כיסאות מוזיקליים: בעקבות מכירת יצרנית Rock Band ב-50 דולר
עם הירידה במכירות, עלויות ההפקה האדירות קוברות את ז'אנר משחקי המוזיקה, ובימים האחרונים למדנו עד כמה. מישהו רוצה לקנות סט תופים מפלסטיק?
שוק המשחקים, כך כבר טענו בעבר, הוא שוק הפכפך במיוחד. לא רק חברות קמות ונופלות, אלא גם ז'אנרים וסגנונות יכולים להתרסק ולהשאיר חברות שחשבו שהן בשיא העסקים ללא קהל.
דוגמה קיצונית, שעליה דיווחנו בשבוע שעבר, היא הרמוניקס, מפתחת סדרת משחקי המוזיקה "רוק בנד". הרמוניקס נזרקה לאחרונה לכלבים על ידי תאגיד התקשורת ויאקום. התאגיד מכר את החברה כולה תמורת סכום של 50 דולר, מחירו של עותק בודד מהמשחק.
"ויאקום" מיהרה להיפטר מהמפתחת תמורת הסכום המביך בעקבות מכירות נמוכות של המשחק, בדומה לאלה של "גיטר הירו", מקדימו. בכלל, מכירות משחקי המוזיקה נפלו ב־2010 לאזור ה־400 מיליון דולר, פחות מחצי מהסכום שגרפו ב־2009, ורבע מה־1.6 מיליארד דולר שגרפו ב־2008.
Guitar Hero. משחקי המוזיקה בנסיגה
מה גורם למשחקי המוזיקה, שבתחילת העשור הקודם נראו כהשקעה בטוחה, לפרפר כל כך עכשיו? חלק מהבעיה היא העלויות הנלוות למשחק כזה. כל משחק "רוק בנד" כולל, בנוסף לתוכנה, גם סט של גיטרות ותופים מפלסטיק, מה שמעלה משמעותית את עלויות הייצור והשינוע.
בנוסף, החברה צריכה לשלם תמלוגי ענק לעשרות חברות תקליטים על השימוש במוזיקה. כל עוד הגימיק הצליח, ההוצאות הגדולות פחות הורגשו, אבל ברגע שהמכירות האטו, עלויות ההפקה פשוט הטביעו את הז'אנר ויחד עמו את המפתחות.
ומהי המסקנה? קשה למכור סרט שדורש גם רכישת משקפיים מיוחדים, או ספר שמגיע עם אביזרים נלווים. הציוד צריך להיות פלטפורמה בפני עצמו, כמו ה־Move או הקינקט, ולא רק תוסף נלווה. בכל מקרה אחר, סופו פשוט להפוך לגימיק - ולהיעלם.
