נגמלים מההתמכרות לסמארטפון

הסמארטפון הוא סם ערמומי: בהתחלה אתה מפעיל את ההתראות של האימייל, הפייסבוק, הטוויטר והאפליקציות החדשות החביבות עליך, כדי לדעת אם קיבלת הודעה דחופה מהבוס או אם מישהו כתב קומנט לפוסט השנון שלך בלי שתצטרך לשלוף את המכשיר מהתיק כל חמש דקות. אחר כך אתה מגלה שהודעות דחופות ותגובות משעשעות אכן נשלחות, כל הזמן, ואתה מכבה את ההתראות כדי להצליח להעניק תשומת לב כלשהי גם לעולם שמחוץ למכשיר. ואז אתה מגלה שאתה עדיין מציץ במסך בתדירות גבוהה לא פחות ואפילו יותר - ברמזור, בשיעור, בארוחה משפחתית. מתישהו אתה ננזף בידי קרובי משפחה או בני זוג, שמעירים על המנהג המגונה לבדוק מה קורה ברשתות החברתיות בזמן שהם מדברים איתך, מנהג שהפך לאוטומטי כל כך שהפסקת לשים לב אליו. אתה מבטיח שתפסיק עם זה, שזו הפעם האחרונה, אבל מגלה שזה חזק ממך. ואז אתה מוריד קנדי קראש. "כלכליסט" סוקר את השיטות החדשות לגמילה.

אפליקציות להתנזרות

מי שרוצה לצמצם את השימוש בסמארטפון שלו בלי להיפטר ממנו לגמרי, או מי שמתקשה לגייס את כוח הרצון הדרוש לכך, עשוי למצוא את הפתרון, באופן אירוני משהו, דווקא באחת מכמה אפליקציות שאמורות לעזור למשתמש להחזיר לידיו את השליטה בהיקף הזמן ותשומת הלב שהסמארטפונים גוזלים ממנו.

Pause: אפליקציה של חברת Polidea Lab, שיוצריה מגדירים אותה "אפליקציה שעוצבה כדי לעזור לנו להתחבר מחדש לחיים האמיתיים ולצמצם את התלות במדיה דיגיטלית". האפליקציה מאפשרת לבחור הפסקה של בין חצי שעה לשלוש שעות, לבחור את סוג הפעילות שהמשתמש יעשה במהלכה (כמו קריאה, מנוחה או בילוי עם המשפחה), להוסיף תמונה ולהעלות לפייסבוק. כדי לדחוף אנשים לעשות יותר הפסקות, היא מאפשרת להתחרות עם חברים שהתקינו אותה. מי שצובר יותר זמן ללא אינטרנט סלולרי זוכה למקום גבוה יותר - סוג של היפוך מהמצב הרגיל, שבו השימוש הגובר של המעגל החברתי במכשיר גורם לאנשים להתמכרות חריפה יותר. Pause זמינה בחינם לאייפון ולאנדרואיד, pause-app.com.

Stay on Task: אפליקציה פשוטה ומוצלחת נוספת, שמיועדת לעזור להתרכז בביצוע מטלות. מרגע ההפעלה היא מציגה שומר מסך שחוסם את הגישה להפרעות שהסמארטפון מייצר, ומדי פעם, במרווחי זמן אקראיים, היא מציגה הודעה שאמורה להזכיר לכם שאתם אמורים לעבוד, ולא, נניח, לקרוא פוסטים חסרי תועלת בפייסבוק. האפליקציה זמינה למכשירי אנדרואיד בלבד, www.bit.ly/GAw8Vu.

Phone Addict: מי שרוצה להבין עד כמה הוא באמת מכור לסמארטפון שלו יכול להיעזר באפליקציה שעוקבת אחר השימוש במכשיר ומדווחת למשתמש על מספר הפעמים שהוא נוגע במסך הסמארטפון במהלך היום. האפליקציה מאפשרת גם להשוות את הנתונים עם משתמשים אחרים, והיא זמינה בחינם למשתמשי אנדרואיד, www.bit.ly/GALwkj.

Facebook Rehab: המכורים לבדיקת פיד הפייסבוק שלהם בנייד יכולים להיעזר באפליקציה הפשוטה, שמציבה מסך פתיחה אלטרנטיבי לכניסה לרשת החברתית, מזכירה מתי היתה הפעם האחרונה שהצצתם בה, ומציעה שתי אפשרויות: להודות בהתמכרות ולהיכנס שוב, או להפגין גבורה ולוותר רק הפעם על התעדכנות בפוסטים הלא־הכרחיים האחרונים. זמין בחינם לאנדרואיד, www.bit.ly/1hmQnRZ.

Procrastination Punisher: המתוחכמת מבין אפליקציות הגמילה מאפשרת להגדיר לכל אחת מהאפליקציות במכשיר מסגרת זמן שבמהלכה תהיה נעולה, למשל בשעות העבודה או סוף השבוע. ניסיון להפעיל את האפליקציה לאחר הנעילה יציג מסך שמזכיר כי נעלת אותה ויתנה את השימוש בה בהעברת תרומה כספית קטנה לארגון צדקה כלשהו - במטרה לייצר מעין תג מחיר להתמכרות. האפליקציה זמינה בחינם לאנדרואיד, www.bit.ly/1bsWk2n.

