ועידת התעשייה
אמנון אברמוביץ': "נתניהו הוא ודאי לא הפתרון, אבל הוא גם לא הבעיה"
פרשן חברת החדשות שוחח עם עמיתו, העיתונאי עמית סגל, בוועידת התעשייה של כלכליסט. סגל: "ביום שאחרי נתניהו, בהתמודדות בין גדעון סער לישראל כץ, איזה יתרון יש להם כמנהיגי הליכוד מול גנץ, אשכנזי או אייזנקוט?"
"ב-30 השנים האחרונות הימין הפסיד את השלטון שלוש פעמים, כל פעם כאשר התקיימו שלושה מתוך ארבעה תנאים: הראשון - צריך להתמודד גנרל, כמו רבין או אריאל שרון - וזה מתקיים הפעם; השני, באופן אבסורדי, הוא שנושא הבחירות לא צריך להיות ביטחון. הימין נהנה מיתרון מובהק שם, ולכן צריך לדבר על נושא אחר כמו גזרות נתניהו או 'מושחתים נמאסתם'. על זה הקרב הגדול עכשיו; השלישי הוא אחוז החסימה: לימין היו יותר קולות בקלפי ב-1992, אך פחות מנדטים. השאלה היא מי לא יעבור את אחוז החסימה; התנאי הרביעי הוא שיעור ההצבעה". כך אמר היום (ג') בוועידת התעשייה של כלכליסט העיתונאי עמית סגל, בשיחה שקיים עם עמיתו אמנון אברמוביץ'. האחרון התקבל במחיאות כפיים סוערות עם עלייתו לבמה.
- להיפרד מהביביזם – ישראל זקוקה להחלמה לאומית
- "אם הממשלה לא תתן למשרד החקלאות תקציב ראוי - אני אעשה את השינוי"
- מנכ"ל סולל בונה: "מטה שירכז את הפרויקטים הגדולים בתשתיות יחסוך למדינה מיליארדים"
אמנון אברמוביץ' ועמית סגל צילום: עמית שעל
אברמוביץ' אמר: "אני תמיד שואל את עמית, ממה אתה כל כך מפחד בממשלת מרכז שמאל? והוא עונה - אני לא רוצה שיורידו לי את עופרה. אז אני אומר לו תנוח דעתך, לא בני גנץ, אפילו לא אבי גבאי, אפילו לא תמר זנדברג, אפילו לא אחמד טיבי יעשו את זה. אולי בל"ד, אבל הם יורידו גם את תל אביב, אז נשאר יחד. בבחירות הללו זו לא הסוגייה. יש רק שאלה אחת: כן ביבי או לא ביבי. אני לא נמנה על אוהדיו, הוא ודאי לא הפתרון אבל הוא גם לא הבעיה. יש לנו מחשבה שאם נחליף את הקצה בשרשרת הבעיות יפתרו".
לפי אברמוביץ', "נתניהו כשלעצמו לדעתי מגיע לקץ דרכו, לא בגלל הצלחה או כישלון פוליטי אלא מסיבות משפטיות. יש פה כתב חשדות לא פשוט שלדעתי יגיע לכתב אישום, יש עוד חקירה מורכבת בדרך. אנחנו נמצאים בעידן פוסט ביבי, וחבל שהבחירות ב-9 באפריל לא נערכות על נושא כלשהו למעט על סוגיה פרסונלית. במדינת ישראל של פברואר 2019 הודיעו לציבור לא להגיע לבתי חולים כי אין מקום, וגם לא לרכבת. על זה מתקיים בחירות. ישנה סוגית הגדר, אחד הנושאים שנתניהו מתגאה בהם - הקמתי גדר ומנעתי את הצפת מדינת ישראל במאות אלפי או מיליוני מסתננים. הוא לא מספר שכשנכנס לתפקידו הייתה תוכנית מוגמרת, והוא התעכב שנתיים. אולמרט ואנשיו הכינו תוכנית מלאה. בשנתיים הללו מעל ל-32 אלף מסתנני עבודה או פליטים, תלוי את מי שואלים, שגודשים היום את תל אביב יפו בעיקר, נכנסו לארץ".
העיתונאי עמית סגל צילום: עמית שעל
סגל סיפר כי "דווקא בשנות ה-90 אמרו משהו הפוך על נתניהו - הוא לא מעורר שום רגש, הכל מהונדס, כמו שאמר אורבך - הוא מלאכותי באופן טבעי. היום הוא הפך להיות הכוסברה הלאומית: או שאתה אוהב או שאתה שונא. אין שום נימוק רציונלי כמו ערך תזונתי אם לאהוב או לא לאהוב אותה. נתניהו הוא לא רודן שהונחת עלינו, הוא נבחר בדרך דמוקרטית. תוריד אותו תקבל את סער, כץ או ארדן. אם יש דבר אחד שאוהביו ושונאיו מתלכדים סביבו, פתטים או מכובדים באותה מידה, זה שאחריו שום דבר לא יהיה כמו שהיה בפוליטיקה. אנחנו נאבקים עליו כל כך קשה כי יום אחריו המערכת הפוליטית לא תשוב להיות מה שהייתה. מי קבע שהליכוד יהיה בשלטון? מי קבע שהליכוד תהיה המפלגה הכי גדולה? אנחנו מכירים מפלגה שהליכתם של שני מנהיגיה - רבין שנרצח ופרס, הובילה למפלתה".
