לראשונה על בימת האופרה של וינה: “אורלנדו" של וירג'יניה וולף

רוחה של וירג'יניה וולף חיה לא רק בספריות. בימים אלה היא בועטת על בימת בית האופרה של וינה, באופרה "אורלנדו", ועל מסלולי התצוגות בפריז.

ב־8 בחודש עלתה הצגת הבכורה וחשפה מפגש מרתק ונועז בין שלוש יוצרות בעלות קול ייחודי: המלחינה האוונגרדית האוסטרית בת ה־51 אולגה נויווירת', האישה הראשונה שהמוסד השמרני הזה, הנשלט בידי גברים, מזמין ממנה עבודה ב־150 שנותיו; המעצבת היפנית שוברת המוסכמות של קום דה גרסון, ריי קוואקובו, שזו לה הפעם הראשונה שהיא מעצבת תלבושות לבמה; והסופרת וירג'יניה וולף שכתבה ב־1928 את אורלנדו, סיפור ססגוני שבחן את טבעה של המיניות, והעלה את נושא הזהויות המיניות, הרבה לפני שידעו מה הם לימודי מגדר.

מתוך האופרה “אורלנדו". התייחסות אנדרוגינית לאופנה, לאמנות ולחיים צילום: Wiener Staatsoper / Michael Pöhn

הביקורות משבחות. התוצאה מרהיבה. ואם לשפוט על פי התמונות, הבמה נראית כמו מסיבת תה של הכובען המטורף בספרו של לואיס קרול, אבל עם רפרנסים היסטוריים לכל תלבושת ותסרוקת. "ביותר מ־70 הפקות שעשיתי בקריירה שלי, מעולם לא ראיתי, וכנראה שלא אראה גם, תלבושות כה מרהיבות, כה יפות וכה מעוצבות במיומנות", אומרת למגזין הוותיק WWD הסופרנו קונסטנס האומן, המגלמת את המלכה אליזבת הראשונה.

קוואקובו היטיבה לתרגם ויזואלית את הסיפור על אורלנדו, בן האצילים הצעיר המעביר את ימיו בהילולות פרועות, שהופך בסופו של דבר לאישה מודרנית בת 36 ובין לבין עושה מסע בהיסטוריה המשתנה ומתלבש על פי צו האופנה הראוותני בכל תקופה. 142 תלבושות היא יצרה להפקה הזאת כשגם הכובען הבריטי סטפן ג'ונס שותף לה בהכנת מסכות. באמצעות האביזרים היא הצליחה לתרגם את המוסיקה לצבעים עשירים, לבדים ולצורות וצלליות עתירות דמיון שנעות בין בארוק לפאנק, בין מוקפד לפסיכדלי, בין גברים שלבושים כנשים לנשים שלבושות כגברים.

"רציתי להתמקד באופנה, במיוחד בריי קוואקובו, כי היא אחת הגיבורות שלי ומושא השראה עוד מצעירותי, כשהייתי פאנקיסטית באזור כפרי ושמרני באוסטריה", סיפרה נויווירת' למגזין. "מרדתי נגד הגבולות החברתיים והמגדריים מאז שקראתי כנערה את הספר של וולף, וחיפשתי אחר מודל לחיקוי. אני אוהבת את הגישה של קוואקובו למראה האנדרוגיני ואת הדרך האמיצה שבה היא משחקת עם האופנה. המוסיקה שלי היא גם כזאת, ואני דוגלת בחשיבה אנדרוגינית על אופנה, אמנות והחיים עצמם".

קוואקובו מצדה נענתה לאתגר, כפי שכתבה לניו יורק טיימס, כי "היצירתיות של שתי הנשים האלה משכה אותי. העובדה שאולגה היא הראשונה שהאופרה בווינה פנתה אליה, היתה מאד מעניינת מבחינתי. מאז ומתמיד התעניינתי בווירג'יניה וולף בכלל, ובאורלנדו בפרט". היא רצתה, לדבריה, ליצור משהו חדש, גם אם רק בהקשר של אופרה.

"עולם האופרה נשלט מאות שנים על ידי גברים ורוב התפקידים שניתנו לנשים הם של קורבן — הן הורגות את עצמן או נרצחות או ננטשות", מסכמת הסופרנו קונסטנס האומן. "באורלנדו של אולגה נשים יוצאות לחופשי".