$
פנאי

"אני מותח את הגבולות"

היתקלות מקרית של מנכ"ל פומה ישראל באחד מציורי הקיר הרבים של פילפלד הולידה קולקציית בגדים מצומצמת וממוספרת שעיצב אמן הרחוב

מורן לונדון 09:3020.11.14

אין מקום לטעויות. האמן ניר (פילפלד) פלד (29) הוא היפסטר אמיתי. כזה שמטפח זקן עבות, שומע מוזיקה אקלקטית - לעתים גם ברוסית - ומקפיד ללבוש על פי מיטב תורת ההיפסטרים בגדים בגוונים כהים ולהשלים את הלוק בסניקרס הקנבס המתבקשות.

 

לכן לא מפליא שהקולקציה החדשה, שעיצב לנציגות הישראלית של חברת פומה, היא לחלוטין בדמותו. מדובר בקולקציית אספנות מצומצמת וממוספרת שבה שולבו עבודותיו.

 

ציור קיר של פילפלד ציור קיר של פילפלד

 

"יום אחד נתקלתי בציור קיר מרהיב", אומר גיא דנמן, מנכ"ל פומה ישראל. "כשהבנתי שהיוצר הוא ניר פלד ידעתי שאני חייב ליצור חיבור כלשהו בינו לבין פומה. האמנות האורבנית שלו מתאימה מאוד לאווירה של המותג שלנו, ותהליך העבודה עמו היה מרתק".

 

הקולקציה כוללת ארבעה פריטים הנושאים הדפס שפלד יצר בהשראת לוגו הפומה של המותג: הז'קט הקלאסי האיקוני של המותג (299 שקל באירוע ו־399 שקל באתר), טי שירט (90 שקל), פוסטר (100 שקל) ותיק. התיק יינתן במתנה למי שירכוש במהלך אירוע ההשקה את הז'קט, שיוצרו רק 180 יחידות ממנו. האירוע יתקיים במועדון החתול והכלב בתל אביב ב־4 בדצמבר ב־22:00, והפריטים שיישארו יועברו למכירה באתר של פלד pilpeled.com.

 

מימין מנכ"ל פומה ישראל גיא דנמן וניר פלד פילפלד מימין מנכ"ל פומה ישראל גיא דנמן וניר פלד פילפלד צילום: ירין פיין גיא כושי

 

עיצב וודקה לאבסולוט

 

שיתופי פעולה כאלה אינם זרים לפלד, המוכר כפילפלד, שהוא האמן הישראלי הראשון שעיצב בקבוק עבור וודקה אבסולוט (לפני יותר משנה) שהפך לפריט אספנים. הוא גם עיצב את עטיפת אלבומו האחרון של רמי פורטיס, ויצירות שלו מעטרות קירות רבים ברחבי ישראל והעולם - הצלחה גדולה לנער שהחל את דרכו בעיצוב הזמנות למסיבות.

 

בשנים האחרונות השיק גם קו בגדים ואביזרים הנושא את הדפסיו ואת שמו, שנמכר באתר שלו. כששואלים אותו לשם מה הוא זקוק, בעצם, לשיתופי פעולה מסחריים, יש לו הסבר משכנע: "אני עובד לבד ויוצר לפי מה שאני רוצה ויכול. שיתופי פעולה כאלה מאלצים אותי להתחשב בגורמים חיצוניים ולעמוד בסטנדרטים שלאו דווקא כפופים ל'אני מאמין' שלי, וזה מאתגר ואפילו חשוב להתפתחותי כאמן".

 

עובד בלילה, ישן ביום

 

הפגישה בינינו נערכת בבית של פלד, שמשמש גם כסטודיו, ובאופן מפתיע אינו ממוקם בלב תל אביב, אלא דווקא בשכונה פסטורלית בהרצליה. "נדדתי בין הרצליה לבין תל אביב, עד שבגיל 19 החלטתי להתמקם פה. העיר לפעמים לוחצת. לפעמים אני מרגיש שאני צריך לחיות בתל אביב, אבל אני תמיד חוזר להרצליה".

 

הדירה עמוסה בעבודות אמנות, ספרים, חפצים והמון בגדים בגוונים כהים והאווירה, גם ב־12:00, מחשמלת. "אני יודע שזה מוזר, אבל נורא חשוך פה ביום, דווקא בלילה יש פה אור מצוין", מסביר פלד, ומסביר שהוא עובד בשעות הלילה והולך לישון ב־8:00 בערך. "בלילה קורים פה דברים אחרים. אנשים מגיעים מתל אביב כדי להיפגש וליצור".

 

פלד לא אוהב לדבר הרבה, ובטח שלא על עצמו. "לא נוח לי להעיד על עצמי ולדבר על הצלחות, ואני באמת מרגיש פחות בנוח עם חשיפה מילולית", הוא אומר, "גם הזמינו אותי בעבר להרצות בפני סטודנטים. החלטתי להתייחס לזה כאל אתגר. כתבתי את ההרצאה ובסופו של דבר העברתי אותה בהצלחה. אני עושה דברים כדי למתוח את הגבולות שלי".

 

עם זאת, הוא מודה שבחירה בפרויקט מסוים מחייבת אתגר אמנותי. "שמחתי לעבוד עם פומה, למשל, כי ארבעת הפריטים שנבחרו מאוד מדברים אליי ולזרם החברתי שאני משתייך אליו. הז'קט האיקוני של פומה מיוצר מ־1968, וזו זכות גדולה ליצור עבורו מהדורה מוגבלת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x