הפסקה לעסקית: ירידה לפרטים

מסעדת איזדורה בראשון לציון נפתחה לפני כשנתיים בקול תרועה רמה, עם עיצוב דרמטי של אילן פיבקו (כולל מסך ענק שעליו מוקרנים קטעים מיצירתה של איזדורה דאנקן, ושנדלייר של דולצ'ה וגבאנה שעלה יותר מ-40 אלף יורו) ותפריט שפיתח השף חיים כהן.

בביקור שלנו במקום, בשעת צהריים, שנתיים אחרי הפתיחה המתוקשרת ההיא, דוגמניות מערוץ האופנה תפסו את מקומה של דאנקן על המסך הענקי בירכתי המסעדה. אך העיצוב הגרנדיוזי והמחירים הלא פריפריאליים נותרו, וכך גם התפריט האקלקטי המשלב סושי, מנות בניחוח מזרח-תיכוני ומנות בהשראה צרפתית.

איזדורה. למקום מעוצב כל כך מגיעות מנות קצת יותר מוקפדות צילום: עמית שעל

התפריט העסקי במקום ענקי, וכולל לחם ומטבל, שתייה קלה או יין אדום או לבן, מנה ראשונה (או אחרונה), שתייה חמה ומנה עיקרית לבחירה מתוך לא פחות מ־22 אפשרויות בחמש דרגות מחיר (58, 68, 78, 89 ו־110 שקל).

התחלנו בלחם הבית: סוג של פוקצ'ה חביבה שהוגשה עם מטבל בטטות טעים בסגנון טורשי (שאותו מכינים דווקא מדלעת). טעים. יין הבית הלבן, שאטו בלאן 2007 של כרמל, דווקא אכזב. הוא היה מתוק ודליל והזכיר לנו יין של אולמות אירועים.

התחלנו בסלט אוליבר - תערובת חסות עם בוטנים מסוכרים וקריספי בטטה בויניגרט כוסברה ונענע - שהיה טעים ורענן. ראשונה נוספת (וטעימה לא פחות) היתה רול סושי (לבחירה מתוך שלושה סוגים) של יילוטייל, מלפפון, ליים וטוביקו, אך פיסות הדג הכילו יותר מדי רקמות חיבור המעידות על כך שהדג היה זקן מדי או שלא נוקה כהלכה. בכל מקרה, לא דג הראוי להיות מוגש במסעדה המצמידה את התואר סושי בר לשמה.

גם העיקריות לא הבריקו. ניוקי בציר סרטנים ופירות ים (89 שקל) טבלו ברוטב כה חמוץ שהעלים את טעם הציר העדין. עיקרית נוספת, כבדי עוף ופטריות שמפניון מקורמלים במייפל מנגו ובצלים מושחמים על קרם תפוחי אדמה (68 שקל), היתה המנה הטובה ביותר בארוחה, אף שהכבדים נצרבו יתר על המידה.

בסך הכל, למרות ההסתייגויות הרבות הארוחה באיזדורה היתה נעימה. השירות מצוין, והעיצוב המוזר דווקא יצר אווירה אסקפיסטית שנעמה לנו. נראה שהקפדה מוגברת על גימור המנות, וכן החלפת הדוגמניות האנורקטיות בדאנקן המקורית, יהפכו את איזדורה למסעדה שבאמת כדאי לסעוד בה צהריים.