לדברי סגל, "כל מי שהולך לכינוסים של הליכוד שם לב שזו מפלגה מאוד מתבגרת. קבוצת גיל של 50-60. עד היום היום ארבעת ראשי הליכוד הפכו להיות ראשי ממשלה. ביום שאחרי נתניהו, בהתמודדות בין גדעון סער לישראל כץ, איזה יתרון יש להם כמנהיגי הליכוד מול גנץ, אשכנזי או אייזנקוט? אני חושב שזו הסיבה לכך שכולנו אובססיביים, ולכן אנשים בימין מוכנים להצביע לנתניהו גם אם יש להם הסתייגויות.
"לפני חצי שנה פרסמתי שיש סעיף נסתר בחוק החסינות שמאפשר לראש הממשלה לקבל חסינות", סיפר סגל. "כל המערכת הפוליטית חשבה שנתניהו היה המקור שלי. אבל מיד אחרי השידור קיבלתי טלפון, ביקשו לחבר לי את ראש הממשלה, שבדיוק היה בדרך למסוק שייקח אותו לרמת הגולן. 'לא הכרתי את זה', הוא אמר. 'מי המקור שלך?' אני כמובן לא אגלה מי המקור. אבל אמרתי לו בקווים כלליים - זה מישהו שחפץ בייקרך. אז הוא השיב בקול רם - טוב, אז זה לא אף אחד מבכירי הליכוד".
אמנון אברמוביץ' צילום: עמית שעל
אברמוביץ' הדגיש: "אני, ואני יכול להעיד על עמיתיי שמכונים 'מרכז שמאל' בתקשורת, לא מזלזל בנתניהו ובוודאי שלא שונא אותו. אני חושב שהוא אדם מאוד אינטליגנטי, ככל שמדובר בתפיסה מהירה, יכולת ניתוח וכו'. הוא אדם משכיל באמת. אני אפילו נעלב כישראלי כשמשווים אותו לדונלד טראמפ". אולם לדבריו, "הבעיה היא שמה שקובע בסוף זה האופי ולא הכישורים, תכונות האופי ולא היכולות. לכן אף פעם אל תשימו את האשם על אשתו השלישית, ולא על בנו.
"אני לא מקבל את הקביעה שהוא בלתי מנוצח. ב-1999 אהוד ברק גבר עליו ב-12%, ב-2006 אולמרט הוריד אותו ל-12 מנדטים. נכון שהוא ישב במרצדס שלידו יש את הנהג אריק שרון. אם כל אחד מכם היה צריך ללהק ראש ממשלה לסדרה או סרט היה בוחר בנתניהו, לא בגבאי ולא בשלי יחימוביץ. לכן הוא ממשיך עשר שנים".
סגל חלק על דבריו של אברמוביץ' ואמר: "נתניהו הוא המנהיג הראשון של העולם המערבי שהיה מנהיג של שני מדיומים - דור הטלוויזיה ודור הפייסבוק. זה אדם שאין לו מחשב, איראן לא יכולה לפרוץ לפלאפון כי אין לו כזה. הסיבה היא שהרשתות החברתיות הן לא רק טכנולוגיה, הן מהות. והמהות של נתניהו זה הקרב מול האליטות, התקשורת, הדיפ סטייט. תכלית ניצחונו הפוליטית זה להעיף עפיפונים מעל החומה הזו שקוראים לה תקשורת. זה לא רק הצגה שלו".
סגל הוסיף כי "ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שקו פרשת המים שלה איננו כסף. בכל העולם זה רוחב הכיס, אצלנו זה אורך הארץ. זו השכונה שאנחנו חיים בה. אנחנו חיים על קו הקץ כמו שכתב אלתרמן, החשש שלא נהיה פה לא קיים אצל האמריקאים, הבריטים או הבלגים. לפיכך כל מי שמצפה שהבחירות תהיינה על כלכלה, בתי חולים, רכבות - זה לא קשור לביבי. גם אם נספר לעצמנו שהשיקול מספר אחד הוא כלכלה, זו לא תהיה האמת. והאמת היא שהחשש הביטחוני תמיד ינחה אותנו".
אברמוביץ' סיכם ואמר: "תחושת האיום הביטחוני היא התחושה המנחה, על זה אין ויכוח. מקום המדינה מנצח המועמד הנותן תחושת ביטחון. תמיד בסוף כשהישראלי הממוצע מגיע לקלפי, הוא רוצה לבחור את עורך הדין הכי קשוח בעיר. נתניהו הוא השחקן הכי טוב של המדיות השונות. הוא נותן תחושת ביטחון. איך אמרה לי אשה באור יהודה - אברמוביץ', שלא תחשוב שאני לא יודעת, הוא צריך ללכת ואשתו כזו ובנו כזה. אבל אצביע לו בכל זאת. בוז'י הוא אדם טוב אבל הוא לא נותן לי תחושת ביטחון. גנץ זו תעלומה. אני חושב שאם אשכנזי היה עומד בראש כחול לבן הוא היה שואב מצביעים מהליכוד. היחיד שיש לו פוטנציאל פריצה לצעירים, מזרחים וליכודניקים זה אשכנזי".
