סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: חגיגת הגאדג'טים

תערוכת הגאדג'טים CES

תערוכת הגאדג'טים השנתית בלאס וגאס ננעלה בסוף השבוע, והגיעה עת הסיכומים. מספר המבקרים עלה קמעה בהשוואה ל-2009, אבל סימני המיתון עדיין ניכרים: פחות חברות הציגו ופחות עיתונאים ובלוגרים הגיעו לסקר. ובכל זאת, סביר להניח שלפחות חלק מהמוצרים המסנוורים שהוצגו במסדרונות העמוסים יגיעו לחנויות בעתיד הקרוב.

כצפוי, הכוכבים של האירוע היו הספרים האלקטרוניים ומחשבי הטאבלט. לצידם אפשר היה לצפות במאמצים של יצרני הרכב להתחבר לעולם ובל נשכח את הבשורה המיותרת - מסכי טלוויזיה תלת ממדיים. ליזם מארק קיובן זה מזכיר טריפ LSD.

תערוכת CES בלאס וגאס צילום: בלומברג

חוץ מזה היתה שם נציגות ישראלית מכובדת, ובראשה חברת בוקסי, שה-Boxee Box שלה עורר עניין רב; הוצגו מחשבים ראשונים המצוידים בתקן USB 3.0, שיגיעו בקרוב לחנויות; ונצפו מיני גאדג'טים תמוהים במידה זו או אחרת; גם תעשיית הטלפוניה לא טמנה ידה בצלחת ובתערוכה נשמעו כמה בשורות בתחום. אבל אם מתעלמים לרגע מהבטחת הטלפון בטלוויזיה של סקייפ, האקשן האמיתי בתחום הסלולר התרחש במקום אחר, כשגוגל השיקה את הנקסוס 1 שלה וגנבה את ההצגה מחברות מובילות, אך נטולות הייפ. אין ספק שאנשיה למדו כמה טריקים מאפל (עוד על הטקטיקה של אפל בדיווח מלב המאפליה),

בהאפינגטון פוסט ליקטו את עשרת המוצרים הגרועים שנראו בלאס וגאס.

וכך זה נראה בשנת 1990.

מה מתכננת גוגל?

וכן, הוא הושק כבר בשבוע שעבר, אבל הנקסוס 1 עדיין מעורר תמיהה (ועצבים). האם היעד הסופי של גוגל הוא לפגוע באפל במקום הכי רגיש? ואם כן - מי מהשתיים תצא כשידה על העליונה? ואולי המטרה נכלולית יותר ואת תיאבונה של גוגל תשביע רק שליטה בכל היבט מקוון של חיינו?

בינתיים, מאמצי השיווק נושאים פירות מצומקים למדי: הבלוגרית ג'ינה טאראפאני אמנם מודה שהמיתוג עובד עליה, אבל רק 20,000 מכשירי נקסוס נמכרו בשבוע הראשון מאז הושק. במקביל, לקוחות רבים זועמים על ההערכות הלקויה של גוגל בכל הנוגע לשירות ועל קנסות היציאה שגוגל ושותפותיה גובות.

רוצים גם? הכינו את הארנק.

ב-NewTeeVee ערכו השוואה בין יכולות הווידיאו של נקסוס 1 ובין אלה של האייפון, והתקשו להגיע להכרעה, אבל ייתכן שמי שתשנה את התמונה תהיה דווקא מוזילה, שדפדפן Fennec שלה עשוי לשים קץ לטרנד האפליקציות החולבות.

האירופאים נגד הפיראטים

רוב ההתרחשויות המדווחות במדור נעות על הציר הדמיוני שנמתח בין עמק הסיליקון לבין ת"א (ומשכן הכנסת). השבוע יוצא דופן, והאקשן האמיתי מגיע דווקא מאירופה. שורה של גופי בידור ותוכן אירופיים התאחדו תחת ארגון גג חדש - European Audiovisual Social Dialogue Committee - ודרשו מנציבות האיחוד האירופי להחריף ולהקשיח את המאבק בפיראטיות; מוטב באופן זהה לחוקים המחמירים הנהוגים בבריטניה. גם ממשלת ספרד דנה בחוק זכויות יוצרים חדש, שיאפשר לסגור אתרים המשמשים להפצת תכנים מוגנים בתוך ארבעה ימים. ממש כמו שכנתה, צרפת, שחוק "שלוש העבירות" של נשיאה, סרקוזי, עדיין מעורר התנגדות בקרב ארגוני חופש מידע מקומיים.

