חזרה מן הכפור

התחלנו במשקה בחמארה, בר העישון שפתוח במשך כל שעות הפעילות, ואף שהזמנו שולחן במסעדה העדפנו בסוף להישאר בחיקן החמים של הכורסאות העמוקות מול השקיעה הנהדרת. האווירה כאן קצת יותר משוחררת, ובמקום אנשי עסקים מעונבים הגודשים את המסעדה פוקדים את הבר מסעדנים ושפים שמגיעים לחטוף משהו קטן — כמו צלחת אויסטרים או בקבוק יין שבלי.

סלמון כבוש צילום: עמית שעל

העסקית ברפאל מציעה שני מסלולי מחיר, 98 ו־130 שקל, ושניהם כוללים מנה ראשונה ועיקרית. בהיצע יש כמה מהקלאסיקות של המסעדה, כמו למשל סיגרים ממולאים בחלקי פנים או קוסקוס טלה, לצד מנות חדשות או עונתיות, כמו גרבדלקס סלמון או סלט ראשי קלמארי. עוד מחידושי הזמן היא האופציה לקבל כל אחת ממנות הפסטה הצמחוניות של המסעדה בגרסה טבעונית. אנחנו הרכבנו ארוחה ששילבה ישן וחדש והוכיחה שבשני המישורים המסעדה מצטיינת.

ראשונות נחתו על השולחן סלסילת לחמים ובה שני סוגי לחם והפוקצ'ה האגדית של המסעדה. כמה פנכות של פלפלונים חריפים קצוצים בשמן זית, פלפל ירוק חריף צלוי, טחינה ושמן זית השלימו את שלב הנשנוש.

סיגרים ממולאים בחלקי פנים של עגל חלב - לב, כבד ושומן של צלעות טלה, שהעניקו למילוי בת־טעם מפתה - היו מעולים כרגיל. הבצק הדקיק העשוי בעבודת יד עטף מילוי עז טעם, שכל מי שאכל אי פעם מידיה של בשלנית מרוקאית אמיתית לא ישכח לעולם. גם הגרבדלקס היה מופתי. פרוסות שמנמנות של סלמון נכבשו בשיא העדינות והוגשו נאות כמעט עם ויניגרט נפלא של פלפל אדום ארומטי ושמן אגוזים, ועליהן תלולית של קרם פרש אורגני מחוות רום שבהר כמונים.

מנה ענקית של קוסקוס כתף טלה (130 שקל) כללה גבעה של גרגירי סולת אווריריים עם ירקות, גרגירי חומוס ונתח נאה של בשר על העצם. מנה פשוטה וביתית המבוצעת כאן באופן מושלם ויכולה להשביע בקלות גם שני סועדים. מנגד, קציצות של דגי ים (98 שקל), שהוגשו בעבר בנוסח מרוקאי, קיבלו בתפריט החדש טוויסט לכיוון האיטלקי, הוגשו בקרם עדין של עגבניות ובתיבול בזיליקום - והיו טובות.

התרווחנו עוד קצת עם כוסית פרנה ברנקה לסיכום הארוחה, מנסות לסחוב עוד כמה דקות של שלווה מנותקת מהמציאות, וסיימנו בקינוח היער השחור (48 שקל לסועדי העסקית) - שכבות של טורט וקרם שוקולד עם דובדבני אמרנה.

רפאל היא מסעדה חשובה בנוף התל־אביבי, מפני שהיא מגישה אוכל אמיתי ומשובח ולא גימיקים. משמח לגלות שאחרי הטלטלות היא משובחת מתמיד.