואולי גם להוות דוגמא בעניין הזה. אני מרגישה שגישתי הממלכתית היא הנכונה. אני חושבת שזה לא הפך את המלצות המדיניות שלי ושל בנק ישראל לפחות אפקטיביות. אני חושבת שיש לא מעט נושאים שבהם בסופו של דבר קיבלו את עמדתנו. למשל, היו הרבה הצהרות על הפחתת מיסים בגלל הגבייה המוגברת ב-2017, וזה לא קרה. כי אני חושבת שבסוף השכל הישר גבר וההיגיון להוריד מיסים בגלל בוננזה זמנית לא היה במקום ולכן אני חושבת שההמלצההתקבלה. אני מעריכה שלעמדה המאוד עקבית ומקצועית שלנו היה משקל בכך שהגרעון התקציבי לא עבר את רף שלושת האחוזים. גם בנושאים מיקרו כלכליים יש עבודה של הדרגים המקצועיים בבנק ישראל מול הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה ובמיוחד במשרד האוצר,שמשפיעה בשלל תחומים של תשתיות, סיעוד ותחבורה ציבורית.דוגמא בולטת נוספת היא מס הכנסה שלילי שאנחנו התומכים הגדולים שלו ואני מאוד שמחה שזה יושם. אנחנו משפיעים למרות הסגנון המאופק".

האם האמונה הבסיסית של כלכלנים של יותר גביית מיסים ואמונה שהמדינה תחלק אותם נכון קיימת עדיין?

" המנגנון של אם תשלם יותר - תקבל יותר, זה מנגנון אוניברסלי. ואכן, כשאנחנו בודקים את איכות השירותים אצלנו אז היא בגדול תואמת את מה שאנחנו מוציאים על השירותים האזרחיים.אז חוק הטבע הזה מתקיים גם אצלנו אבל כמובן שצריך להוציא את הכסף בצורה מושכלת ובצורה יעילה. אם אנחנו מסתכלים למשל על מערכת הבריאות, אז מערכת הבריאות מורעבת כבר הרבה מאוד זמן. היא הייתה מערכת מפוארת, אני חושבת שהיא עדיין מערכת בריאות טובה אבל היא נמצאת בגירעונות שצצים כל פעם במקום אחר .אני חושבת שאיכות השירותים מתדרדרת. כשמסתכלים קדימה לאורך זמן על גידול האוכלוסיה והזדקנותה, אני בהחלט מודאגת. אני חושבת שהמחסור בהחלט ניכר. חוויתי זאת עם אימי כשהאכלתי את השכנה שלה לחדר. אם אין כוח עזר מהמשפחה, החולים לא יאכלו. אפשר לקרוא לזה יעילות, אני לא חושבת שברמה המשקית מדובר ביעילות, זה פשוט הרעבה של המערכת וזה בעייתי מאוד. אותו דבר גם בחינוך. בדקנו את הנושא מחקרית. התוצאות של מערכת החינוך כפי שמשתקפות במבחנים הסטנדרטים , פחות או יותר תואמות את ההוצאה. חשוב מאוד שאם מגדילים את ההוצאה זה יעשה בצורה יעילה, אני לא מכירה דרך אחרת מאשר לשלם יותר ולקבל איכות שירותים טובה יותר, תשתיות יותר טובות. למרות שרמת התשתיות אצלנו נמוכה באופן משמעותי מזו שבמרבית המדינות המפותחות, גם ההשקעה נמוכה מזו שבמרבית המדינות המפותחות. אז זה לא ממש מפתיע שאנחנו לא סוגרים את הפער ושהפער אפילו מתרחב. בציבור יש חוסר רצון להגדיל מיסים, זה טבעי, וישנו חשש שהכסף ילך ל"מקום אחר". זה פוגע בסולידריות החברתית. העובדה שהפכנו לחברה משוסעת, עם הרבה פחות סולידריות חברתית מביאה לכך שאנשים לא רוצים לשלם יותר מתוך חשש שאת השירותים יקבלו אחרים.

מדברים על ריבית שהתקבעה נמוך. שאלה פילוסופית, האם הריבית תשוב לרמתה בעבר של 3% או נישאר בריבית נמוכה שנים.

