סרגל עקום: יוצרי סרגלי הכלים מרוויחים, אבל מה עם הגולשים?
ישראל נחשבת למעצמת סרגלי כלים, עם חברות כמו אינקרדימייל בעבר וקונדואיט כיום. אך אלה לא מציגים חדשנות, אלא טכנולוגיה פשוטה שגוזרת נתח מחיפוש ופרסום. ואיך גוגל והדפדפנים ישפיעו על התחום?
בדף הבית של חברת קונדואיט אפשר להתרשם מכמות המשתמשים, שרק הולכת וגדלה. לוח בזמן אמת הדומה למונה מתעדכן כל העת ומכריז על עוד ועוד גולשים שמורידים את אחד מסרגלי הכלים שהיא מייצרת.
244 מיליון משתמשים זה לא מעט - לפייסבוק יש בסך הכל מספר כפול. אבל בעוד שעל צוקרברג כולם שמעו, על קונדואיט, שמנהלת כעת מגעים על מכירתה בכמיליארד דולר, שמעו הרבה פחות, אף שהיא גם משרתת כמות חלומית של 260 אלף אתרי תוכן בכל העולם. גם חברת סרגלי הכלים הישראלית וויביה, שקונדואיט רוכשת בימים אלה בעשרות מיליוני דולרים, מדווחת על 100 אלף אתרי תוכן שמשתמשים בה.
קונדואיט וויביה אינן לבד: הן שייכות למורשת ענפה של חברות כמו אינקרדימייל, פייסמודס ו-SweetIM - כולן משכנעות אותנו שסרגל הכלים שהן מציעות לנו יאפשר לנו להגיע בקליק אחד לכל האתרים האהובים עלינו ברשת. העובדה שישראל הפכה למעצמה של סרגלי כלים אינה מפתיעה אף אחד: במקום שבו צמחו כרישי הפורקס וההימורים המקוונים, אנשי ה-Affiliates ומומחי ה-SEO הגדולים שמשפצים את תוצאות החיפוש, ההצלחה של סרגלי הכלים צפויה למדי
בואו נשים את הקלפים על השולחן: ברוני הסרגלים הם למעשה מתווכים, הגוזרים עמלה מהשימוש שעושה הגולש במנוע החיפוש שמשולב בסרגל, וכן מהפרסומות המשולבות בו. הם מייצרים ערך גדול לעצמם ומכניסים עשרות ומאות מיליוני דולרים בשנה.
הם נחשבים כמפיצים מובילים של מנועי החיפוש: ההנחה בשוק היא שבינג משלמת להם כ-2 דולרים בממוצע על כל משתמש חדש שמגיע דרכן, דרך נוספת להגדיל את נתח השוק שלה על חשבון גוגל. אך פחות ברור איזה ערך הם מייצרים עבור המשתמשים שלהם.
"תוכנה שמשנה את מנוע החיפוש שלך - עניין בלתי נסבל"
אדם פישר, השותף הישראלי של קרן ההון סיכון בסמר ומחבר הבלוג Savants in the Levant, סבור שבמקרים רבים סרגלי הכלים הניתנים להורדה דווקא פוגעים בחווית המשתמש: "תוכנה הניתנת להורדה למחשב ומשנה את מנוע החיפוש שלך, שהוא עניין אישי וכמעט אינטימי, זה דבר בלתי נסבל", הוא אומר. "מובן שגולשים שמורידים סרגלי כלים אינם עושים זאת מפני שהם מעוניינים לשנות את מנוע החיפוש המועדף שלהם".
"רוב התוכנות הללו משנות גם את דף הבית של המשתמש לגרסה מותאמת של גוגל או בינג, וחלקן לא מקיימות הפרדה בין תוצאות החיפוש לבין קישורים ממומנים, מה שמגביר את הבלבול שחש הגולש בין פרסומת לתוצאת חיפוש. לא כל מנועי החיפוש מסכימים עם ההתנהגות הזו, ולאחרונה ניסתה גוגל לרסן את המפיצים שלה להתנהגות נאותה יותר. היו כאלה שהסכימו והיו כאלה שעברו לעבוד עם בינג או עם Ask.com".
נדגיש: כל החברות הללו פועלות באופן חוקי ולגיטימי. עם זאת, הן בוחנות כל העת את מה שקרוי "התנהגות מתקבלת על הדעת". הפתרון כנראה לא יגיע מהמשתמשים התמימים, אלא דווקא מכיוונם של הדפדפנים. פיירפוקס תגביל בגרסה הבאה שלה סרגלי כלים שמותקנים ללא אישור מפורש של המשתמש. לא ממש אכפת לה מספאם: היא בסך הכל רוצה לספק חוויית שימוש מהירה יותר.