מכונה לא משומנת: הכישלון של בראד פיט ונטפליקס

קשה לומר שהריביירה הצרפתית הוכתה בתדהמה בשבוע שעבר כשהתברר שהסרטים שהפיקה חברת הסטרימינג נטפליקס, "אוקג’ה" ו"סיפורי מיירוביץ'", יצאו בידיים ריקות מטקס הפרסים של פסטיבל קאן, אף שבסופו של דבר זכו לתגובות חמות ממבקרי הפסטיבל.

נטפליקס, לכי מקאן

כבר ממסיבת העיתונאים שחשפה את שמות הסרטים שישתתפו בפסטיבל הקולנוע היוקרתי בעולם, היה ברור שנטפליקס לא רצויה בפסטיבל, זאת מכיוון שסרטיה מיועדים לצריכה ביתית בלבד ולא להפצה קולנועית. אבל קול הזעקה שקם בשל שיתופה של נטפליקס בתחרות היה כה רועם - כשהקדים הלוגו של נטפליקס את הסרטים, שריקות בוז נשמעו באולם כאילו הביאה יצרנית התוכן הזו למותו של הקולנוע - עד שבקאן החליטו לשנות את החוקים ומהשנה הבאה לקבל רק סרטים שיופצו בצרפת.

אבל נטפליקס, שמספר מנוייה עומד על יותר מ־100 מיליון ברחבי העולם, לא חיכתה לפרסים של קאן כדי להמשיך להוכיח את עצמה ככוח מרכזי בקולנוע העכשווי, ובסוף השבוע שהקדים את נעילת הפסטיבל חשפה סרט חדש - "מכונת מלחמה". שני דברים הופכים את הסרט הזה לאחד מיוצאי הדופן בדברי הימים של נטפליקס. הראשון הוא מידת המעורבות שלה בו, מכיוון שבשונה מבדרך כלל, נטפליקס לא רכשה את הזכויות לאחר שהסרט כבר הושלם, אלא השקיעה בו עוד לפני שצולמה אפילו סצנה אחת ממנו.

הדבר השני הוא שמאחוריו ניצב אחד הכוכבים הגדולים בעולם - בראד פיט, שלא רק מגלם את התפקיד הראשי, אלא גם חתום כאחד המפיקים. כשאישיות בסדר גודל כזה מחליטה להשקיע כסף ומאמץ בסרט שאינו מיועד לקולנוע, אפשר להבין שהתעשייה כבר מכירה בכוחותיו של הסטרימינג. אמנם סרטיו האחרונים של פיט כשחקן ראשי, "בעלי ברית", "ליד הים" ו"זעם", נכשלו בקופות ופגמו במוניטין שלו כמי שמביא קהל לבתי הקולנוע, אך דווקא כמפיק מניותיו עולות, והוא חתום על שניים מזוכי האוסקר של השנים האחרונות: "12 שנים של עבדות" ו"אור ירח".

ב"כלבי מלחמה" מגלם פיט את דמותו האמיתית של הגנרל גלן מקמאהון, שנשלח על ידי הנשיא ברק אובמה לנצח את המלחמה האבודה באפגניסטן. זו פרשנות קומית של אירועי המלחמה, שמציגה את הפוליטיקה האמריקאית כקרקס אבסורדי ואת קברניטי המלחמה כמוקיונים. מקמאהון הוא איש צבא טוטאלי, אבל הוא מגלה שיכולותיו בשדה הקרב כבר אינן תואמות את אלו של המלחמה המודרנית, שאותה מנהלים אנשים בחליפות בפנטגון ובבית הלבן ולא בשטח.

בראד פיט ב"מכונת מלחמה". מתעקש לברוא דמות מוקצנת ופרועה צילום: איי פי

המהפכה התפספסה

על אף נוכחותו של פיט והרלבנטיות של הסיפור, "מכונת מלחמה" נותר, במקרה הטוב, קומדיה חביבה ותו לא, שהיחס אליה היה פושר. היא פחות נשכנית ממה שהיא רוצה להיות, ארוכה יתר על המידה, יש בה יותר פוטנציאל מאשר מימוש, ולא מתקרבת לגאונות של סאטירות צבא אחרות כמו "מ.א.ש" או "ד"ר סטריינג'לאב".

אבל האמת היא שהחלק החלש ביותר בה הוא הופעתו של פיט עצמו שמתעקש לברוא דמות מוקצנת ופרועה, אך נראה שיתר השחקנים ובכלל הסרט מסביבו לא משתפים פעולה עם סגנון המשחק הזה, מה שגורם לו לעבור כמוגזם ולא אמין. כך שאם נטפליקס ופיט בנו על הסרט הזה כנקודת מפנה, כנראה שהמטרה הוחטאה לגמרי.