בדיקת "כלכליסט": דור המייסדים של תעשיית ההון סיכון הולך ונעלם

היזמים והממציאים הם לב לבה של תעשיית ההייטק בישראל, אבל ללא תעשיית ההון סיכון רבים מהם לא היו זוכים לגייס אפילו דולר. תעשיית הכסף הזו מתבססת על שדרה של שותפים, שכל אחד מהם אחראי לכמה חברות פורטפוליו, שאותן הוא מלווה לטוב ולרע. שותף מוצלח יכול להביא ערך מוסף עצום לחברה, שותף כושל יכול להביא לסגירתה.

בחירת השותפים לקרנות ההון סיכון נעשתה מאז ומתמיד על ידי מייסדי הקרנות, שחיפשו אנשים שלדעתם מסוגלים לאתר חברות טובות, ובעיקר להביא אותן לאקזיט המיוחל.

בעוד שלוש שנים תציין תעשיית ההון סיכון בישראל 20 שנה לקיומה. רבים מהשותפים שהיו הפעילים ביותר בתחילת הדרך מפנים היום את דרכם לדור חדש, לא בהכרח צעיר בשנים אבל בעיקר רעב להשקעות ולהצלחות. בחלק מהקרנות חילופי הדורות כבר בעיצומם, באחרות המנהלים הוותיקים עוד מסרבים להיפרד מהכיסא.

"כלכליסט" פנה לבדוק את הקרנות הגדולות בארץ, כדי לנסות לבדוק מיהם המשקיעים הפעילים ביותר בתעשייה בשלוש השנים האחרונות, ולבדוק כמה מהם היו מייסדיה המקוריים של הקרן. כדי לענות על שאלות אלה התמקדה הבדיקה בהשקעות הראשונות שביצע כל שותף. השקעה ראשונה היא הבחירה הקשה ביותר לכל קרן. בדיקת הנאותות היא הארוכה ביותר והקפדנית ביותר, ותהליך קבלת ההחלטה נמשך זמן רב.

מהפכת הצעירים השקטה

הבדיקה גילתה את הממצא הבא: דור המייסדים במרבית קרנות ההון סיכון בישראל כבר אינו נמצא ברשימת המנהלים שמובילים השקעות חדשות. מייסד קרן ורטקס יורם אורון ומייסד גיזה זאב הולצמן אינם מנהלים השקעות חדשות זה שלוש שנים. אדי שלו, מייסד קרן ג'נסיס, צירף רק חברת פורטפוליו חדשה אחת לקרן מאז 2007, וכך גם רמי קליש, מייסד קרן פיטנגו. מייסד JVP אראל מרגלית קיבל לידיו חברה חדשה אחת בלבד, אניקליפ, וגם אותה ירש בעקבות עזיבתו הפתאומית של אילי אדרי מהקרן. הולצמן עצמו הביע באחרונה כוונה לסגת מניהול ישיר של השקעות ולפנות מקום לדור הבא בקרן. מייסדי הקרנות, כך זה נראה, מעדיפים להטיל על השותפים הצעירים יותר את ניהול ההשקעות שצורפו בשנים האחרונות.

חיים סדגר מקרן סקויה צילום: יובל חן

יוצאים מן הכלל לתופעה זו הם מייסדי כרמל וסקויה ישראל, קרנות חדשות יחסית שנפתחו בשנים 1999–2000. חיים סדגר מקרן סקויה מנהל שש השקעות חדשות מהשנים האחרונות, שמיל לוי מסקויה מנהל ארבע השקעות חדשות, וכך גם שלמה דוברת ואבי זאבי מקרן כרמל.

מבט על ההשקעות החדשות של הקרנות יכול לשפוך אור על זהותם של השותפים הפעילים ביותר. אהוד לוי מקרן ורטקס וחיים סדגר מסקויה נחשבים לפעילים ביותר בהשקעות בחברות סטארט־אפ חדשות, ומנהלים מאז 2007 שש השקעות חדשות. אחריהם ברשימה נמצאים דני כהן מקרן ג'מיני, מוטי בן־אריה מקרן ורטקס ורמי ברכה מקרן פיטנגו שצירפו, כל אחד מהם, חמש חברות חדשות לפורטפוליו שלהם.

מרשימת ההשקעות החדשות בולטים בהיעדרם כמה שותפים בכירים, בהם ברוס קרוקר וזאב בינמן מקרן פיטנגו, אורי קירשנר המכהן כשותף הבכיר בגיזה, גדי תירוש מ־JVP, וכן דוד הלר ואלישבע יעקובוביץ' מקרן ורטקס. אורנה ברי, הנחשבת לאחד האייקונים של קרן ג'מיני, לא הובילה השקעה חדשה בשנים אלה, וגם רותי אלון, מובילת תחום מדעי החיים בקרן פיטנגו, הובילה השקעה חדשה אחת בלבד, חברת הילאור, וזאת בתקופה שבה השקעות מדעי החיים הולכים ותופסים נתח הולך וגדל בעוגת ההשקעות.