"בכל העולם, גם בבנקים מרכזיים וגם באקדמיה מצביעים שלאורך זמן הייתה ירידה בריבית הטבעית הריאלית. גם אם היינו בשיא מחזור העסקים שיעורי הריבית היו נמוכים יותר מבעברבגלל כל מיני סיבות ארוכות טווח שקשורות להזדקנות האוכלוסיה, החלק של האוכלוסיה בגיל העבודה קטן יותרולכן חוסכים יותר ומשקיעים פחות, וזה משפיע על הריבית בטווח הארוך של הבנקים המרכזיים גם כשנהיה בשיא מחזור העסקים. לגבי הריבית פה גם כשתתחיל לעלות זה יהיה לאט והדרגתי. אין סכנת התחממות יתר".

יש סימני אינפלציה. יש סימנים או חשש להאטה?

"יש תנודתיות ניכרת בנתונים, העובדה שהיה לנו רבעון עם נתון נמוך יחסית , אינה מבחינתי סימן להאטה, כשאנחנו מנכים מזה את מה שמאוד משפיע על הנתונים , כמוייבוא הרכב שהמס עליו נחשב כחלק מהתוצר, אז אנחנו באותו סביבה של צמיחה בניכוי הדבר הזה של משהו כמו 3.5-4%, צמיחה סבירה. ושוק העבודה ממשיך להיות הדוק, אנחנו רואים גידול בתעסוקה, אבטלה ברמה נמוכה, תוך תנודתיות. עוד סימן לעובדה ששוק העבודה הדוק זה העובדה השכר עולה בכל הרמות ולא רק בשכר של עובדי ההייטק אלא בכל קבוצות האוכלוסיה אנחנו רואים עלייה מתמשכת בשכר.

יש לאחרונה פרשיות במערכת הבנקאות מול ארה"ב של העלמות מס. כמה זה חמור. מי שהיה בדרג ניהולי צריך לשאת אחריות אישית?

"קודם כל הקנסות מוטלים בגין התנהלות בעייתית של חלק מהבנקים בעבר,שבחלק מהמקרים אפשרו לאנשים להעלים מס. יחד עם החמרה ניכרת בגישה של הרשויות האמריקאיות לסוגיות האלה. הסטנדרטים של ההתנהלות בכל מה שקשור להלבנת הון והעלמת מס השתנו באופן מאוד קיצוני, הבנקים עכשיו מתנהלים בצורה מאוד נקייה בעניין הזה וזהירה, והם הפיקו לקחים, וגם הפיקוח הפיק לקחים. אני חושבת שהנושא הזה השתנה מהקצה לקצה, עד כדי כך שיש לקוחות שמתלוננים על כך שלא יכולים לבצע פעולות שעל פניו נראה שהפעולות לגיטימיות. בנושא המנהלים העניין מצוי בעיצומה של חקירה ואני כמובן לא אתייחס לזה. חלק מהבנקים בעבר אישרו ואף סייעו ללקוחות להעלים מס. הסטנדרטים ביחס להלבנת הון השתנו בצורה קיצונית והיום הבנקים מתנהלים באופן נקי וזהיר והפיקו לקחים, גם הפיקוח. הנושא השתנה מקצה לקצה עד כדיקבלת תלונות של לקוחות שלא יכולים לבצע פעולות לגיטימיות. בעניין המנהלים הנושא בחקירה ולכן לא אתייחס".

ספרי על שגיאה שעשית

"לגבי המדיניות, קיבלתי מאות החלטות מדיניות, אני שלמה עם המדיניות שבה נקטתי ואני חושבת שלא היו בה שגיאות ושהיא שירתה היטב את המשק. בחרתי להעביר ביקורת בצורה מאופקת ולפעמים שקטה, ואני חושבת שזו בחירה ערכית, אני לא רואה בכך שגיאה, לא יודעת לגבי רמת האפקטיביות. אני חושבת שהייתה שגיאה טקטית בהתנהלות סביב רפורמות מסוימות שבהן היו לנו ויכוחים מרים, התפשרנו על מה שחשבנו שנכון להתפשר, וכל פשרה, עם חלק מהאנשים, הייתה רק נקודת המוצא לניסיון להגיע לפשרה אחרת. אני חושבת שטקטית היה אפשר להתנהל אחרת. למרות שבאופן כללי אני שלמה עם הרפורמה.

מה שלא אהבת בהתנהלות?

"לא אהבתי את ההתנהלות של חלק מהפוליטיקאים שרוממו את טובת הציבור מגרונם ורק עניין אותם מה יכתבו מחר בעיתון. פעלתי לשגשוג של כלכלת ישראל למען כל אזרחיה והייתי נאמנה לדרכי".