יומן הצפייה של קים ג'ונג און

בתזמון רגיש במיוחד, כמה שבועות לפני פרסום המועמדויות לפרסי האוסקר, חטפה חברת סוני מהלומה עסקית בסוף השבוע האחרון, כשהמחשבים שלה נפרצו ועותקים פנימיים של חמישה סרטים חדשים דלפו והופצו ברשתות החברתיות.

למעט סרט המלחמה "זעם" בכיכובו של בראד פיט, שיצא לאקרנים באוקטובר, ארבעה מהסרטים טרם הגיעו למסכים: הרימייק של המחזמר הקלאסי "אנני"; "מר טרנר" שעוסק בחיי הצייר וויליאם טרנר; "עדיין אליס" על אשה צעירה שמתמודדת עם מחלת האלצהיימר; ו"To Write Love on Her Arms" שמבוסס על דמותה של רנה יוהה, נערה שנאבקת בהפרעות נפשיות והתמכרות לסמים. צפינו בסרטים שדלפו כדי לברר מה מחכה לנו בבתי הקולנוע בחודשים הקרובים.

אלצהיימר וצייר מיוסר

המעניין מבין הסרטים שטרם יצאו לקולנוע הוא "עדיין אליס" (Still Alice) של הבמאים ווש ווסטמורלנד וריצ'רד גלייצ'ר, שהוקרן לראשונה בפסטיבל טורונטו בספטמבר וייצא להקרנות מסחריות בינואר. הסרט מתבסס על רב־המכר של הסופרת והנוירולוגית ליסה ג'נובה מ־2007 וסובב סביב דמותה של אליס הולנד (ג'וליאן מור), פרופסורית מצליחה לבלשנות שמגלה בשיא הקריירה שלה שלקתה בסוג נדיר של מחלת האלצהיימר אשר תוקף אנשים בגיל צעיר.

הסרט עוקב אחר ההידרדרות במצבה של אליס ומתאר באופן אינטימי ונוגע ללב את המאבק שלה ושל בני משפחתה (בעלה ג'ון, שאותו מגלם אלק בולדווין, ושלושת ילדיה) לשמור על קומה זקופה למרות הגורל הידוע מראש. "עדיין אליס" מצליח להציג נושא מדכא מיסודו בצורה אנושית ומרגשת לרגעים, בעיקר בזכות המשחק המדויק והמרשים של מור והדיאלוגים המשכנעים.

"מר טרנר" הוא דרמה ביוגרפית של הבמאי מייק לי על חייו של הצייר האנגלי הנודע וויליאם טרנר, שחי מסוף המאה ה־18 עד אמצע המאה ה־19. הסרט מתמקד בעשורים האחרונים לחייו של טרנר, ביחסים הקרובים עם אביו ובהשפעה שהיתה למותו של האב עליו, במערכות היחסים הסבוכות עם עוזרת הבית שלו, פילגשיו ובתו, בקריירת הציור שלו ובקשריו עם חברים אריסטוקרטים. אמנם הסרט מצטיין בשחזור התקופתי המדוקדק והשחקן טימותי ספול מגלם היטב את טרנר המזדקן, אבל הקצב האטי והאווירה המדכדכת הופכים אותו ליצירה שלא תתאים לכל אחד.

"אנני" בעידן המודרני

הסרט המפתיע ברשימה, "To Write Love on Her Arms", התחיל בכלל כסיפור קצר שכתב ב־2006 צעיר אמריקאי בשם ג'יימי טוורקובסקי. הסיפור מתאר את מאבקה של רנה יוהה, ידידתו, בהפרעה דו־קוטבית, דיכאון, התמכרות לסמים, פגיעה עצמית וצורות אחרות של הרס עצמי. הוא צבר פופולריות באינטרנט והוביל את טוורקובסקי להקים ארגון באותו השם שמסייע לנוער במצוקה ולאנשים שסובלים מהתמכרויות, בעיות סמים, קשיים נפשיים ועוני להשתקם באמצעות עזרה מהקהילה.

הסרט, שביים נתן פרנקובסקי, מציג עיבוד קולנועי במבנה לא שגרתי לסיפור ולקשר שנרקם בין יוהה לטוורקובסקי, כשהוא מזגזג בין סצנות מציאותיות, עולם ההזיות המטריד שיוהה שוקעת בו בהשפעת מצבה הנפשי והרגלי הסמים שלה וקטעי ריקוד ומוזיקה - מרכיבים שלא תמיד משתלבים בטבעיות אך מצליחים לשמור על עניין אצל הצופה.

"אנני" המדובר הוא עיבוד קולנועי שלישי במספר למחזמר שובר הקופות מסוף שנות השבעים, שבעקבות הסרט המצליח של ג'ון יוסטון מ־1982 וסרט הטלוויזיה של דיסני מ־1999 מספק טייק אוף עכשווי לסיפורה של היתומה שחייה משתנים לאחר שמיליארדר אקסצנטרי מאמץ אותה למשך שבוע.

הפעם הועברה העלילה מניו יורק של שנות השלושים לזמננו: אנני (בגילומה של קוונז'יין וואליס בת ה־11 מ"חיות הדרום הפראי") היא יתומה שחורה מלאת שמחת חיים, והמיליארדר שמאמץ אותה (ג'יימי פוקס) הוא טייקון שחור חובב פרסום שרץ לראשות עיריית ניו יורק ומעוניין ביחסי הציבור החיוביים שהקשר עם אנני יספק לו.

עם מפיקי הסרט נמנים וויל סמית' וג'יי זי, וקמרון דיאז ניצבת במשבצת מיס האניגן, מנהלת בית היתומים המעצבנת. ההפקה מהודקת וקצבית, אליס שובת לב ומי שאוהב מחזות זמר צפוי ליהנות מהתוצאה.