שירת הבנאליה
הסניף התל־אביבי של מסעדת טורו ממשכנות שאננים מתעתד להציג מטבח שף ים־תיכוני אבל שוקע בסתמיות
ספק אם כל הסיפורים האלה מעניינים את סועדי הצהריים של טורו, אנשים שרובם עובדים במתחם ומחפשים דיל הגיוני ומשתלם להשביע את רעבונם. הבעיה היא, וזה ניכר די מהר, שלא רק הגלאם של סושיסמבה עזב את המקום אלא גם הסטנדרטים התואמים את ההגדרה "מסעדת שף".
הדיל העסקי כאן מציע שני מסלולים: 64 שקל או 76 שקל, כשמקצת המנות הראשונות והעיקריות מוצעות בתוספת מחיר של 18–8 שקל. בשניהם תקבלו פוקצ'ה קטנה, מנה ראשונה, מנה עיקרית ושתייה מתוך מבחר מעורר פיהוק - קרפצ'ו, סביצ'ה וחציל שרוף בראשונות, שניצל, פילה סלמון וניוקי עוף בעיקריות.
החלל היפה של סושיסמבה מעוצב עתה בצבעי בורדו ובז' קצת מבוגרים. המלצר, צעיר חביב אבל לא מקצועי במיוחד, התעקש להקריא לנו את כל התדריך שקיבל בתחילת המשמרת - לא רק את מנות הספיישל, אלא גם את הידיעה החשובה שניתן להזמין קפה קר לסיום הארוחה.
במנות הראשונות סלט קינואה אדומה עם גזר וחמוציות היה רענן וסביר בטעמו, אבל הכבד הקצוץ - שהוגש עם קרם בצל, קורנישון, בצל מטוגן, סילאן ואגוזי מלך - היה בהחלט עמוס ומתוק מדי.
גם העיקריות לא היו מרשימות במיוחד: שיפוד פרגית (מהמסלול שעולה 76 שקל) על תבשיל חביב של פריקי (חיטה ירוקה קלויה) היה לא פחות ולא יותר ממנה שכמוה תוכלו לקבל בכל מסעדת פועלים באזור, ובמחיר נוח בהרבה. מנגד הסלמון סליידרס - שני המבורגרים קטנים מסלמון עם קרם אבוקדו וצ'יפס תעשייתי (64 שקל) - היו חביבים אבל סתמיים.
ארוחת הצהריים שלנו בטורו הזכירה, יותר מהכל, ארוחה באירוע כשר שמנסה לעקוב אחר כל הטרנדים המקובלים. הניסיון הזה לא בדיוק כשל, אבל הסתכם בלא יותר משיא הבנאליה - ארוחה סתמית שהסועד שוכח לא למחרת, אלא שעה לאחר שסיים לאכול אותה. בהתחשב במחיר הלא ממש נמוך שלה, אין שום סיבה כרגע להעדיף את טורו על פני מסעדות הפועלים במתחם.
טורו
ז'אנר: מסעדת שף ים־תיכונית
מיקום: הברזל 27 תל אביב, 03-6444345
מחיר העסקית: 76/64 שקל
זמנים: ראשון–חמישי
12:00–17:00
התחככות: עובדי המתחם
שירות: צעיר ומבולבל
כשרות: אין
חניה: בתשלום בחניוני האזור
נגישות נכים: יש, ויש שירותי נכים
שורה תחתונה: יש באזור אופציות טובות יותר