להעביר את הקינקט לציבור

אי אפשר שלא להריע למיקרוסופט, שהביאה לאחרונה לשוק, יחד עם הקינקט, מערך חומרה ותוכנה מרשים הכולל מצלמה תלת־ממדית, טכנולוגיית מיפוי תנועות וזיהוי קולי. תרועות גם לסוני על בקר ה־Move שלה, ועוד יותר לנינטנדו על ה־Wii, שחולל את המהפכה בתחום. אבל העובדה שטכנולוגיות התנועה הללו לא יצאו עדיין מחוץ לעולם המשחקים אל העולם האמיתי מראה שאולי אחרי הפיתוח הראשוני, כדאי להעביר את השליטה לידי הציבור.

ההיסטוריה מראה שהמפתח המקורי של טכנולוגיה מסוימת לא בהכרח חושב, או לא מעוניין לחשוב, על כל השימושים האפשריים שלה. דוגמה אחת מתחום המשחקים הוא ה־Playstation Cluster: מערך של מכשירי Playstation 3 שמשתמש במעבדי ה־Cell המהירים של הפלייסטיישן לצורכי מחקר רפואי ומדעי. דוגמה אחרת היא ג'וני צ'אנג לי, חוקר ממשקי משתמש באוניברסיטת קארנגי מלון, שהדגים איך אפשר להשתמש בבקר ה־Wii למגוון שימושים יומיומיים, כמו לוח מחיק וירטואלי.

משחקים שמשלבים קינקט צילום: בלומברג

לכן לא מפתיע שחברה בשם Adafruit, שמוכרת ערכות אלקטרוניקה לחובבים, הציעה פרס בסך 3,000 דולר למי שיצליח לפרוץ את הקינקט כדי שיהיה אפשר לשחק בו גם במחשב הביתי ולהשתמש בו לצרכים נוספים. מובן מאליו שגם אין פלא שמישהו כבר זכה בפרס, על אפה ועל חמתה של מיקרוסופט.

השמרנות של מפתחת הקינקט מובנת: היא לא תעשה עם הטכנולוגיה שום דבר בלי מודל עסקי מוכח ובלי גיבוי מוצק של המחלקה המשפטית. אבל ברגע שהכוח הטכנולוגי נמצא ברשות הציבור, אז מגיעה גם החדשנות.