אבל סרקוזי לא עוצר במשתפי קבצים. בסוף השבוע הוא הביע תמיכה במה שזכה לכינוי "מס גוגל", חוק שיאפשר להטיל מס על הכנסות מפרסום באינטרנט, שיועברו בתורן לחברות המוזיקה, המו"לות והסרטים. עוד חוק חדש מהפרלמנט הצרפתי מעוניין לאפשר לגולשים לדרוש שמידע משמיץ שפורסם על אודותיהם ברשת יימחק לאלתר; וגם צרפת וגם גרמניה החליטו שגוגל צברה עוצמה רבה מדי, רבה כל כך שאולי הגיעה העת להכריז עליה כמונופול.

נשיא צרפת סרקוזי. רוצה להכריז על גוגל כמונופול צילום: בלומברג

בתוך כך, ארגון צרכנות גרמני חשף כי בעלי זכויות יוצרים והחברות המייצגות אותם עושים לא מעט כסף מתביעות. הנתונים הללו מתיישבים היטב עם התיאוריה הגורסת כי מרבית היצירות בעולם אמנם שייכות חוקית לנחלת הכלל, אבל הן נעולות בפני הציבור הודות למסע ההפחדה של תעשיית הבידור (הנוגע לכ-2% מהיצירות בלבד).

בפינצטה

גוגל הודיעה השבוע שהיא מפסיקה לצנזר את תוצאות החיפוש המתקבלות באתרה הסיני ואולי אף תסגור את משרדיה במדינה ותפסיק את פעילותה שם, זאת, במחאה על מתקפות מקוונות ופריצה לחשבונות ג'ימייל של פעילי זכויות אדם סיניים. יש מי שמתייחס אל ההצהרה הזו כאל צעד אמיץ, שיעלה לחברה ביוקר (600 מיליון דולר בקירוב); יש מי שמקווה שחברות נוספות, אולי אפילו ממשלת ארה"ב, ילכו בעקבותיה; יש מי שסבור שמאחורי ההחלטה מסתתרת הכרעה מצפונית; אחרים רואים בזה תרגיל יח"צ של חברה שכשלה בכיבוש השוק הסיני; וקארה סווישר, לסיכום, חושבת שהסיבות כלל לא חשובות - העיקר שזה קורה.

פרופ' דן מייסון חושב שלמרות הביקורת, הדורסנות והכוח הבלתי סביר שיש לגוגל - החברה הזו בכל זאת תורמת להיסטוריה האנושית.

פייסבוק, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר. אחרי שזכתה לביקורת חריפה בנוגע לשינוי במדיניות הפרטיות שלה, טען השבוע מנכ"ל ומייסד הרשת החברתית, מארק צוקרברג, שהוא בסך הכל עושה מה שהמשתמשים רוצים: הגולשים חפצים בחשיפה מקסימלית והוא מספק להם את הכלים. בראיון מטריד שנערך עם אחד העובדים בחברה (שלמען הדיוק נציין כי לא ברור אם אכן התרחש), מגלה תמונת מצב שונה לגמרי, סבילה ונסבלת הרבה פחות. אז מה יעשה מי שאינו נמנה על פלח האוכלוסיה האקסהיביציוניסטי? יפסיק להיות צבוע ויתרגל. בסך הכל, יש מי שחושב שאובדן הפרטיות הוא לא כל כך נורא.

הכינו את המקלטים - מלחמת תקני הווידיאו הבאה (הפעם הרשת) בדרך.

מה החזר ההשקעה האמיתי שחברות יכולות לצפות לו מרשתות חברתיות?

האם מיקור המונים הוא באמת סוג של עבדות חדשה? תלוי מאיפה מסתכלים.