בית ספר לאקזיטים: תוכנית הלימודים שמקימה חברות סטארט-אפ
תוכנית "זל" במרכז הבינתחומי הפכה למפעל לסטארט-אפים שחלקם נמכרו בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, כמו וויביה ולאבפיקסיז. "אנחנו בונים חברות שיגיעו מהר לפריצת דרך", מסבירים שם, "הסטארט-אפ הוא בעצם עבודת סטודנטים"
האקזיטים של אייל גורה ואופיר גוטלזון תרמו לשנה מוצלחת מאוד לבוגרי תוכנית סם זל ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה. יריית הפתיחה נורתה במאי 2010, כשגוגל רכשה ב-25 מיליון דולר את לאבפיקסיז, שעם מייסדיה נמנה בוגר התוכנית עודד פונטש. בהמשך הגיעו גורה וגוטלזון, והשבוע נודע כי הסטארט-אפ וויביה (Wibiya), של בוגרי התוכנית דרור צדר, דניאל טל ואבי סמילה, יימכר ב-45 מיליון דולר לענקית סרגלי הכלים קונדואיט מרחובות.
עשר שנים לאחר שהושקה התוכנית, 40% מהבוגרים הקימו חברות סטארט-אפ. 30 מהבוגרים הם מנכ"לים בחברות, בעיקר בתחום האינטרנט, ורבים גייסו הון מקרנות וממשקיעים פרטיים.
בין השמות המוכרים של בוגרי תוכנית סם זל נמנים ירון קרני, אנג'ל ומנהל חממת הסטארט-אפים שהצמיחה את לאבפיקסיז וקונטקסט-אין; אורי זלצמן, שהקים את מיזם התיירות המקוונת Gogobot; ורון גורה, אחיו של אייל גורה, שהקים את The Gifts Project, סטארט-אפ המאפשר רכישת מתנות קבוצתית בפייסבוק. גורה גייס מיליוני דולרים מיוסי ורדי, מג'מיני ומאינדקס, וסיכם עם שת"פ עם eBay.
בכל שנה נבחרים לתוכנית 20 סטודנטים מתוך 700 מתמודדים. לתוכנית יכולים להתקבל רק סטודנטים בשנת הלימודים השלישית לתואר ראשון במרכז, שסיימו את השנתיים הראשונות בהצטיינות. רוב המתקבלים הוכיחו "התנהגות יזמית ומנהיגותית", ורובם ככולם היו מדריכים בתנועות נוער, מפקדים בצבא, או שירתו ביחידות מובחרות.
כך, למשל, קיים ייצוג גדול לטייסי חיל האוויר, וסטודנטים רבים אחרים מחזיקים בניסיון בהקמת עסק או סטארט-אפ. כרבע מבוגרי התוכנית הם עולים חדשים, בעיקר מארה"ב.
"להרים חברה אמיתית מאפס עד סוף הלימודים"
לדברי ראש התוכנית ליאת אהרונסון, ההשראה לתוכנית כיום מגיעה מיוזמות בארה"ב דוגמת Y Combinator היוקרתית מעמק הסיליקון, המלווה ומשקיעה ביזמים צעירים, ומתוכניות יזמות של אוניברסיטאות מובילות כסטנפורד. "מה שמנחה אותנו בקבלה לתוכנית הוא הנכונות לנצל הזדמנות כדי להרים חברה אמיתית מאפס עד סוף הלימודים", אומרת אהרונסון, "גם אם זה לא מצליח, אנחנו משתדלים לעודד את הסטודנט לשנות כיוון ובזמן".
במהלך הלימודים מתחלקים התלמידים לקבוצות, כשכל קבוצה בוחרת את המיזם הישים ביותר מבין הרעיונות שהעלו חבריה. לכל פרויקט מוצמד מנטור שמלווה אותו לכל אורך הדרך. בין המנטורים ניתן למצוא את אדן שוחט, שותף בקרן ג'נסיס; ליעד אגמון, שהקים לצד ישי גרין את אוניגמה; אביחי ניסנבאום ויניב גולן, מקימי Yedda; היליק ניסני, לשעבר סמנכ"ל ב-888 ומנכ"ל Adsmarket; וגיל דיבנר מג'מיני.
בוועדה המייעצת לתוכנית יושבים בין היתר שלמה דוברת, ממייסדי קבוצת ההשקעות ויולה; אביגדור וילנץ, ממייסדי גלילאו; ירון גלאי, מייסד אאוטבריין; וזוהר גילון.
"הייחודיות בתוכנית היא בחיבור בין התכנים האקדמיים לתעשייה ולעשייה", אומר מנהלה האקדמי, פרופ' יאיר טאומן, שחתום בעצמו על אקזיטי ענק דוגמת גלילאו ו-QXL. "כל המרצים והמנטורים פוגשים את היזמים בפגישות אישיות, ומכווינים מניסיון החיים שלהם".
הפכתם למפעל לסטארט-אפים קטנים שנמכרים בהיקפים מצומצמים. לזה אתם מכוונים?
"אל תשכח שזו תוכנית לימודים והסטארט-אפ הוא בעצם עבודת סטודנטים שבתוך שנת הלימודים צריכה להגיע להצלחה מהירה. אנחנו לא בונים כאן חברות שמגייסות 5 מיליון דולר בשנה הראשונה ואז עובדות שלוש שנים על מוצר. אנחנו לא בונים כאן משהו שישנה את העולם, אלא חברות שיגיעו מהר לפריצת דרך".
"אני חושב שלחברות שנוצרות כאן יש סיכוי רב יותר להיות שוות עשרות מיליוני דולרים מאשר מאות מיליונים. עם זאת, סיכויי ההצלחה של חברות של יוצאי התוכנית גבוהים לאין שיעור מהממוצע. אם אחת מכל עשר חברות סטארט-אפ מגיעה להצלחה, הרי שאצלנו מדובר ב-5-4 מתוך עשר בכל שנה".