משגיחים על הצעירים מגבוה

"קשה להסיק מהרשימות האלה את כלל העשייה שלנו", אומר ל"כלכליסט" אורי קירשנר, שותף־מנהל בקרן גיזה. "לנו, השותפים־המנהלים, יש פריבילגיה לא להיות מושקעים ישירות, אבל אנו מלווים השקעות רבות אף שאיננו מדווחים על כך".

אהוד לוי מקרן ורטקס טוען שמייסד הקרן יורם אורון מעורב בחברות רבות ויושב בדירקטוריונים שלהן, אף שאיננו מנהל את ההשקעה בהן. יש כמה הסברים לבולטות של השותפים הצעירים בהשקעות של השנים האחרונות. אחת מהן היא העובדה שהם מתמחים במדיה דיגיטלית ובאינטרנט, תחום השקעה פופולרי בשנים האחרונות, בשעה שעיקר התמחותם של המשקיעים הוותיקים הוא באלקטרוניקה ובתוכנה ארגונית.

רו"ח רן צוריאל צילום: אוראל כהן

"השותפים הבכירים מעורבים בהחלטות ההשקעה לא פחות מהצעירים", אומר רו"ח רן צוריאל, שותף בפירמת רואי החשבון סומך חייקין. "לשותפים הוותיקים יש מוטיבציה להעביר אחריות לצעירים באמצעות האצלה של חברות חדשות. הוותיקים מנסים להראות את ההצלחות שלהם בדרך כלל באמצעות גיוסי כספים, ואילו הצעירים מנהלים את ההשקעות כדי לבנות את עצמם. בל נשכח שאקזיטים לא קורים בינתיים באותו קצב שכולם ציפו לו, ולכן מרבית הוותיקים תקועים עם השקעות קודמות והם פחות זמינים להשקעות חדשות. חילופי דורות באמצעות מתן תיקים לצעירים הם תופעה מאוד מקובלת גם בקרב משרדי רואי חשבון ועורכי דין, וזו תופעה בריאה".

מנהלי הקרנות הישראליות מחלקים את זמנם גם בגיוס קרנות חדשות ולכן קטנה זמינותם להשקעה בחברות פורטפוליו חדשות, אם כי יש לציין שמרביתם סיימו את הליכי גיוס כבר לפני שנתיים. "לחמי פרס ולי השקעות רבות בקרנות הוותיקות של פיטנגו", אומר ל'כלכליסט" רמי קליש, ממייסדי פיטנגו. קליש ביצע בשלוש השנים האחרונות השקעה חדשה אחת בלבד: Footbo, רשת חברתית ייעודית לאוהדי כדורגל. עמיתו חמי פרס ביצע שתי השקעות בלבד: חברת הפאנלים הסולאריים פיתגורס של אורני פטרושקה ורפי גידרון, והשקעה בחברה הבוגרת סופר־דריבייטיבס, ענקית אלגוריתמיקה פיננסית המתמחה באופציות ונגזרות.

אדי שלו, מייסד קרן ג'נסיס, ניהל רק השקעה חדשה אחת בשלוש השנים האחרונות, כשהוביל את ההשקעה ב־Profitect, חברה מתמחה בזיהוי תקלות במערכות מידע ולאורך שרשראות ערך. במקביל, שלו ניהל גם תוכנית להשקעה בחברות בשלב צעיר מאוד, שלא כולן הגיע למצב שבו הן זכו להשקעה משמעותית. מיקומו בדירוג המייסדים נמוך כיוון שהשקעות אלו אינן משוקללות ברשימה.

מתרוצצים לגייס כספים

מייסדי קרן סקויה ישראל, שמיל לוי וחיים סדגר, מנהלים ארבע ושש חברות פורטפוליו חדשות בהתאמה. "אחד היתרונות של סקויה הוא שהקרן אינה צריכה להתעסק בגיוס של כסף", מסביר לוי. "אם אתה מסתכל על עבודתו של שותף בקרן הון סיכון רגילה, היא מתחלקת בין גיוס לקרן הבאה, בדיקת נאותות וטיפול בחברות לאחר ההשקעה. אצלנו הזמן

מוקדש רק לבדיקת חברות חדשות וטיפול בקיימות, כיוון שאין אצלנו בעיה של גיוס כסף, כיוון שאנחנו ניזונים מהמשקיעים של סקויה העולמית".

בשנה האחרונה הצטרף לקרן גילי רענן, שקיבל לידיו שלוש חברות פורטפוליו חדשות, שאחראיות למחצית מההשקעות החדשות של הקרן בשנת 2009. גם ארז שחר ובועז דינטי, השותפים הבכירים בקרן אוורגרין, פעילים כיום במספר רב של חברות צעירות, אלא שהם מהווים את הדור השני של הקרן, לאחר עזיבתם של המייסדים יעקב בורק ועופר נאמן.