מעלים מוּדעוּת ברשת

סביב הנושא צצו גם שורה של קמפיינים אינטרנטיים, שמנסים להעלות את המודעות לבעיה.

stopphubbing.com: אתר שיצר האוסטרלי אלכס הייג (23), הפועל נגד התופעה שזכתה לכינוי "Phubbing" - בדיקת הסלולר כאמצעי להימנעות מאינטראקציה חברתית לא רצויה. "דמיין את הזוגות של העתיד יושבים יחד ושותקים, מנהלים מערכת יחסים שמבוססת על עדכוני סטטוסים, לאחר שאיבדו את היכולת לדבר או לתקשר פנים אל פנים. חייבים לעשות משהו בקשר לזה", הוא מצהיר, ומפרט באמצעות אינפוגרפיקה יעילה שורה ארוכה של נתונים, כמו מספר מקרי הפאבינג בזמן ארוחה טיפוסית במסעדה, שעומד על 36, 87% מבני הנוער שמעדיפים תקשורת טקסטואלית על פני שיחה פנים אל פנים, או רשימת הערים המובילות בהיקף התופעה: ניו יורק, לוס אנג'לס ולונדון. האתר מציע כלים כגון פוסטרים להורדה והדבקה במקומות עבודה ובתי עסק, טופס למשלוח מכתב נזיפה לחבר שמכור לסמארטפון שלו, ואפילו "קיר בושה" שבו אפשר לפרסם תצלומים של אנשים שעושים פאבינג.

undigitize.me: עמותה ישראלית שהקימו ליאור פרנקל, שי נצר, לי וייסמן ושי אורבך, שמטרתה לקדם את המודעות להתמכרות לסמארטפונים, לעודד מפתחי אפליקציות ליצור מוצרים פחות ממכרים ויותר רגישים ומותאמים לצרכים של בני אדם, ולחקור דרכים להתמודדות עם ההתמכרות. המיזם הראשון של העמותה, קמפיין מדיה חברתית ששמו Phone Faced Down, מנסה לעודד שימוש סביר בטלפון באמצעות פרסום תמונות של אנשים שמניחים את המכשיר עם המסך כלפי מטה בסיטואציות חברתיות. בהמשך מתוכנן גם ספר ילדים שאמור לעזור בבלימת ההתמכרות בקרב צעירים.

The Unplugging Box: ערכה להתנתקות מהסמארטפון ומכשירים דיגיטליים אחרים. היא כוללת קופסת קרטון מעוצבת שלתוכה אפשר "להגלות" את המכשיר, ספרון שמפרט תועלות שאפשר להפיק מחיים נטולי התמכרויות דיגיטליות וכרטיסיות השראה לתלייה על לוח השעם בפינת העבודה. הערכה מיועדת לשמש כמתנה לחברים מכורים, ואפשר להזמין אותה תמורת 20 דולר באמצעות פרויקט הקיקסטארטר שהקים היזם, יועץ שיווק מלונדון בשם אדריאן דינסדייל, www.kck.st/16jL8AO.

גם לואיס סי.קיי נגד

"אתה נוהג ושולח מסרונים תוך כדי, אנשים מוכנים לסכן את חייהם וחיי אחרים כשהם משתמשים בסמארטפון בזמן נהיגה, רק כי הם לא רוצים להרגיש לבד אפילו לשנייה אחת. אתה אף פעם לא מרגיש לגמרי עצוב או לגמרי שמח, אתה רק מרגיש סיפוק מהמוצר שאתה מחזיק", אמר לאחרונה הקומיקאי לואיס סי.קיי בקטע מראיון אצל קונאן אובראיין שהפך לוויראלי, ובו הסביר למה הוא מתנגד לכך שילדיו ישתמשו בסמארטפון. הווידיאו של סי.קיי ליבה את הדיון ההולך ומתעצם בסוגיה זו, והוא ממש לא לבד. בדרום קוריאה, למשל, מדינה שבה יש ל־65% מבני 6 עד 19 סמארטפון, 9% מהמבוגרים ו־18% מבני הנוער מוגדרים כמכורים למכשיר על פי מחקר ממשלתי - כאלה שמשתמשים בו יותר מ־7 שעות ביום וסובלים מתסמינים כמו חרדה, הפרעות שינה ודיכאון כשהם נאלצים להיפרד ממנו. בבריטניה 44% מבעלי המכשירים מבלים יותר מחצי שעה ביום מול הסמארטפון, ו־8% מגיעים לשלוש שעות, על פי מחקר של חברת YouGov. 27% מהנשאלים אמרו שיענו לשיחה נכנסת באמצע פגישה פנים אל פנים, 57% קוראים הודעות אימייל גם בזמן חופשה ו־16% בודקים מה קורה ברשתות החברתיות שלהם יותר מ־10 פעמים ביום. סקר שערכה גוגל בקרב משתמשי סמארטפונים בקנדה הראה כי 8 מתוך 10 מהם לא עוזבים את הבית בלי המכשיר, כשני שלישים משתמשים בו כל יום, ו־35% מהם אמרו כי יעדיפו לוותר על צפייה בטלוויזיה ולא על הנייד, אם ייאלצו לבחור בין השניים. לטענת חוקרים מאוניברסיטת סייטוקו בטוקיו, תקשורת תכופה באמצעות הודעות טקסט פוגעת ביכולות התקשורת של צעירים רבים, כגון אובדן היכולת לפענח הבעות פנים ושפת גוף.